מסכת עירובין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ב. '''עירובי תחומין.''' כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה ממקומו - מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה מכל צד, ממקום סעודתו. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו. | ב. '''עירובי תחומין.''' כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה ממקומו - מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה מכל צד, ממקום סעודתו. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו. | ||
צריך לשים שיעור של מזון שני סעודות. | |||
=== ביאורי הרבי === | === ביאורי הרבי === | ||
גרסה מ־05:38, 22 ביוני 2010
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||
במסכת עירובין יש 10 פרקים, ו103.5 דפים.
המסכת עוסקת באופני תיקון העירוב.
העירוב
העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי שלמה המלך עליו השלום. כאשר שלמה המלך תיקן תקנה זו עם התקנה של נטילת ידים, יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.[1]
קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם בשבת וחג היא היכן שסעודתו מונחת.
א. עירובי חצרות. על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולם.
ב. עירובי תחומין. כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה ממקומו - מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה מכל צד, ממקום סעודתו. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו.
צריך לשים שיעור של מזון שני סעודות.
ביאורי הרבי
- יח ב. נתקללה בבל נתקללה שכניה. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 11 (עמ' 23)
- מג ב. מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים. [שיחות קודש תש"מ ח"א עמ' כ"ד (עמ' 67)
- נב ב. מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת. לקוטי שיחות חל"א עמ' 108 (עמ' 120)
- נג א. רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו. לקוטי שיחות חט"ס עמ' 1 (עמ' 16)
- סד ב. רש"י ד"ה פותחין בחרטה. צריך החכם לפתוח פתח לשואל. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)
- עג א. במאירי, בנידון סוכה מערבת עירובי חצרות. תורת מנחם חל"ד תשכ"ב ח"ג עמ' 214 (241)
- סוף המסכת. מי שהחשיך חוץ לתחום כו'. ביאור המחלוקת. לקוטי שיחות חל"א שיחה ג' לפ' יתרו עמ' 108.
- ירושלמי סוף עירובין. צבת בצבת עשויה ... אף שבתות. לקוטי שיחות חל"א עמ' 106 (עמ' 118)
- הערות בהלכות עירובין. (גדר ים ונהר, העירוב במנהטן, ועוד.) לקוטי שיחות חל"א עמ' 248 (עמ' 259)
ביאורי נשיאי חב"ד
הערות שוליים
- ↑ עירובין דף כ"א.