מגן דוד (ספר קבלה): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הוצאה לאור== | ==הוצאה לאור== | ||
הספר נדפס לראשונה בשנת [[תע"ג]] באמסטרדם{{הערה|בדף השער המקורי נדפס 'אמשטילרדם'.}}, מאה וארבעים שנה לאחר פטירתו של הרדב"ז, כפי שציינו המוציאים לאור בדף השער של הספר: "ראו זה דבר חדש אשר לא היה בדפוס לעולמים, ובגנזי גדולים ושלטונים היה בכתב פונים, בודאי כל הרואה אותו בעודו בכפו יבלענה . . ומעולם לא יצא טבעו בעולם". | הספר נדפס לראשונה בשנת [[ה'תע"ג]] באמסטרדם{{הערה|בדף השער המקורי נדפס 'אמשטילרדם'.}}, מאה וארבעים שנה לאחר פטירתו של הרדב"ז, כפי שציינו המוציאים לאור בדף השער של הספר: "ראו זה דבר חדש אשר לא היה בדפוס לעולמים, ובגנזי גדולים ושלטונים היה בכתב פונים, בודאי כל הרואה אותו בעודו בכפו יבלענה . . ומעולם לא יצא טבעו בעולם". | ||
הספר נדפס בבית דפוסו של נתנאל פואה למעט ארבעת הדפים הראשונים שנדפסו אצל המדפיס אשר אנשיל בן אליעזר. | הספר נדפס בבית דפוסו של נתנאל פואה למעט ארבעת הדפים הראשונים שנדפסו אצל המדפיס אשר אנשיל בן אליעזר. | ||
גרסה אחרונה מ־05:20, 17 ביוני 2024
הספר מגן דוד הוא ספר קבלה שחובר על ידי הרדב"ז, רבי דוד בן זמרא. המבאר ענינים שונים באותיות האל"ף בי"ת.
הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תע"ג באמסטרדם[1], מאה וארבעים שנה לאחר פטירתו של הרדב"ז, כפי שציינו המוציאים לאור בדף השער של הספר: "ראו זה דבר חדש אשר לא היה בדפוס לעולמים, ובגנזי גדולים ושלטונים היה בכתב פונים, בודאי כל הרואה אותו בעודו בכפו יבלענה . . ומעולם לא יצא טבעו בעולם".
הספר נדפס בבית דפוסו של נתנאל פואה למעט ארבעת הדפים הראשונים שנדפסו אצל המדפיס אשר אנשיל בן אליעזר.
ההקדמות ותוכן הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלבד ההקדמה של הרדב"ז עצמו, נדפסו בספר מספר הקדמות נוספות
- הקדמת המביא לבית הדפוס
- 'התנצלות הגבר אשר הוקם במקום המחבר להביא את הספר אל בית הדפוס'
- הקדמת המגיה
בהקדמת הרדב"ז עצמו, הוא כותב שהספר נכתב במענה לבקשת אשר "שאלת ממני ידיד נפשי אבאר לך צורת האותיות וסודתן וסוד ציורן ומלואן להיות לך מפתח להיכנס לפרדס החכמה".
מלבד ההקדמות, הספר כולל 100 עמודים, כשלכל אחת מהאותיות כ-4/5 דפים בממוצע.
שם הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרדב"ז מבאר בהקדמה שקרא לספר מגן דוד כרמז על שמו הפרטי, "למען יהיה לי מגן וצינה", ובנוסף, רומז הוא לשלושת החלקים שמבאר בכל אחת מהאותיות, בראשי תיבות:
- מסורת - מבטא וצורה וציור ומילוי
- גימטריא - מספר האות ומספר ציורה ומספר מילואה
- נוטריקון - ראשי תיבות הציור והמילוי
בכתבי רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר מובא בכתבי רבותינו נשיאינו, ומוזכר בדרך כלל בראשי התיבות מג"ד[2].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]