ב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "משמעות הלא"ף בית העברי" ב־"משמעות האל"ף-בי"ת העברי") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*אהרן לייב רסקין, '''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/137074/jewish/Bet-Vet.htm האות בי"ת]''', בתוך 'אותיות של אור - משמעות | *אהרן לייב רסקין, '''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/137074/jewish/Bet-Vet.htm האות בי"ת]''', בתוך 'אותיות של אור - משמעות האל"ף-בי"ת העברי', בהוצאת [[ועד שיחות באנגלית]] {{בית חבד}} (אנגלית) | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||
גרסה מ־14:18, 4 ביולי 2024
המונח "בית" מפנה לכאן. לערך העוסק בדירה המשמשת למגורים ומחיה, ראו בית מגורים.
| האות ב | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
| ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
| אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| נוטריקון - חילופי אותיות | |
|---|---|
| אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
| סוגי אותיות | |
| אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה | |
אות ב' (בי"ת \ בֵּית) היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילה "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן ברכה.
צורת כתיבתה
כתב אדמור הזקן בשולחן ערוך[1]. (על פי הסוד צריכה להיות מרובעת למעלה כמו דלי"ת ולא עגולה כרי"ש). צריך ליזהר בתג שלאחריה לרבעה שלא תהא נראית ככ"ף, ואם נראית ככ"ף פסולה, ואם ספק אזי מראין לתינוק וצריך לכתחלה שיהא לה בראשה מצד שמאל תג קטן, ועל פי הקבלה יהא לה עקב עב למטה, כי תמונתה כמו דלי"ת תוך גרון של וא"ו, על כן צריך שיהיה לה זוית למעלה שתהא כמו דלי"ת ועקב טוב למטה שיהא במקום ראשו של וא"ו.
אור השבת
אור השבת מתגלה על ידי אות זו כמו שנאמר בספר יצירה[2]: המליך אות ב' וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה, וצר בו שבתי בעולם, ושבת בשנה, ופה בנפש.
הסיבה שבאות זו נוצר הכוכב שבתאי מבאר הראב"ד בפירושו לספר יצירה: "והוא הוא אשר מסר חכמה לשבתאי אף על פי ששבתאי הוא כוכב על חרבן בסוד השמטות יש בו כח החכמה. וטעם להיותו ממונה על חרבן לפי שאינו חפץ בענין מענייני הגוף לפיכך מחריבן ואינו משגיח בהם ולא בקשוטן אלא על השכלים הפשוטים ועל השגת השם ית' ועל השגת השביעיות. וממנו כח המניע לשדים המבטלים איברי האדם כמו הנכפים ובעלי הפליגה הקטן והגדול וחסרי הדעת. וא"ת אם הוא ממונה על החכמה אם כן איך יצאו ממנו חסרי הדעת. ביאור, חסרי הדעת בעניני העולם הזה אמנם נוסף בהם כח נבואיי כמו שארז"ל מיום שחרב בית המקדש ניתנה נבואה לשוטים ולתינוק ולתינוקת ועיין במסכת בבא בתרא."
ערכה
ערכה המספרי (גימטריה) של אות בי"ת הוא - 2 והיא מורה על ספירות חכמה ובינה. הדבר מתאים למאמר הבעל שם טוב שבאות זו נברא עולם הבריאה[3] שהוא כנגד ספירת הבינה.
ענין זה מבואר באריכות יתירה בפירוש הראב"ד למסכת יצירה: ולהיותו אחרית הז' כוכבים מורה על כל דבר אחרית וסוף כל דבר וזקנה. וידוע כי הבינה הוא ז' ממטה ולמעלה ומקבלת מן החכמה וכ"ע ולפיכך הוא ממונה על החכמה ועל ישראל והבינה יהב חכמתה לחכימין ומנדעא לידעי בינה והוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא, והוא מהעדה מלכין ומהקם מלכין.
קישורים חיצוניים
- אהרן לייב רסקין, האות בי"ת, בתוך 'אותיות של אור - משמעות האל"ף-בי"ת העברי', בהוצאת ועד שיחות באנגלית
(אנגלית)