נחליאל – הבדלי גרסאות

בשנת [[תש"נ]] צץ רעיון נועז במוחו של הרב [[שמואל תעיזי]], שהחליט לחפש מקום של תורה, יחד עם מקום בו יוכלו משפחות חב"דיות צעירות לקנות דירות ולחיות באיכות חיים מבלי שיפלו למעמסה כלכלית על הוריהם.

מחיריהן של דירות המגורים באזור השפלה היו בעלייה. הוא הבין כי בתים יחד עם איכות חיים במחיר השווה לכל נפש, יוכל למצוא רק ביהודה ושומרון. כשהגיע למסקנה הזאת החל 'לחרוש' את היישובים השונים ביש"ע, במטרה לבדוק ולהתרשם אם יש בסיס לרעיונו.

 

הרב תעיזי הציע לפרנסי היישוב את הרעיון להקים מוסד חינוכי חב"די ביישוב ולהביא משפחות צעירות נוספות שפרנסתן תהיה מהמוסד, וכך יתחזק היישוב. אין צורך לומר שהרעיון התקבל אצלם בהתלהבות רבה.

ראשוני המתיישבים נתקלו בקשיים רבים: ליישוב הייתה דרך כניסה אחת, שיצאה משימוש פעמים רבות כשנחסם הציר מסיבות ביטחוניות. שירותים כללים, מרפאה, מוסדות חינוך ואפילו מכולת בסיסית לא היו ביישוב, ובשביל כל דבר קטן היה צורך ליסוע מרחק רב ליישובים הסמוכים.

בשכונת 'גבעת מנחם' ביישוב, נבנה בית כנסת חב"ד. בעקבות סיבוכים עם הרשויות והתנכלותן לקהילה בטענה שהבניה איננה חוקית, הרסו את בית הכנסת באכזריות, וחיללו את כבוד ספרי הקודש, ארון הקודש ו[[ספר תורה|ספר התורה]]. חרף זאת, נבנה בית הכנסת מחדש. במהלך הפרשייה שצברה פרסום רב וחוללה סערה גדולה, נבנה בית הכנסת מחדש ונהרס שוב שבע פעמים{{הערה|[https://col.org.il/news/56544 מזעזע: כוחות הביטחון הרסו בית כנסת בנחליאל] {{COL}} [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56395 זה מה שנשאר מבית הכנסת שהמדינה החריבה] {{אינפו}} הישן}}.

מיקירי היישוב היה ר' [[צפריר וולנר]] ע"ה, שעבד בישיבה ונספה באופן טראגי בשיטפון בדרכו ליישוב.

הישיבה נשאה אופי מיוחד וראשון מסוגו, שנועד להוות בית גידול חסידי וירא שמיים המותאם לבחורים חב"דיים שהתקשו במסגרות הרגילות באותה תקופה, בעזרת שיטת חינוך ייחודית ונוף ואווירת היישוב הייחודי עצמם.

על אף הזמן הקצר יחסית במהלכו פעלה, חשיבות גדולה נודעה לה בשל היותה פריצת דרך ואבן דרך חשובה שהשפיעה על כל מערך הישיבות החב"דיות בארץ ובעולם לאורך השנים הבאות.