שית אלפי שני הוו עלמא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־06:17, 18 בנובמבר 2024

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

שית אלפי שני הוו עלמא - ששת האלפים שנה מבריאת העולם, ואלף השביעי שבת

אמר רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב . . תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח

— סנהדרין צז, א

כל הששת אלפים שנה בשביל הקב"ה זה כמו ששה ימים בלבד{{הערה|וע' בתשו' הרשב"א ח"א סס"י ט' ורס"י תכ"ג.</ref>, כמו שכתוב{{הערה|תהילים צ, ד.</ref> "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול".

כמו שהששת ימי השבוע הם כנגד שבעת המדות, כך גם ששת האלפים שנה, כל אלף כנגד מידה אחרת{{הערה|לקוטי תורה דרושי ר"ה נח, ב.</ref>.

אלף הראשון – כנגד יום ראשון – מידת החסד

ולכן אז לאנשים היו אריכות ימים מופלגה, חיו הרבה יותר זמן, והיה להם הרבה ברכה ושפע, ולכן אמרו רז"ל{{הערה|מדרש תהילים שו"ט קלו, א.</ref> שדור אנוש היו ניזונים מחסדו של הקב"ה.

אלף השני – כנגד יום שני – מידת הגבורה

אז היה המבול, ודור הפלגה.

אלף השלישי – כנגד יום שלישי – מידת התפארת

ולכן היה אז יציאת מצרים, ומתן תורה, (תורה משולשת [תורה נביאים כתובים] לעם משולש [כהנים, לויים, ישראל], ענינו של תורה היא להבדיל בין שני הקווין ימין ושמאל [כשר או פסול, טמא או טהור]).

אלף הרביעי – כנגד יום רביעי – מידת הנצח

אז היה הבית המקדש הראשון והשני, וישראל חיו בשלוה ובמנוחה [מידת הנצח היא ענף החסד], רק בסוף האלף היה גלות וקצת צרות.

אלף החמישי – כנגד יום חמישי – מידת ההוד

עיקר הצרות היו אז [מידת ההוד היא ענף הגבורה]

אלף הששי – כנגד יום הששי, ערב שבת – מידת היסוד

ערך מורחב – התנוצצות הגאולה

ערך מורחב – בשורת הגאולה

אלף השביעי – כנגד יום השבת קודש – מידת המלכות

היא נקודה המרכזית המקבלת מכולם. באלף השביעי לא יהי עליות וירידות, בהשית אלפי שנין ישנם עליות וירידות, הן בנשמות והן בגופים, לפעמים ישראל הן בשלוה, ובעלי גדולה, ולפעמים וכו'. אז יהיה זה מנוחה לחיי העולמים.

נקראת חד חרוב, מפני שעכשיו עליית העולמות היא רק בפנימיות (הנשמות והעולמות), ולא בחיצוניות (עצם הדבר אינו עולה), אבל אז יהיה עליית העולמות הן בפנימיות, והן בחיצוניות{{הערה|ספר המאמרים תרס"ט ד"ה ציון במשפט.</ref>.

ראו גם

נ' אלפים יובלות

קישורים חיצוניים

שיעור בנושא מתוך קורס "משיח – זה הגיוני" מאת הרב מנחם מענדל לרנר

הערות שוליים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה מתמשכת}}
 '''שית אלפי שני הוו עלמא''' - ששת האלפים שנה מ[[בריאת העולם]], ואלף השביעי שבת
-{{ציטוט|תוכן=אמר רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב . . תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח|מקור=סנהדרין צז, א}}כל הששת אלפים שנה בשביל [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] זה כמו ששה ימים בלבד<ref>וע' בתשו' הרשב"א ח"א סס"י ט' ורס"י תכ"ג.</ref>, כמו שכתוב<ref>תהילים צ, ד.</ref> "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול".
+{{ציטוט|תוכן=אמר רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב . . תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח|מקור=סנהדרין צז, א}}כל הששת אלפים שנה בשביל [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] זה כמו ששה ימים בלבד{{הערה|וע' בתשו' הרשב"א ח"א סס"י ט' ורס"י תכ"ג.</ref>, כמו שכתוב{{הערה|תהילים צ, ד.</ref> "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול".
-כמו שה[[ימי השבוע|ששת ימי השבוע]] הם כנגד שבעת המדות, כך גם ששת האלפים שנה, כל אלף כנגד מידה אחרת<ref>לקוטי תורה דרושי ר"ה נח, ב.</ref>.
+כמו שה[[ימי השבוע|ששת ימי השבוע]] הם כנגד שבעת המדות, כך גם ששת האלפים שנה, כל אלף כנגד מידה אחרת{{הערה|לקוטי תורה דרושי ר"ה נח, ב.</ref>.
 === אלף הראשון – כנגד יום ראשון – מידת ה[[ספירת החסד|חסד]] ===
-ולכן אז לאנשים היו אריכות ימים מופלגה, חיו הרבה יותר זמן, והיה להם הרבה ברכה ושפע, ולכן אמרו רז"ל<ref>מדרש תהילים שו"ט קלו, א.</ref> שדור אנוש היו ניזונים מחסדו של הקב"ה.
+ולכן אז לאנשים היו אריכות ימים מופלגה, חיו הרבה יותר זמן, והיה להם הרבה ברכה ושפע, ולכן אמרו רז"ל{{הערה|מדרש תהילים שו"ט קלו, א.</ref> שדור אנוש היו ניזונים מחסדו של הקב"ה.
 === אלף השני – כנגד יום שני – מידת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] ===
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 היא נקודה המרכזית המקבלת מכולם. באלף השביעי לא יהי עליות וירידות,  בהשית אלפי שנין ישנם עליות וירידות, הן בנשמות והן בגופים, לפעמים ישראל הן בשלוה, ובעלי גדולה, ולפעמים וכו'. אז יהיה זה מנוחה לחיי העולמים.
-נקראת [[חד חרוב]], מפני שעכשיו [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]] היא רק בפנימיות (הנשמות והעולמות), ולא בחיצוניות (עצם הדבר אינו עולה), אבל [[עליות העולמות לעתיד לבא|אז יהיה עליית העולמות]] הן בפנימיות, והן בחיצוניות<ref>ספר המאמרים תרס"ט ד"ה ציון במשפט.</ref>.
+נקראת [[חד חרוב]], מפני שעכשיו [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]] היא רק בפנימיות (הנשמות והעולמות), ולא בחיצוניות (עצם הדבר אינו עולה), אבל [[עליות העולמות לעתיד לבא|אז יהיה עליית העולמות]] הן בפנימיות, והן בחיצוניות{{הערה|ספר המאמרים תרס"ט ד"ה ציון במשפט.</ref>.
 == ראו גם ==