עזריאל מפעי: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←תולדות חיים: ניסוח) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' עזריאל מפעי.jpeg|שמאל|ממוזער|ר' עזריאל מפעי (במרכז) בהתוועדות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר חב"ד (תשפ"ד)]] | [[קובץ:ר' עזריאל מפעי.jpeg|שמאל|ממוזער|ר' עזריאל מפעי (במרכז) בהתוועדות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר חב"ד (תשפ"ד)]] | ||
[[קובץ:ר' עזריאל מפעי ת''ת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עזריאל מפעי מקבל תעודת הוקרה ממנהל תלמוד תורה חב"ד לוד (תשפ"ד)]] | |||
ר' '''עזריאל מפעי''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא איש חינוך ותיק המשמש כמחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד לוד]], זוכה פרס עיריית לוד למורים מצטיינים, הקים וייסד את [[בית הכנסת]] 'כתר עובדיה' ב[[כפר חב"ד]]. | ר' '''עזריאל מפעי''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא איש חינוך ותיק המשמש כמחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד לוד]], זוכה פרס עיריית לוד למורים מצטיינים, הקים וייסד את [[בית הכנסת]] 'כתר עובדיה' ב[[כפר חב"ד]]. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
נולד בחודש [[אייר]] [[תשי"א]] לאביו ר' עובדיה{{הערה|נפטר ב[[ה' ניסן]] [[תש"פ]].}} ולאמו מרת טובה מפעי. | נולד בחודש [[אייר]] [[תשי"א]] לאביו ר' עובדיה{{הערה|נפטר ב[[ה' ניסן]] [[תש"פ]].}} ולאמו מרת טובה מפעי. | ||
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], לקראת שנת הלימודים [[תשל"ט]]{{הבהרה|}} נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], לקראת שנת הלימודים [[תשל"ט]]{{הבהרה|לא מסתדר עם שנת לידתו}} נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | ||
כנער זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי ולהתברך מפיו. | כנער זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי ולהתברך מפיו. | ||
גרסה מ־23:18, 3 באוגוסט 2024
ר' עזריאל מפעי (יליד שנת תשי"א) הוא איש חינוך ותיק המשמש כמחנך בתלמוד תורה חב"ד לוד, זוכה פרס עיריית לוד למורים מצטיינים, הקים וייסד את בית הכנסת 'כתר עובדיה' בכפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בחודש אייר תשי"א לאביו ר' עובדיה[1] ולאמו מרת טובה מפעי.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד, לקראת שנת הלימודים תשל"ט[דרושה הבהרה] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
כנער זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי ולהתברך מפיו.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ירקונה וקבע את מגוריו בכפר חב"ד, לאחר מכן החל לעסוק בהוראה ומונה למשרת מחנך בתלמוד תורה חב"ד לוד.
בשנת תשע"ז נבחר על ידי עיריית לוד כמורה מצטיין, הבחירה פורסמה בערב הצדעה שערך ראש העיר עו"ד יאיר רביבו, כשמתוך כלל אנשי החינוך בעיר נבחרו 40 מורים בלבד[2].
בשנת תש"פ הקים בחצר ביתו את בית הכנסת כתר עובדיה, לבית הכנסת צביון ייחודי הדומה באופיו לבית הכנסת - 770 - בית המדרש של הרבי.
כיום נמנה על ותיקי המחנכים החב"דיים ומוכר כמחנך הוותיק בתלמוד תורה בלוד.
מוסר מדי ליל שישי שיעור בליקוטי שיחות לקבוצת אברכים בבית הכנסת בית מנחם.
משפחתו
- חתנו, הרב חיים אברביה, משפיע במכון תורני טכנולוגי בצפת.
- חתנו, ר' מנחם מענדל פש, נחלת הר חב"ד.
- בנו, ר' שניאור זלמן מפעי, צפת.
- בנו, ר' יהודה מפעי, טירת הכרמל.
- חתנו ר' מנחם מענדל מזרחי, כפר חב"ד.