יעקב יוסף רסקין – הבדלי גרסאות

שולם ס. (שיחה | תרומות)
הוספת פרט וקישורים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
שולם ס. (שיחה | תרומות)
עריכה לשונית, פיסוק וקישורים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
שורה 8: שורה 8:
נולד בשנת [[תרס"א]] לרב [[חיים בן ציון רסקין]] ולדבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ושימע חאשע שגלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]].
נולד בשנת [[תרס"א]] לרב [[חיים בן ציון רסקין]] ולדבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ושימע חאשע שגלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]].


בהגיעו לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ו[[מלמד תינוקות|מלמד]] מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את [[הרבי הרש"ב]] את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.
בהגיעו לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] על טהרת הקודש. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ו[[מלמד תינוקות|מלמד]] מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את [[הרבי הרש"ב]] את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני ש[[יראה|יראת השמים]] היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.


מאז נהיה ר' חיים בן-ציון, לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, לליובאוויטש כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. לקראת [[ראש השנה]] שנת עת"ר, לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-‏9 יעקב יוסף.
מאז נהיה ר' חיים בן-ציון לחסיד של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד להגיע מידי שנה, לקראת [[ראש השנה]], ל[[ליובאוויטש]] כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת [[יום הכיפורים]]. לקראת ראש השנה שנת [[תר"ע|עת"ר]], לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-‏9 יעקב יוסף.


למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בין השנים [[תרע"א]]-[[תרע"ז]].
ר' יעקב יוסף למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בין השנים [[תרע"א]]-[[תרע"ז]].


לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של חג הסוכות. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, והרבה מהתלמידים בישיבה הוכרחו לעזוב. בינהם גם יעקב יוסף. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ליחידות. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד שנשא בבויבורסק בתרע"ט (20.6.1919) את רעייתו מרת דרויזא, בתו של ר' [[מנחם מענדל קפלן]].
לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום הכיפורים ולימים הראשונים של [[סוכות|חג הסוכות]]. הימים היו ימי [[מלחמת העולם הראשונה]], והרבה מתלמידי בישיבה הוכרחו לעזוב. בינהם גם יעקב יוסף. אביו, ר' חיים בן ציון דאג, ובעקבות כך נכנסו שניהם ל[[יחידות]]. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד שנשא בבויבורסק בתרע"ט (20.6.1919) את רעייתו מרת דרויזא, בתו של ר' [[מנחם מענדל קפלן]].


בשנת [[תרצ"ד]] עבר להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש. כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, השיג ר' יעקב יוסף מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת.
בשנת [[תרצ"ד]] עבר להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש. כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, השיג ר' יעקב יוסף מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת.