הפצת המעיינות חוצה: הבדלים בין גרסאות בדף

==חשיבות הפצת מעיינות חסידות==

הפצת [[תורת החסידות]] על אף שהיא ענין נעלה מאוד, אין חשש שתתפרסם ותופץ גם לאנשים פשוטים ולא יתייחסו אליה כראוי, כי העיקר הוא שמשהו מתורה זו יחדור ללב אחד מהם.

==המיוחד שבחסידות==

לכאורה היה ניתן לשאול{{הערה|לקו"ש חלק א' - שיחה לש"פ יתרו.}} - אם לימוד [[תורת החסידות]] הוא כ"כ נחוץ אז למה זה לא היה בכל הדורות ואם היה אפשר להסתפק בכל הדורות ללא [[חסידות]] הרי זו הוכחה שזה לא הכרחי?

==הקטרוג על ההפצה==

בשנת [[תקנ"ט]] [[אדמו"ר הזקן]] נכנס למאסר על ידי השלטונות הרוסיים עקב ההלשנה מצד ה[[מתנגדים]] אך הסיבה האמיתית למאסרו הייתה כתוצאה מהפצת המעיינות-חסידות שעשה, שגרם לקיטרוג גדול (יותר מהקיטרוג שהיה בזמן [[המגיד]] ואותו ביטל אדמו"ר הזקן באמצעות נתינת המשל הנ"ל) בשמים על כך שהוא מגלה את הסודות והנסתרות עד כדי כך שנגזר עליו מלמעלה גזר דין מוות, אך לבסוף השתחרר וקיבל הסכמה ברורה מפי רבותיו [[המגיד ממעזריטש]] והבעש"ט בעצמם שהתגלו אליו בעת מאסרו והורו לו שבצאתו ימשיך ביתר שאת ועוז בלימוד והפצת תורת החסידות.

==ההפצה בדור השביעי==

ב[[דור השביעי]] הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו הענין הכי כללי בדורנו, המצוה המיוחדת שבה צריכים להזהר אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד.}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]] ותיקן את [[עשרת המבצעים]] שהביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.

הרבי השיב להם ראשית, שבנוגע לשאלה הראשונה צריך לשאול את החסידויות השונות מדוע אין עוסקים הם בכך. הרבי הוסיף שמפני שלמגיד היו תלמידים רבים, וכל אחד קיבל מתורתו בקו שונה. אדמו"ר הזקן לקח באופן של הרחבה והפצה ושאר תלמידי המגיד אמנם אכן לקחו באופן של העמקה, אך לא באופן של הרחבה וכיון שהם לא "לקחו" זאת בצורה של הרחבה – אין באפשרות הדורות הבאים להפיצם.

==לקריאה נוספת==

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]

[[קטגוריה:תורת החסידות]]

[[קטגוריה:הפצת המעיינות|*]]

[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]