מרגליות (אבנים טובות): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
(שוליים) |
||
שורה 34: | שורה 34: | ||
עשיית הנקב והחלל באבנים טובות בעבודת האדם היא, שצריך לעשות מקום חלל בלב (כמו שכתוב{{הערה|תהחלים קט, כב. [[ליקוטי אמרים - פרק א']].}} "וליבי חלל בקרבי") להיות "כלי ריקן מחזיק" את המשכות מ[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]], כי אין [[אור א"ס ב"ה]] שורה ומתגלה אלא במי ש[[ביטול|בטל]] אליו | עשיית הנקב והחלל באבנים טובות בעבודת האדם היא, שצריך לעשות מקום חלל בלב (כמו שכתוב{{הערה|תהחלים קט, כב. [[ליקוטי אמרים - פרק א']].}} "וליבי חלל בקרבי") להיות "כלי ריקן מחזיק" את המשכות מ[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]], כי אין [[אור א"ס ב"ה]] שורה ומתגלה אלא במי ש[[ביטול|בטל]] אליו | ||
וכדי שהאדם יגיע לדרגת ביטול כזה, הוא על ידי בחינת קול יעקב שהקול מעורר הכוונה, שצריך לכוון את לבו איך שלגבי א"ס ב"ה אין ערך לשום דבר "אין ערוך לך כו'", ושיתפס במוחו ולבו ש[[אין עוד מלבדו]] | וכדי שהאדם יגיע לדרגת ביטול כזה, הוא על ידי בחינת קול יעקב שהקול מעורר הכוונה, שצריך לכוון את לבו איך שלגבי א"ס ב"ה אין ערך לשום דבר "אין ערוך לך כו'", ושיתפס במוחו ולבו ש[[אין עוד מלבדו]]{{הערה|שם=פנחס|ש"פ פנחס תשמ"ז, התוועדויות ע' 102, הע' 35. וש"נ.}}. | ||
== עבודה נעלית == | == עבודה נעלית == | ||
שורה 41: | שורה 41: | ||
בדרך כלל עבודת מיוחדת כזו נעשים גם על ידי האדון של ה[[עבד עברי|עבד]]. | בדרך כלל עבודת מיוחדת כזו נעשים גם על ידי האדון של ה[[עבד עברי|עבד]]. | ||
ולמרות שהעבודה של אפיית לחם היא עבודה פשוטה, צריכה היא להיות חדורה בתוכנו הפנימית של נקיבת מרגליות - גילוי אלקות בעולם | ולמרות שהעבודה של אפיית לחם היא עבודה פשוטה, צריכה היא להיות חדורה בתוכנו הפנימית של נקיבת מרגליות - גילוי אלקות בעולם{{הערה|שם=פנחס}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
שורה 47: | שורה 47: | ||
*[[אבנים טובות]] | *[[אבנים טובות]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:טבע הבריאה]] | [[קטגוריה:טבע הבריאה]] |
גרסה אחרונה מ־20:52, 11 בדצמבר 2024
מרגליות (נקרא גם פנינים) אפשר למצוא בעמקי הים. עושים מהם תכשיטין המיפה את האדם.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
כדי למצוא את המרגליות (פנינים) יש לצלול בים, הצוללן צריך לצייט את המומחה שמדריך איפה ללכת לעמקי הים, ומה ואיך לאסוף את המרגליות.
הידע והמומחיות יש למומחה, והצוללן צריך רק לציית להוראותיו של המומחה בדיוק. אבל את הרוח חיים (הנשימה) הצוללן צריך משל עצמו. ולא מספיק בשבילו הרוח חיים שיש למומחה.
מרגליות (פנינים) משתמשים לצורך תכשיטין, אינו חיוני להאדם, זה רק להיות יותר יפה. אך כשנעמדים לפני המלך, הרי זה הכרחי. וכמו כן, בשביל שמחת חתונה, מתעדנים במרגליות (פנינים).
משל לחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
חסידות נמשל לפנינים, יש לצייט ולקיים את ההוראות של המומחה הנשיא - הרבי.
אבל יש גם להתיגע לבד, בכח עצמו, כי רוח החיים צריכים משל עצמו. זהו אחד מהיסודות לשיטת חסידות חב"ד (שלא כמו חסידי פולין ששיטתם הי שה"צדיק באמונתו יחיה"[1], אל תקרי יִחְיֶה (בחירק) אלא יְחַיֶה), אלא יש צורך ללמוד, להתעמק, להתבונן בכל יום בלימוד החסידות.
בזמנים קדמוניות, לימוד החסידות היתה רק הוספה. אבל עכשיו, רגעים ספורים לפני הגאולה, לימוד החסידות היא הכרחי, כי הרי מתייצבים בחתונה הגדולה בין עם ישראל להקדוש ברוך הוא שיהיה בזמן הגאולה,
אז איך אפשרי שלא רודפים אחרי מרגליות - לימוד החסידות?[2].
מרגליות (פרשונים) - לא לבלבל[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש גם מרגליות מרק.
הרבי הרבה פעמים כשיש התבטע שכשיש הזדמנות - עת רצון, לאסוף מרגליות (כמשל).
ואז יש לנו את הבחירה, האם ניקח את המרגליות (אבנים טובות), או לקחת את המרגלית מרק.
זה דוגמא לנצל זמן מיוחד ועת רצון כשיש לנו אותה[3].
נקיבת מרגליות בעבודת האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים
— שיר השירים א, י
"חרוזים" הוא מחרוזת תחשיט העשויה מאבנים טובות ומרגליות שמופרדים, וקבועים ותלויים בחוט, שהחוט נכנס בהם ומחברם שלא יתפרדו.
החוט שעובר את המרגליות הוא משל ל"קול קול יעקב", קול התורה והתפילה, שהקול מעורר הכוונה, העובר עד לדרגה הכי נמוכה, לחבר גם אותה ליחודו יתברך.
עשיית הנקב והחלל באבנים טובות בעבודת האדם היא, שצריך לעשות מקום חלל בלב (כמו שכתוב[4] "וליבי חלל בקרבי") להיות "כלי ריקן מחזיק" את המשכות מהקב"ה, כי אין אור א"ס ב"ה שורה ומתגלה אלא במי שבטל אליו
וכדי שהאדם יגיע לדרגת ביטול כזה, הוא על ידי בחינת קול יעקב שהקול מעורר הכוונה, שצריך לכוון את לבו איך שלגבי א"ס ב"ה אין ערך לשום דבר "אין ערוך לך כו'", ושיתפס במוחו ולבו שאין עוד מלבדו[5].
עבודה נעלית[עריכה | עריכת קוד מקור]
העבודה היא בכל אדם לפי מהותו ומעלתו. מי שיש בידו לנקוב מרגליות או ללטוש אבנים טובות ועוסק בעבודת מלאכת אפית לחם - ומובן דוגמת כל זה בעבודה - הגם שהיא עבודה ומלאכה הנצרכת במאד, בכל זה לחטא יחשב לאיש ההוא[6].
בדרך כלל עבודת מיוחדת כזו נעשים גם על ידי האדון של העבד.
ולמרות שהעבודה של אפיית לחם היא עבודה פשוטה, צריכה היא להיות חדורה בתוכנו הפנימית של נקיבת מרגליות - גילוי אלקות בעולם[5].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ חבקוק ב', ד'.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ', ע' 170 ואילך (אידיש).
- ↑ לדוגמא ש"פ תולכות תשכ"ה, תו"מ ע' 301.
- ↑ תהחלים קט, כב. ליקוטי אמרים - פרק א'.
- ↑ 5.0 5.1 ש"פ פנחס תשמ"ז, התוועדויות ע' 102, הע' 35. וש"נ.
- ↑ היום יום כ"ה ניסן.