גאורגיה – הבדלי גרסאות

הוספת פרטים לערך
Z770 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]]
[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]]
'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח{{מקור}}.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא חבל ארץ המצוי על גבול יבשת אירופה-אסיה השכונת בצד המזרחי של [[הים השחור]], באזור הגיאוגרפי של הרי הקווקז, שטחה הררי ומשופע במשאבים טבעיים, ומושכת תיירים רבים. המדינה אף נמצאת בצומת דרכים על נתיב 'דרך המשי' ההיסטורי דרכו עברו סחורות מהמזרח למערב, דבר שתרם רבות לשגשוגה ופיתוחה.
'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח{{מקור}}.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא חבל ארץ המצוי על גבול יבשת אירופה-אסיה השכונת בצד המזרחי של [[הים השחור]].


שטחה של המדינה הוא כ-70,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] חיים בה כ-3.8 מיליון תושבים. היא גובלת ב[[רוסיה]] מצפון, ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, וב[[ארמניה]] ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור.
שטחה של המדינה הוא כ-70,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] חיים בה כ-3.8 מיליון תושבים. היא גובלת ב[[רוסיה]] מצפון,ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, ב[[ארמניה]] ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור.


למדינה היסטוריה עתיקה, וההתיישבות בה החלה לפני כ-3,000 שנה. במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ"א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה.
במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ"א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה.


רבותינו נשיאינו שלחו את תלמידיהם לפעול בקרב יהדות גרוזיה לחיזוק הזהות היהודית מתוך [[מסירות נפש]], החל מתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ועד לימינו אלה, כאשר רבים מבני העדה הגיאורגית הפכו בעצמם לחסידי חב"ד, בהם מנהיגי וראשי העדה, גדולי החכמים והרבנים שבה.
רבותינו נשיאינו שלחו את תלמידיהם לפעול בקרב יהדות גרוזיה לחיזוק הזהות היהודית מתוך [[מסירות נפש]], החל מתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ועד לימינו אלה, כאשר רבים מבני העדה הגיאורגית הפכו בעצמם לחסידי חב"ד, בהם מנהיגי וראשי העדה, גדולי החכמים והרבנים שבה.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
בעת העתיקה, שלט בגיאורגיה השלטון של ממלכת איבריה הקווקזית, ובהמשך השתלטו הנוצרים על המדינה, והיא הפכה למוקד מאבק בין הנוצרים למוסלמים בשל מיקומה הגיאגרפי בין המדינות שנשלטו בידי המוסלמים למדינות שנשלטו בידי הנוצרים.
עם תחילת ימי הביניים השתלטה האימפריה הערבית על שטחה של גיאורגיה והשלטון שהוקם בה נקרא בשם 'אמירות טביליסי', ובהמשך התפרקה האמירות ותושביה שועבדו ונמכרו בארצות אחרות כחיילים לוחמים, ממלוכים.
בתקופתו של המלך דוד{{הערה|על אף השם, לא היה יהודי כלל.}}, שוקם השלטון וגיאורגיה חוותה קרוב למאה שנה של שגשוג ופריחה, כשהיא הופכת לסמל של סובלנות וגיוון דתי ותרבותי, אך בהמשך, פלשה מונגולה לגיאורגיה וכתוצאה מכך התפרקה המדינה למספר נסיכויות שהסתכסכו ביניהן, ובעקבות כך האימפריה העות'מאנית והאימפריה הפרסית סיפחו חלקים ממנה לשטחן.
בשנת [[תקמ"ג]] נחתם הסכם בין גיאורגיה ורוסיה, על פיו הפכה למדינת חסות של רוסיה, ובשנת [[תקס"א]] סופחה על ידי הצאר פאבל הראשון לאימפריה הרוסית, ויורש העצר של גיאורגיה הודח ותחתיו הוקמה ממשלה בראשות הגנרל הרוסי איוון פטרוביץ' לסרייב.
בשנת [[תקמ"ג]] נחתם הסכם בין גיאורגיה ורוסיה, על פיו הפכה למדינת חסות של רוסיה, ובשנת [[תקס"א]] סופחה על ידי הצאר פאבל הראשון לאימפריה הרוסית, ויורש העצר של גיאורגיה הודח ותחתיו הוקמה ממשלה בראשות הגנרל הרוסי איוון פטרוביץ' לסרייב.


לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית ובבחירות שהתקיימו ניצחה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, אך כעבור שלוש שנים בלבד תקף הצבא האדום את גאורגיה וכבש אותה, וכונן במדינה משטר בובות פרו-קומוניסטי. הגיאורגים עצמם המשיכו להתקומם ולהתמרד כנגד השלטון החדש, אך אלו דוכאו ביד אלימה, ותחת משטרו של סטלין, שהיה גאורגי בעצמו, נרצחו כ-100,000 גאורגים בטיהורים פוליטיים הגדולים אותם ערך.
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית, אך כעבור שלוש שנים בלבד תקף הצבא האדום את גאורגיה וכבש אותה, וכונן במדינה משטר בובות פרו-קומוניסטי. הגיאורגים עצמם המשיכו להתקומם ולהתמרד כנגד השלטון החדש, אך אלו דוכאו ביד אלימה, ותחת משטרו של סטלין, שהיה גאורגי בעצמו, נרצחו כ-100,000 גאורגים בטיהורים פוליטיים הגדולים אותם ערך.


בתקופת הביניים, כאשר ממשלת גיאורגיה כבר הבחינה באסון הפלישה המתקרב, אחד מהעובדים בשירות המדינה סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי [[הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.
בתקופת הביניים, כאשר ממשלת גיאורגיה כבר הבחינה באסון הפלישה המתקרב, אחד מהעובדים בשירות המדינה סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי [[הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.


לאחר התפרקות ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, הפכה גיאורגיה למדינה עצמאית, אך בתוך המדינה עצמה המשיכו להתקיים קבוצות שונות שהמשיכו לתמוך ולהשתייך לממשל הרוסי.
לאחר התפרקות ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, הפכה גיאורגיה למדינה עצמאית.
 
בשנת [[תשס"ח]] פלשה רוסיה לגיאורגיה במטרה לספח לעצמה את החבלים הבדלניים במדינה הנחשבים לפרו-רוסיים, והמשיכה בהתקפה של שטחה של גיאורגיה אף לאחר שהסכימה להיפרד ממחוזות אלו, ובעקבות כך מעל ל-115 אלף פליטים גיאורגיים נמלטו מהחזית{{הערה|1=[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/725573/jewish/Life-After-Georgian-War.htm ראו כתבה אודות הפעילות החב"דית עם הפליטים בתקופת המלחמה].}}.


====יהדות גאורגיה====
====יהדות גאורגיה====