שמעון אוחנה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:שמעון-אוחנה.jpeg|250px|שמאל|ממוזער]]
+[[קובץ:שמעון-אוחנה.jpeg|ממוזער|הרב שמעון אוחנה]]
-הרב '''שמעון אוחנה''' ([[א' טבת]] [[תרפ"ח]]-[[י"ד אייר]] [[תשפ"ב]]) היה רב [[בית הכנסת שערי אליהו כפר חב"ד|בית הכנסת 'שערי אליהו']] לעולי מרוקו ב[[כפר חב"ד]], שימש שנים רבות כמורה בבית ספר חב"ד ב[[יפו]].
+הרב '''שמעון אוחנה''' ([[א' בטבת]] [[תרפ"ח]] - [[י"ד באייר]] [[תשפ"ב]]) היה רב [[בית הכנסת שערי אליהו כפר חב"ד|בית הכנסת 'שערי אליהו']] לעולי מרוקו ב[[כפר חב"ד]], שימש שנים רבות כמורה בבית ספר חב"ד ב[[יפו]].
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[א' טבת]] [[תרפ"ח]]{{הערה|בתעודת הזהות שלו הופיע שנולד בשנת תר"צ, ובכרטיס שלו בספר החסידים כתב שנולד בשנת תרצ"ב.}} ב[[מרוקו]] לאביו ר' חנניה ולאמו מרת דונה אוחנה.
+נולד ב[[א' בטבת]] [[תרפ"ח]]{{הערה|בתעודת הזהות שלו הופיע שנולד בשנת תר"צ, ובכרטיס שלו בספר החסידים כתב שנולד בשנת תרצ"ב.}} ב[[מרוקו]] לר' חנניה ולדונה אוחנה.
 בגיל צעיר התייתם מהוריו{{הערה|בקרב המשפחה מסופר שבהיותו ילד לקה בטיפוס וכשההורים ביקשו מאחד מצדיקי מרוקו שיתפללו לרפואתו והוא אמר שהאפשרות היחידה שיש לו זה שההורים יקבלו על עצמם להיות תמורתו, ובזכות זה הבן יזכה לאריכות ימים, וכעבור זמן קצר הם נפטרו והוא יצא מכלל סכנה והחלים.}} ולמד בישיבות חב"ד בקזבלנקה.
-בשנת תשי"ב התחתן עם רעייתו מרת שמחה בת ר' אברהם וסוליקה עבדלחק-אמיתי, קבע את מגוריו בכפר זנגיה, והחל ללמד ילדים צעירים אל"ף בי"ת וחומש, משנה וגמרא, כשעם כל ילד הוא לומד לפי רמתו.
+בשנת [[תשי"ב]] נשא את שמחה בת ר' אברהם וסוליקה עבדלחק-אמיתי, קבע את מגוריו בכפר זנגיה, והחל ללמד ילדים צעירים אל"ף בי"ת וחומש, משנה וגמרא, כשעם כל ילד הוא לומד לפי רמתו.
 בשנת [[תשט"ו]] הגיעו נציגי הסוכנות כדי לבדוק התאמה לקראת העליה לארץ הקודש ושלחו אותו לקזבלנקה על מנת שייבחן שם אם מתאים לשמש כמורה כשיעלה לארץ, שם פגש את הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלמה מטוסוב]], שעמדו מייד על כשרונותיו וביקשו ממנו לעבור לקזבלנקה עם בני משפחתו ולהתחיל ללמד במוסדות חב"ד שהקימו.
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 כשלוש שנים לאחר החתונה עלו לארץ הקודש, ושהו במשך כשלושה שבועות במעברה סמוך לחיפה, ובכל פעם שהגיעו נציגים של היישובים השונים התעקשו לעבור למגורי הקבע כקבוצה מגובשת בלבד, ולבסוף כשהגיע הרב [[ישראל לייבוב]] עם קבוצת עסקנים והציעו להם לקבוע את מגוריהם בכפר חב"ד{{הערה|הרב לייבוב אמר להם: כסף אינני יכול להציע לכם, אך חינוך ויראת שמים - אני יכול להבטיח.}}, עברו כל עשר המשפחות שעלו יחד ממרוקו וקבעו את מגוריהם ב[[כפר חב"ד]] שם נמנה על וותיקי התושבים.
-שימש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. תחילה ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL5.4/5698_001.jpg ראו תצלום של חלוקת התניא על ידי [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|השלוחים לארץ הקודש]] בכיתתו].}}, לאחר מכן ב[[נס ציונה]], ובהמשך במשך עשרות שנים בסניף בית הספר ביפו.
+שימש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. תחילה ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL5.4/5698_001.jpg ראו תצלום של חלוקת התניא על ידי השלוחים לארץ הקודש בכיתתו].}}, לאחר מכן ב[[נס ציונה]], ובהמשך במשך עשרות שנים בסניף בית הספר ביפו.
 עם הקמת בית הכנסת 'שערי אליהו' בכפר חב"ד עבור עולי מרוקו,
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ==משפחתו==
-*בנו, ר' [[גרשום אוחנה]] – [[כפר חב"ד]]
+*בנו, ר' [[גרשום אוחנה]] - [[כפר חב"ד]]
-*בנו, ר' מנחם אוחנה – קראון הייטס
+*בנו, ר' מנחם אוחנה - קראון הייטס
-*בנו, ר' יונתן אוחנה – כפר חב"ד
+*בנו, ר' יונתן אוחנה - כפר חב"ד
-*בנו, ר' ניסים אוחנה – פלטבוש
+*בנו, ר' ניסים אוחנה - פלטבוש
-*בנו, ר' חנניה אוחנה – טל מנשה
+*בנו, ר' חנניה אוחנה - טל מנשה
-*בנו, ר' דוד אוחנה – כפר חב"ד
+*בנו, ר' דוד אוחנה - כפר חב"ד
-*בתו מרת דינה – כפר חב"ד
+*בתו מרת דינה - כפר חב"ד
+==לקריאה נוספת==
+*הרב משה מרינובסקי, '''אהבת התורה''', שבועון כפר חב"ד גיליון 1959 עמוד 48
 ==קישורים חיצוניים==
-[https://col.org.il/news/139742 חודשיים לפטירת רב ביהכנ"ס 'הרשב"י' ובתו זכתה בס"ת{{col}}]
+[https://col.org.il/news/139742 חודשיים לפטירת רב ביהכנ"ס 'הרשב"י' ובתו זכתה בס"ת] {{col}}
-==לקריאה נוספת==
-*הרב משה מרינובסקי, '''אהבת התורה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1959 עמוד 48
 {{הערות שוליים}}