חודש אלול: הבדלים בין גרסאות בדף
(←לקריאה נוספת: קובץ של הועד) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש אלול}} | |||
[[תמונה:תקיעת שופר.jpg|left|thumb|250px|תקיעת שופר בחודש אלול]] | [[תמונה:תקיעת שופר.jpg|left|thumb|250px|תקיעת שופר בחודש אלול]] | ||
'''חודש אלול''' הוא החודש השנים עשר לפי הספירה מחודש [[תשרי]] והחודש השישי מחודש [[ניסן]]. | '''חודש אלול''' הוא החודש השנים עשר לפי הספירה מחודש [[תשרי]] והחודש השישי מחודש [[ניסן]]. |
גרסה מ־18:41, 10 באוגוסט 2010
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
חודש אלול הוא החודש השנים עשר לפי הספירה מחודש תשרי והחודש השישי מחודש ניסן. בחסידות חב"ד נחשב חודש אלול כחודש בו "נמצא המלך בשדה" כשהכוונה היא שזהו חודש מיוחד המסוגל לעשית תשובה ותהקרבות לקב"ה (מה שאין כן חודש תשרי, בו נמצא המלך בהיכלו).
המלך בשדה
בלקוטי תורה לאדמו"ר הזקן מביא אדמו"ר הזקן משל למשמעות החודש. המשל מספר על מלך שיצא לשדה, אשר אז רשאים ויכולים כל בני העיר להקביל את פניו והמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. מה שאין כן כאשר נמצא המלך בארמון מלכותו, אשר אז רק יחידי סגולה יכולים לראות את פניו.
בנמשל חודש אלול הוא החודש בו המלך - הקב"ה - יוצא לשדה, אשר אז כולם יכולים להקביל את פניו והוא מראה פנים שוחקות לכולם.
בריבוי מאמרים של רבותינו נשיאנו הם מבארים את המשל הנ"ל ומדייקים בו בכל מילה ואות.
רמזים בשמו של החודש
ריבוי ראשי תיבות הובאו על שם החודש "אלול". המפורסם שבהם הוא: "אני לדודי ודודי לי". ראשי תיבות אלו מרמזים על סדר העבודה. גם על ראשי תיבות אלו ישנם ריבוי מאמרים המבארים את עניינו.
ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:
תשובה: היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך".
שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:
תורה: הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק[1]: "אנה לידו ושמתי לך". פסוק זה מדבר על ערי מקלט ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר[2] "דברי תורה קולטין".
תפילה: התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק[3]: "אני לדודי ודודי לי".
צדקה: העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות בצדקה מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק[4]: "איש לרעהו ומתנות לאביונים".
ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: גאולה. זו נרמזת בפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר"[5]. הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת . עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.
ימי חב"ד
אירועים
- ביום ר"ח אלול תקפ"ב - התקיימה למזל טוב שמחת נישואיו של הרה"ק רבי ברוך (בן אדמו"ר האמצעי).
- ביום ה' אלול תקל"ז - הגיע רבי מנחם מענדל מויטעבסק לארץ הקודש, בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש והתיישבו בצפת.
- ביום י' אלול תקנ"ח - נפתח התיק הפלילי נגד רבינו הזקן. הגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.
- ביום י' אלול תרנ"א - התקיימה חתונתם של הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש) עם הרב משה הורנשטיין.
- ביום י"א אלול תרל"ה - התקיימה חתונתם של כ"ק אדמו"ר הרש"ב עם הרבנית שטרנא שרה.
- ביום י"ב אלול תרפ"ט - הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארצות-הברית. המונים - ובראשם רבנים ועסקנים - קיבלו את פני כ"ק אדמו"ר הריי"צ עם בואו.
- ביום י"ג אלול תרנ"ז - התקיימה חתונת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע עם הרבנית נחמה דינה ע"ה בתו של הרה"ק הרה"צ ר' אברהם שניאורסון מקישינוב נ"ע. הרבי שליט"א מרבה להתייחס לתאריך זה בהתועדויותיו ובשיחות קודשות.
- ביום י"ד אלול תש"ב - הובלה הרבנית חיה מושקא הורנשטיין ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה. הי"ד.
- ביום ט"ו אלול תרנ"ז - ביום סעודת חתונתו של אדמו"ר הריי"צ, הודיע אביו אדמו"ר הרש"ב על יסוד ישיבת חב"ד שתקרא בשם "תומכי תמימים".
- ביום י"ז אלול תק"ג - נישאו רבי ברוך והרבנית רבקה הוריו של אדמו"ר הזקן
- ביום י"ז אלול תשמ"ח - הניח הרבי את אבן הפינה להרחבת בית המדרש 770.
- ביום ח"י אלול תצ"ד - נצטווה הבעל שם טוב להתגלות בעולם והוא בן 36.
- ביום ח"י אלול תקע"ג - הגיע כ"ק אדמו"ר האמצעי מקרמנצ'וג וקבע מקום מושבו בליובאוויטש. את סדר הנסיעה קיבל כ"ק אדמו"ר הרש"ב מאביו אדמו"ר המהר"ש.
- ביום י"ט אלול ת"ש - נכנס אדמו"ר הריי"צ להתגורר ב-770. מקום זה נקבע ע"י הרבי שליט"א (בקונטרס בית רבינו שבבבל) כגלות האחרונה אליה גלתה חסידות חב"ד עד ביאת גואל צדק.
- ביום כ"א אלול תרצ"ט - עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסע אדמו"ר הריי"צ לריגא. שם נשאר עד כ"ד אדר ת"ש.
- ביום כ"א אלול ת"ש - התקיימה חנוכת הבית לבניין 770, זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין בי"ט אלול ת"ש.
- ביום כ"ה אלול נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א לומר קדיש על אחיו דובער הי"ד שנספה בשואה. יום זה נקבע כיום יארצייט מספק.
- ביום כ"ט אלול תקמ"ט - נולד אדמו"ר הצמח צדק - לאביו שלום שכנא (אביו של הצמח צדק) ולאמו הרבנית דבורה לאה (ביתו של אדמו"ר הזקן), בעיר ליאזני ונקרא מנחם מענדל על שם הרה"ק ר' מנחם מענדל מויטבסק.
נולדו
- ביום ח"י אלול נח"ת - נולד הבעל שם טוב - רבי ישראל, לאביו אליעזר ולאמו שרה.
- ביום ח"י אלול קה"ת - נולד כ"ק אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - לאביו רבי ברוך ולאמו הרבנית רבקה בליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין.
נסתלקו
- ביום י"א אלול תרצ"ו - נפטר הרב שניאור זלמן סלונים (נין אדמו"ר האמצעי).
- ביום י"ג אלול תרל"ו - נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשרקאס נ"ע חתנו של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע.
- ביום כ"ג אלול תרצ"ז - הסתלק רבי מאיר שלמה ינובסקי - אב"ד של ניקולייב, סבו של הרבי (אם הרבנית חנה), אשר נוהג לומר אחריו “קדיש” ביום זה; בכמה התוועדויות אף דיבר אודותיו והסביר את משמעות שמותיו “מאיר” ו”שלמה”.
לקריאה נוספת
- חודש אלול באתר חב"ד בישראל
- אלול ליובאוויטשי קובץ שיחות אודות חודש אלול בעיירה ליובאוויטש בהוצאת ועד חיילי בית דוד - 770. אלול, התש"ע.
הערות שוליים
הערות שוליים
חודשי השנה |
---|
תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול |