משתמש:חסיד של הרבי/קהילת חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קהילת חב"ד''' זהו השם המקובל להתבססות של משפחות [[חסידי חב"ד]] במקום מסויים סביב [[בית כנסת]] משלהם, [[משפיע]], [[מורה הוראה|רב]], ומוסדות פרטיים. | '''קהילת חב"ד''' זהו השם המקובל להתבססות של משפחות [[חסידי חב"ד]] במקום מסויים סביב [[בית כנסת]] משלהם, [[משפיע]], [[מורה הוראה|רב]], ומוסדות פרטיים. | ||
ברחבי עשרות ערים ברחבי העולם פזורים קהילות שונות של חסידי חב"ד, גודלם של הקהילות נע בין מספר משפחות בודדות, למאות ואלפי משפחות. הריכוז החב"די הגדול בעולם הוא בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] סביב [[מרכז חב"ד העולמי - 770]] המונה למעלה מ-5,500 משפחות, הריכוז השני בגודלו הוא ב[[כפר חב"ד]] המונה כ-1,900 משפחות, ולאחריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]] ו[[לוד]] המונים כל אחד כ-1,300 משפחות. | |||
==רקע== | ==רקע== |
גרסה מ־16:11, 23 ביוני 2024
קהילת חב"ד זהו השם המקובל להתבססות של משפחות חסידי חב"ד במקום מסויים סביב בית כנסת משלהם, משפיע, רב, ומוסדות פרטיים.
ברחבי עשרות ערים ברחבי העולם פזורים קהילות שונות של חסידי חב"ד, גודלם של הקהילות נע בין מספר משפחות בודדות, למאות ואלפי משפחות. הריכוז החב"די הגדול בעולם הוא בשכונת קראון הייטס שבברוקלין סביב מרכז חב"ד העולמי - 770 המונה למעלה מ-5,500 משפחות, הריכוז השני בגודלו הוא בכפר חב"ד המונה כ-1,900 משפחות, ולאחריו בנחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי ולוד המונים כל אחד כ-1,300 משפחות.
רקע
היסטוריה של קהילות חב"ד
בין השנים תקל"ב - תרכ"ו
בין השנים תרכ"ו - תרס"ט
ערך מורחב – התפצלות חסידות חב"ד#ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול |
משנת תרס"ט עד מלחמת העולם השנייה
הקהילה החב"דית בוורשה נוסדה על-ידי חסידים שברחו מרוסיה לפולין בעקבות גירוש מוסקבה בחורף של שנת תרנ"א, והם הקימו בעיר בית כנסת חב"ד וניהלו חיי קהילה עם משפיע רב ועוד, בחודש ניסן של אותה שנה נוסדה בעיר ישיבת תומכי תמימים וורשה על-ידי הרב בערל שמוטקין והרב שרגא פייביש זלמנוב והקהילה התחזקה,בשנת תרפ"ב שלח אדמו"ר הריי"ץ לישיבה את המשפיע הרב אלטער שימחוביץ מה שחזק יותר את הקהילה החב"דית בעיר. בשנים הבאות בעקבות רדיפת המשטר הקומוניסטי מרבית ישיבות תומכי תמימים נסגרו ומאלה שלא נסגרו ירדו למחתרת, כך שהישיבה בוורשה הפכה לישיבה המרכזית והמוני חסידים עברו להתגורר בסמוך אליה, עד שבשיא פריחתה מנתה הישיבה כ-300 תלמידים. בשנת תרצ"ד העביר אדמו"ר הריי"צ את מרכז חב"ד מרוסטוב לוורשה בירת פולין והתגורר בסמוך לישיבת תומכי תמימים בעיר, בשנים אלה והקהילה החב"דית בעיר הייתה הקהילה החב"דית הגדולה בעולם ומנתה מאות משפחות ואלפי נשפות, בשנת תרצ"ו עבר אדמו"ר הריי"צ מוורשה לאטוואצק[1].
רבני העיירות קופשוק, סקופישוק, פאנידעל, אבעל, ראקישוק שבליטא היו חסידי חב"ד תלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ובכל עיירה הייתה קהילה חב"דית קטנה. בפוניבז' הוקמה קהילה חב"דית בהוראת אדמו"ר הרש"ב והיו בה כשני בתי כנסת חב"ד וישיבה, משפיע הקהילה היה הרב שמואל צבי ליסון[2].
ערך מורחב – השואה |
התבססות קהילות חב"ד לאר השואה
קהילות חב"ד כיום
ערך מורחב – האוכלוסייה החב"דית |
שליחות
ערך מורחב – שליחות |
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שבועון בית משיח גיליון מספר 497, עמודים46-47
- ↑ בית משיח גיליון מספר 500 עמוד 94