חזית דתית מאוחדת – הבדלי גרסאות

גרסה מ־19:19, 29 במרץ 2025

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה מאוחדת למפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי, שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה וזכתה ב-16 מנדטים. הייתה זו הפעם היחידה בתולדות המדינה בה היו מאוחדות כל המפלגות הדתיות והחרדיות בכנסת כרשימה אחת. הרבי תמך, עודד אותה, בירך עליה, ופעל שגם בבחירות הבאות המפלגות השומרי תורה ומצוות ירוצו ברשימה זו.

היסטוריה

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים. הרשימה כיהנה משנת תש"ט (שנת היבחרה) עד לשנת תשי"א, אז נערכו בחירות נוספות והמפלגות התמודדו כל אחת בנפרד. בשנת תשט"ו, אז נערכו בחירות לכנסת השלישית, התמודדו מפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל כרשימה משותפת בשם חזית דתית תורתית, וקיבלו כ-6 מנדטים.

הרבי תמך ופעל לקידום רעיות החזית המאוחדת, כפי שאפשר לראות במכתביו הרבים וכמה משיחותיו מהתקופה ההיא העוסקים בנושא זה, ולעיתים אף התבטא עליו בכאב ובביטויים חריפים.

צער הרבי על פירוק החזית

במכתב מערב ראש חודש סיוון תשי”א, כותב הרבי להרב יצחק מאיר לוין שהיה אז מנהיג אגודת ישראל ושר הסעד: “מאד עגמה עלי נפשי מהמצב השורר באה”ק ת”ו, אשר בכל יום מביא משם ידיעות מעציבות ביותר, ונוסף על זה ההתפוררות שבין החרדים גופא הוא לקוי מכאיב ביותר. ובכל זאת תקותי אשר סוף סוף תתארגן חזית דתית מאוחדת ובפרט אחרי דברי עם מר משה שפירא – שר הפנים – בזה”.

לאחר חודש וחצי, ביום כ”ב תמוז תשי”א, כתב הרבי מכתב חריף לשר הפנים מר משה שפירא מראשי ‘המזרחי’, ולרב בנימין מינץ ממנהיגי פא”י. במכתב מקונן הרבי על כך שהחזית הדתית לא יצאה לפועל, והרבי מוסיף כי לפחות יקימו חזית דתית לאחר הבחירות כדי להתחזק לקראת המשא ומתן עם הממשלה: “גדול הצער וכדאי הביזיון שלא נתקיימה החזית בשעה מלאת אחריות זו, ויהי רצון אשר על כל פנים עתה יראו מנהלי המפלגות בעצמם די כח לבכר את האינטרסים של כללות היהדות החרדית על הרווחים המדומים המפלגתיים, אשר על ידי זה תהיה תועלת להמפלגה בתור מפלגה להקים חזית על כל פנים לאחרי הבחירות”.

במכתב נוסף^[1] מהתקופה שלאחר פירוק החזית הדתית מבטא הרבי את הצער העצום שנגרם לו בשל פירוק החזית הדתית: “למותר להאריך בגודל הצער וההיזק היוצא לאור על ידי פירוקה זה ובצדק כתב אשר היה בגודל רצוני ושאיפתי להקימה, וכמדומה שעשיתי בזה מה שהיה ביכולתי לעשות בזה בדרכי נועם – כי מכמה טעמים לא רציתי לעשות בדרכים אחרים…”.

במכתב לד”ר יוסף בורג מאותה התקופה (ט’ סיוון תשי”א) מוסיף הרבי וכותב: “והנני פונה לכבודו כלאיש חרדי אשר מצדו ישתדל בכל מאמצי כוחותיו והשפעתו ליצור חזית דתית מאוחדת אפילו אם העניין קשור עם ויתורים מפלגתיים”.

בחירות תשט"ו

גם לקראת מערכת הבחירות שהתקיימה בשנת תשט”ו, המשיך הרבי במאבקו כדי שתוקם חזית דתית, אלא שהפעם הסתפק הרבי בהרבה פחות, והשתדל כי לכל הפחות תוקם החזית בין המפלגות החרדיות בלבד: אגודת ישראל ופא”י.

בחירות תשכ"ו

לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו בב' חשוון תש"כ, השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת^[2], ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כשעליה כתב:

זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא

— איגרות קודש כרך י"ח עמוד תקנ"ד

לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת תשכ"ו, יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל^[3]. הרבי שוב הביע את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת יום הכיפורים תשכ"ו, בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם^[4]. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך^[5].

המאמצים של הרבי בנושא הקמת חזית דתית נמשכו למעלה מעשרים שנה. הרבי נאבק על כך גם כאשר היה נראה שאין סיכוי ממשי להקים את החזית. במכתב שכתב הרבי למחרת יום הכיפורים תשכ”ו, בזמן מערכת הבחירות הנזכרת, האריך הרבי אודות הצורך וההכרח בהקמת החזית, ומוסיף כי ראו במוחש בכנסת האחרונה ושלפניה, כי בכמה דיונים הכריע קול אחד בלבד “שזה מבליט עוד יותר ההכרח בחזית דתית טכנית שיש לקוות שהיתה מוסיפה במספר הצירים, ועוד יותר מציר אחד או שניים ושלושה”.

לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית^[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ אג”ק חלק יא, עמ’ רפט
^ ראה אגרות קודש כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד (ראה בהמצויין במפתח עניינים או באפליקציית אגרות קודש ערך חזית דתית").
^ בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ללקוטי שיחות כרך כ"א עמוד .424
^ הובא שם בין עמודים 424-427.
^ ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.
^ אגרות קודש חלק כ"ה עמוד רנב.

[1] אג”ק חלק יא, עמ’ רפט

[2] ראה אגרות קודש כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד (ראה בהמצויין במפתח עניינים או באפליקציית אגרות קודש ערך חזית דתית").

[3] בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ללקוטי שיחות כרך כ"א עמוד .424

[4] הובא שם בין עמודים 424-427.

[5] ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.

[6] אגרות קודש חלק כ"ה עמוד רנב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, [[אגודת ישראל]], פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים. הרשימה כיהנה משנת [[תש"ט]] (שנת היבחרה) עד לשנת [[תשי"א]], אז נערכו בחירות נוספות והמפלגות התמודדו כל אחת בנפרד. בשנת [[תשט"ו]], אז נערכו בחירות לכנסת השלישית, התמודדו מפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל כרשימה משותפת בשם חזית דתית תורתית, וקיבלו כ-6 מנדטים.
+הרבי תמך ופעל לקידום רעיות החזית המאוחדת, כפי שאפשר לראות במכתביו הרבים וכמה משיחותיו מהתקופה ההיא העוסקים בנושא זה, ולעיתים אף התבטא עליו בכאב ובביטויים חריפים.
+== צער הרבי על פירוק החזית ==
+במכתב מערב ראש חודש סיוון תשי”א, כותב הרבי להרב יצחק מאיר לוין שהיה אז מנהיג אגודת ישראל ושר הסעד: “מאד עגמה עלי נפשי מהמצב השורר באה”ק ת”ו, אשר בכל יום מביא משם ידיעות מעציבות ביותר, ונוסף על זה ההתפוררות שבין החרדים גופא הוא לקוי מכאיב ביותר. ובכל זאת תקותי אשר סוף סוף תתארגן חזית דתית מאוחדת ובפרט אחרי דברי עם מר משה שפירא – שר הפנים – בזה”.
+לאחר חודש וחצי, ביום כ”ב תמוז תשי”א, כתב הרבי מכתב חריף לשר הפנים מר משה שפירא מראשי ‘המזרחי’, ולרב בנימין מינץ ממנהיגי פא”י. במכתב מקונן הרבי על כך שהחזית הדתית לא יצאה לפועל, והרבי מוסיף כי לפחות יקימו חזית דתית לאחר הבחירות כדי להתחזק לקראת המשא ומתן עם הממשלה: “גדול הצער וכדאי הביזיון שלא נתקיימה החזית בשעה מלאת אחריות זו, ויהי רצון אשר על כל פנים עתה יראו מנהלי המפלגות בעצמם די כח לבכר את האינטרסים של כללות היהדות החרדית על הרווחים המדומים המפלגתיים, אשר על ידי זה תהיה תועלת להמפלגה בתור מפלגה להקים חזית על כל פנים לאחרי הבחירות”.
+במכתב נוסף<ref>אג”ק חלק יא, עמ’ רפט</ref> מהתקופה שלאחר פירוק החזית הדתית מבטא הרבי את הצער העצום שנגרם לו בשל פירוק החזית הדתית: “למותר להאריך בגודל הצער וההיזק היוצא לאור על ידי פירוקה זה ובצדק כתב אשר היה בגודל רצוני ושאיפתי להקימה, וכמדומה שעשיתי בזה מה שהיה ביכולתי לעשות בזה בדרכי נועם – כי מכמה טעמים לא רציתי לעשות בדרכים אחרים…”.
+במכתב לד”ר יוסף בורג מאותה התקופה (ט’ סיוון תשי”א) מוסיף הרבי וכותב: “והנני פונה לכבודו כלאיש חרדי אשר מצדו ישתדל בכל מאמצי כוחותיו והשפעתו ליצור חזית דתית מאוחדת אפילו אם העניין קשור עם ויתורים מפלגתיים”.
+== בחירות תשט"ו ==
+גם לקראת מערכת הבחירות שהתקיימה בשנת תשט”ו, המשיך הרבי במאבקו כדי שתוקם חזית דתית, אלא שהפעם הסתפק הרבי בהרבה פחות, והשתדל כי לכל הפחות תוקם החזית בין המפלגות החרדיות בלבד: אגודת ישראל ופא”י.
+== בחירות תשכ"ו ==
 לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו ב[[ב' חשוון]] [[תש"כ]], השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד (ראה בהמצויין במפתח עניינים או באפליקציית אגרות קודש ערך חזית דתית").}}, ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כשעליה כתב:
 {{ציטוט|תוכן=זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא|מרכאות=כן|מקור=[[איגרות קודש]] כרך י"ח עמוד תקנ"ד}}
 לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת [[תשכ"ו]], יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל{{הערה|בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"א עמוד .424}}. הרבי שוב הביע את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת [[יום הכיפורים]] תשכ"ו, בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם{{הערה|הובא שם בין עמודים 424-427.}}. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך{{הערה|ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.}}.
+המאמצים של הרבי בנושא הקמת חזית דתית נמשכו למעלה מעשרים שנה. הרבי נאבק על כך גם כאשר היה נראה שאין סיכוי ממשי להקים את החזית. במכתב שכתב הרבי למחרת יום הכיפורים תשכ”ו, בזמן מערכת הבחירות הנזכרת, האריך הרבי אודות הצורך וההכרח בהקמת החזית, ומוסיף כי ראו במוחש בכנסת האחרונה ושלפניה, כי בכמה דיונים הכריע קול אחד בלבד “שזה מבליט עוד יותר ההכרח בחזית דתית טכנית שיש לקוות שהיתה מוסיפה במספר הצירים, ועוד יותר מציר אחד או שניים ושלושה”.
 לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ה עמוד רנב.}}.