18,959
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
כאשר שאלו את [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך כה, ט' תל.}} בנוגע למחלוקת זו בין הראשונים, השיב: מובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אלא שלכאורה היה מקום לומר שהרמב"ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ולכן כתב את אשר כתב, ואולי לא ראה רש"י אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' משא"כ הרמב"ם) ולכן כתב כנ"ל, ויתכן שאילו היתה האגרת באה לידו גם הוא היה מודה לדברי הרמב"ם. | כאשר שאלו את [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך כה, ט' תל.}} בנוגע למחלוקת זו בין הראשונים, השיב: מובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אלא שלכאורה היה מקום לומר שהרמב"ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ולכן כתב את אשר כתב, ואולי לא ראה רש"י אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' משא"כ הרמב"ם) ולכן כתב כנ"ל, ויתכן שאילו היתה האגרת באה לידו גם הוא היה מודה לדברי הרמב"ם. | ||
אבל | אבל - סיים הרבי, הרי יש כמה מאחרוני הראשונים שדעתם כדעת רש"י בזה והביאו ראיות על זה, ולכן אין לתרץ כך. | ||
== לא נהנה מהעולם == | == לא נהנה מהעולם == | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
וכידוע שעל פי עבודה הרגילה ההנהגה “שלא יאכל בשר ולא ישתה [[יין]] ולא ישא אשה ולא ישב בדירה נאה כו'“ היא כפסק דין הרמב”ם, “דרך רעה ואסור לילך בה” וה”הולך בדרך זו נקרא חוטא שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש, אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה, לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד כו', לא דייך מה שאסרה תורה כו'“. והדרך השניה, ה”דרך ישרה” היא — שיהודי מתעסק בהוספת אור וטוב וקדושה דתורה ומצוות, ואינו עוסק רק בשבירת הגוף ונפש הבהמית, אלא שמסביר להם את הטוב כו’ שבתורה ומצוות '''לעצמם''' - “תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם” -, ועד שהם מצד עצמם ירגישו ויבינו, ומנצל אותם גופא להוספה בתורה ומצוות, [[סעודה|אכילה ושתיה]] לשם שמים וכו'. ואזי בדרך ממילא “נדחה” החושך והרע דנפש הבהמית, ועד שנתברר. | וכידוע שעל פי עבודה הרגילה ההנהגה “שלא יאכל בשר ולא ישתה [[יין]] ולא ישא אשה ולא ישב בדירה נאה כו'“ היא כפסק דין הרמב”ם, “דרך רעה ואסור לילך בה” וה”הולך בדרך זו נקרא חוטא שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש, אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה, לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד כו', לא דייך מה שאסרה תורה כו'“. והדרך השניה, ה”דרך ישרה” היא — שיהודי מתעסק בהוספת אור וטוב וקדושה דתורה ומצוות, ואינו עוסק רק בשבירת הגוף ונפש הבהמית, אלא שמסביר להם את הטוב כו’ שבתורה ומצוות '''לעצמם''' - “תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם” -, ועד שהם מצד עצמם ירגישו ויבינו, ומנצל אותם גופא להוספה בתורה ומצוות, [[סעודה|אכילה ושתיה]] לשם שמים וכו'. ואזי בדרך ממילא “נדחה” החושך והרע דנפש הבהמית, ועד שנתברר. | ||
זוהי ה”דרך ישרה” | זוהי ה”דרך ישרה” — כמודגש במיוחד על פי שיטת החסידות, ובפרט חסידות חב”ד - שבדורות אלו אין הדרך דלעשות ריבוי תעניות, אלא דוקא “עזוב תעזוב עמו”, וחסידות חב”ד מסבירה היוקר וההכרח דתורה ומצוות באופן ד”יתפרנסון מיניה”, עד שגם הנפש הבהמית יוכל להבין{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&hilite=4f900e77-8bc0-4cbe-84a3-3520edcd19be&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90&pgnum=232 ח"ג].}}.. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||