עזרא הסופר

עזרא הסופר (לדעות מסוימות נפטר ב-ט' בטבת או ב-י' בטבת) היה ממנהיגי ישראל בתקופת שיבת ציון ותחילת ימי בית שני, וחבר בכנסת הגדולה.

מכונה גם בשם "עזרא הסופר", משום שהיה "סופר מהיר בתורת משה אשר נתן ה' אלהי ישראל".

תולדות חיים

אביו של עזרא הוא שריה, והתייחס לכהונה עשרים ושלשה דורות, עד אהרן הכהן.

עזרא עלה לירושלים בא' באב, בשנת ד' אלפים רי"ח (היא שנת 457 לפני הספירה הנוצרית), היא השנה השביעית לשלטונו של ארתחשסתא מלך פרס, לאחר מסע מבבל לירושלים שנמשך כארבעה חודשים – מחודש ניסן ועד חודש אב. עם עזרא עלו כאלף ושמונה מאות איש בעליה שהייתה לשנייה בתקופת שיבת ציון, לאחר העלייה הראשונה כשישים שנה לפני כן על ידי זרובבל.

עם עלייתו דאג עזרא לשקם את שלטון ישראל בארץ ישראל, העיר ירושלים ועבודת ה' בבית המקדש, ואף גזר גזירות אחדות על העם כחיזוק לקשיי הדור. את עזרא לווה בתפקידו ופועלו נחמיה השר, פחת מלך פרס שעמד לימינו.

לדעות מסוימות כתב עזרא את התרגום המצוי בידינו לתורה.

לדברי רבי יהושע בן קרחה הנביא מלאכי הוא עזרא.

עזרא היה תלמידו של ברוך בן נריה.

בזמן עליית עזרא היו ישראל ראויים שיעשה להם נס כמו שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא, ולא הלכו אלא ברשות כורש ונשתעבדו לו ולזרעו בדורות הבאים.

לדעה מסוימת כתב אשורי המצוי בידינו כיום נתחדש על ידי עזרא, בשונה מהכתב העברי המקורי בו נתנה התורה.

תקנות עזרא

עזרא הסופר תיקן כמה תקנות לחיזוק הדת ודורו, ומסורה בידי חז"ל שעשר תקנות הן:

א) שיהיו קורין בתורה בצבור בשני ובחמשי ובשבת במנחה, כדי שלא ישארו ישראל ג' ימים בלא תורה.

ב) שיהיו קורים את הקללות (תוכחות) שפרשת בחוקותי לפני שבועות, ושבפרשת כי תבא לפני ראש השנה.

ג) שיהיו בתי דין דנים בימי שני וחמישי, בזמנים בו העם מתאסף מהעיירות לערים הגדולות.

ד) שיהיו מכבסים בגדים ביום חמישי לכבוד שבת, כיון שבערב שבת טרודים בהכנות לשבת.

ה) שיהיו אוכלים משהו בערב שבת.

ו) שתהא האשה משכימה ואופה, כדי שתהא הפת מצויה לעניים.

ז) שתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעות.

ח) שתהא אשה חופפת וטובלה, כדי להעביר הלכלוך ולא תהיה חציצה, ומשום מיאוס.

ט) שיהיו רוכלים מחזירים בעיירות, כדי למכור תכשיטי נשים ולא יתגנו על בעליהן.

=טבילת עזרא

ערך מורחב – טבילת עזרא

י) טבילה לבעלי קרי לצורך דברי תורה, שלפני עזרא היו צריכים טבילה רק לאכילת קדשים ותרומה.

תקנה זו נועדה לרומם את רמת הקדושה והטהרה של עוסקי התורה.

עם זאת, התקנה בוטלה עוד בזמן חז"ל, והטבילה לבעל קרי נחשבת כיום למנהג חסידות בלבד.

בחסידות חב"ד, למרות ביטול התקנה, מודגשת מאוד מעלת הטבילה במקווה, במיוחד כהכנה לתפילה ולעבודת ה'. עם זאת, אין מדובר בהקפדה על תקנת עזרא, אלא בהנהגה חסידית כללית.

=תקנות לדורו

מלבד התקנות הנ"ל גרם עזרא להרחקת הנשים הנכריות ולטהרת המשפחות בישראל, לחקירה ודרישה ביוחסין

ספר עזרא

ערך מורחב – ספר עזרא

בספר עזרא יש עשר פרשיות וזה תוכנם בקיצור: פרק א) ה' העיר את רוח כרש מלך פרס ויתן רשיון לבני ישראל לעלות לירושלם ולבנות את בית המקדש. המלך השיב את כלי בית ה' אשר לקח נבוכדנצר בשעת החורבן.

פרק ב) מספר השבים עם זרובבל מבבל לירושלם 42,360 מלבד 3337 עבדים ושפחות ונתינים ומאתים משוררים ומשוררות, סוסים ופרדים וגמלים. והעם התנדבו לבית ה'.

פרק ג) ישוע בן צדוק וזרובבל בנו מזבח בירושלם להקריב עליו תמידים, וחגגו את חג הסוכות במועדו. בשנה השנית בחדש אייר יסדו הבונים את היכל ה' והעמידו את הלוים על דוכנם וחנכו את הבית בהלל ובשמחה.

פרק ד) השומרונים ושונאי היהודים מרפים את ידי הבונים, ויכתבו אגרת שטנה לארתחשסתא להלשין על היהודים כי הם מורדים במלכות. חפץ השונאים הצליח, ומטעם המלך דריוש שבתה המלאכה בשנת שתים למלכותו.

פרק ה) הנביאים חגי וזכריה מעוררים את זרובבל וישוע בן צדוק להתחיל עוד הפעם בבנין ההיכל, ותתני הפחה מעבר לנהר ירדן מודיע זאת להמלך. פרק ו) דריוש המלך מוציא רשיון כורש בבית גנזיו באחמתא (חמדן), והוא כותב לתתני לבל יעצור את המלאכה. המלך עושה הנחה ממסים, ומקדיש קרבנות לה'. ותשלם מלאכת הבית בשלישי לחדש אדר בשנת שש לדריוש, ויחנכו אח בית ה' ברוב הוד ופאר, ויעש העם את הפסח כמשפט.

פרק ז) ארתחשסתא נותן לעזרא הרשיון לעלות ולהביא לירושלם את יתר הגולה, ויבואו בחדש החמישי (אב) בשנת שבע למלכותו.

פרק ח) רשימת יחוס האבות והמשפחות העולים לירושלם. עזרא קורא צום לבקש מה' הדרך הישרה, ויסע בי"ב לחדש ניסן, וה' הצילם בדרכם ויבואו לירושלם ויקריבו עולות נדבה.

פרק ט) השרים הודיעו לעזרא כי עם ישראל לא פרשו מנשותיהם הנכריות, ויתערבו זרע הקדש בעמי הארצות.

פרק י) צום ותפילה לה' ועצרת. ברית לגרש הנשים הנכריות. ואשר לא באו החרים אותם והבדילם מתוך הקהל. וירשום את שמות הכהנים אשר לקחו נשים נכריות ואשר הולידו מהם בנים למען לא יתערבו בכהנים אחרים ויחללו את הכהונה.

ספר עזרא נחלק לשני חלקים:

החלק הראשון - ששת הפרשיות הראשונות.

החלק השני - מפרשה ז' ואילך, בו מספר עזרא יחוס עצמו ומעשיו.

ותחלת סדר ספר זה כך הוא: אחר שנהרג בלשצר מלך דריוש המדי, שנאמר: "ודריוש סדאה קביל מלכותא" וגו'. ולאחר מיתת דריוש מלך כרש זה מלך פרס, ובשנת אחת למלכו הושלמו שבעים שנה לפקידת גלות בבל מיום שגלה יהויקים. בשנה אחת לכרש בנו ישראל יסוד בית המקדש, וצרי יהודה ובנימין הלשינו עליהם לכורש מלך פרס, וצוה לבטל המלאכה. והיו ישראל בטלים שלא בנו הבית כל מלכות כרש ואחשורוש שמלך אחריו, עד שנת שתים למלכות דריוש בן אחשורוש מלך פרס שהוא דריוש בן אסתר. ובשנת שתים למלכותו התחילו לבנות את ביהמ"ק עד שהושלם הבנין. ומשנה אחת לכרש עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש היו י"ח שנה .

ספר התורה שהגהה עזרא

אדמו"ר הריי"צ אמר, שראה בפראג ספר תורה עתיק בהרבה עוד מזמן עזרא הסופר, ולפי עדותו של הרבי הריי"צ נכתב בו "דכא" באל"ף.

כמו כן מעיד הרבי הריי"צ כי ספר התורה שלפי הקבלה נכתב על ידי מהר"ם מרוטנבורג (שחי באותה תקופה בדיוק אליה מיוחס ספר התורה העתיק שנתגלה כעת) כתוב אף הוא כפי שיטת אדמו"ר הזקן.

וכך כותב אדמו"ר הריי"צ:

""בפראג יש ספר תורה שקבלה בידם שהגיה עזרא הסופר, אין קורין בו אלא בשמחת תורה וגוללין אותו תמיד בפרשת שמע. כשהייתי בפראג בשנת תרס"ח ראיתיו וכתוב בו "דכא" באל"ף. כן כשהייתי בוארמס בשנת תרס"ז ראיתי שם ספר תורה אשר מקובל בידם שכתבו מהר"ם מרוטנבורג וגם בו כתוב "דכא" באל"ף. ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה."