לשון נקיה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ב[[זוהר]] מובא תהליך הנוצר משימוש בלשון לא נקיה, כשאדם מוציא מילת גנאי על אדם אחר, הקול של מילת הגנאי עולה למעלה ומלאכי חבלה מתחברים לקול, הקול מעיר את התהום הגדול, ומלאכי החבלה מזיקים לאדם{{הערה|זוהר קדושים פ"ה עמוד א', הובא גם ברקאנטי על פרשת קדושים.}}.
+לגבי [[פרשת מצורע]] ישנם מספר התייחסויות מ[[הרבי]]: הרבי מצויין שבספרים שונים היא נקראת "פרשת טהרה"{{הערה|שם=לקוש א'|[[לקוטי שיחות]] ח"א עמ' 239}}
+וכן הורה הרבי לועד לכתיבת [[אות בספר התורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]], לכתוב בתעודת לילדים שזכו באות בפרשה זו 'פרשת הטהרה'{{מקור}}. [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] היה נמנע מלהזכיר את שם הפרשה, אלא לכל היותר כתב או אמר את היום בחודש וכדומה{{הערה|שם=לקוש א'}}. יחד עם זאת, ציין הרבי בשנים מאוחרות יותר כי בדורות האחרונים, מנהג ישראל{{הערה|טור ושו"ע או"ח סי' תכח [וכן נדפס ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], [[לוח היום יום|היום יום]], [[לקוטי שיחות]] ועוד]}} לקוראה בשם זה{{הערה|לקוטי-שיחות ח"ז עמ' 100}} והסביר הטעם: מכיוון שקרוב כבר הגילוי של '[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא' (בארמית: הפיכת החושך לאור), לעשות מ'מצורע' – תורה, "תורת המצורע"{{הערה|לקוטי-שיחות ח"ז עמ' 103}}. מאוחר יותר הוסיף, ששם זה רומז שכבר מרגישים קרוב לביאת [[מלך המשיח|משיח]] צדקנו, שנקרא בשם זה{{הערה|ישעיה נג,ד. סנהדרין צח,א-ב. לקוטי-שיחות חכ"ב עמ' 79, וביותר בספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 490 ואילך}}.
 ==בלשונו של הרבי==