רצוא ושוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מלאכים}}'''רצוא ושוב''' הן שתי תנועות יסודיות בעבודתם של ה[[מלאכים]] ב[[עולמות העליונים]] (על [[חיות הקודש]] ב[[מרכבה]] נאמר כי היו "רצוא ושוב כמראה הבזק") ושל ה[[נשמה|נשמות]] ב[[עולם הזה]]. מקורו של ענין רצוא ושוב הוא בבחינת [[מטי ולא מטי]]. | {{מלאכים}}'''רצוא ושוב''' הן שתי תנועות יסודיות בעבודתם של ה[[מלאכים]] ב[[עולמות העליונים]] (על [[חיות הקודש]] ב[[מרכבה]] נאמר כי היו "רצוא ושוב כמראה הבזק") ושל ה[[נשמה|נשמות]] ב[[עולם הזה]]. מקורו של ענין רצוא ושוב הוא בבחינת [[מטי ולא מטי]]. | ||
==רצוא== | ==רצוא ושוב המעלות והחסרונות== | ||
שוב בלי רצוא, אינו שוב, כי אם נפילה. | |||
אך רצוא הוא הרי היפך עניין השוב, ואם כן, איך אפשר שיהיה רצוא שיביא לשוב? | |||
ה' | מבואר בחסידות, שאם הרצוא הוא בביטול, אז לא רק שאין זה סתירה להשוב, אלא שהרצוא גופא דורש את השוב. | ||
רצוא פירושו, לצאת מתוך הכלים, ושוב פירושו להמשיך את הדבר בתוך הכלים. | |||
הרי הרצוא נובע מתוך תחושת גדלות ה' שלמעלה מהעולם, כפי שמבינים זאת על ידי התבוננות. כשהאדם מרגיש את גדלות ה', הוא מוצא את העולם בעיניו כירוד מאוד, וממילא עולה בו תשוקה לעזוב את ענייני העולם ולהתכלל באלקות. ומכיוון שהתשוקה הזו נובעת מתוך תנועה פנימית חזקה, הוא אינו מתחשב בהגבלות שיש בעולם. | |||
שוב, לעומת זאת, נובע מתוך ידיעה שהקב"ה יתברך רצה לעשות לו דירה בתחתונים. כאן, יש צורך להתייחס להגדרות הספציפיות של העולם, כדי להביא את האלקות לתוך הגדרים האלה. כתוצאה מכך, הוא פועל מתוך חשיבה מסודרת, ומקבל על עצמו את כל מה שצריך לעשות בתשומת לב. | |||
ובכן, לשני אלה יש חסרון. החיסרון של הרצוא הוא, שבפועל הקב"ה רוצה שנביא אותו בתחתונים, בתוך הגדרים. החיסרון של השוב הוא, שבגלל עיסוקו בהגדרות ובפרטים, הוא עלול לשכוח את הייעוד העליון של להביא את האלקות לתוך העולם, ולהתייחס לעולם רק כאל אמצעי – ולא כאל דבר שצריך להיתפש אליו ולהתייחס אליו כאל כלי לאלקות. | |||
בפועל, יש עניינים בעבודת ה' שמבוססים על הרצוא, כמו ההתעלות מעל הגדרים הגשמיים והתמקדות במה שמעבר לעולם ולכל ענייניו. תחומים אלו כוללים את הלימוד (בעיקר כשעוסקים בהבנת סוגיות שאין להן קשר ישיר למעשה), תפילה, לימוד חסידות והתוועדויות. בכל אלו מתחברים לאלקות, למרות שהן נעשות בשפה אנושית, אך ללא עיסוק בענייני העולם. | |||
מאידך, יש עניינים של שוב, שמבוססים על עיסוק ישיר עם העולם, כמו אכילה, שינה, דיבור עם אנשים, הליכה ברחוב, ועוד. | |||
בעניינים של "שוב" אדם עשוי לשכוח את הקב"ה ולהיסחף אחרי תענוגות העולם – כמו תענוג שבאוכל, בשינה, ובדיבור עם אנשים ברחוב. הוא עלול להתחיל לאהוב את הדברים שבהם הוא עוסק ולהתמקד בהם. אולם מצד שני, הקב"ה רוצה שגם בעניינים האלה נביא את האלקות, ולכן כשאדם עוסק בהם, עליו להזכיר לעצמו שהוא לא עושה זאת מתוך רצון אישי, אלא מתוך תחושת אחריות שמילויה הוא תפקידו האלוקי. | |||
כדי לעשות זאת, יש צורך להיות ברצוא – כלומר, לעמוד במקום שמופרד מענייני העולם, ולחקוק בעצמנו את הבהירות שמה שיש מעבר לעולם הוא הרבה יותר נעלה ממנו. | |||
אך אם אדם עוסק רק ברצוא, יש כאן בעיה הפוכה. אם אדם לומד ומתפלל, וחש איך שהאמת האלוקית היא מעל לכל דבר, ושום דבר בעולם לא תופס מקום – הוא עלול לרצות להמשיך ללמוד ולהתפלל מבלי להתעסק בעניינים של העולם, כי הוא מרגיש שהם נמוכים ואין בהם תוכן. | |||
לכן יש עצה: גם הרצוא צריך להיות בביטול. כלומר, לא להתפלל רק משום שהוא מרגיש חוויה אלוקית נעלית, אלא מתוך תחושת חובה ושליחות – שהעיסוק בתפילה, בלימוד ובכל עניין רוחני הוא תפקידו, גם אם זה כרוך בהתעסקות בעולם ובגדריו. | |||
==בעולמות== | ==בעולמות== | ||
גרסה אחרונה מ־08:02, 15 בדצמבר 2024
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
רצוא ושוב הן שתי תנועות יסודיות בעבודתם של המלאכים בעולמות העליונים (על חיות הקודש במרכבה נאמר כי היו "רצוא ושוב כמראה הבזק") ושל הנשמות בעולם הזה. מקורו של ענין רצוא ושוב הוא בבחינת מטי ולא מטי.
רצוא ושוב המעלות והחסרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
שוב בלי רצוא, אינו שוב, כי אם נפילה.
אך רצוא הוא הרי היפך עניין השוב, ואם כן, איך אפשר שיהיה רצוא שיביא לשוב?
מבואר בחסידות, שאם הרצוא הוא בביטול, אז לא רק שאין זה סתירה להשוב, אלא שהרצוא גופא דורש את השוב.
רצוא פירושו, לצאת מתוך הכלים, ושוב פירושו להמשיך את הדבר בתוך הכלים.
הרי הרצוא נובע מתוך תחושת גדלות ה' שלמעלה מהעולם, כפי שמבינים זאת על ידי התבוננות. כשהאדם מרגיש את גדלות ה', הוא מוצא את העולם בעיניו כירוד מאוד, וממילא עולה בו תשוקה לעזוב את ענייני העולם ולהתכלל באלקות. ומכיוון שהתשוקה הזו נובעת מתוך תנועה פנימית חזקה, הוא אינו מתחשב בהגבלות שיש בעולם.
שוב, לעומת זאת, נובע מתוך ידיעה שהקב"ה יתברך רצה לעשות לו דירה בתחתונים. כאן, יש צורך להתייחס להגדרות הספציפיות של העולם, כדי להביא את האלקות לתוך הגדרים האלה. כתוצאה מכך, הוא פועל מתוך חשיבה מסודרת, ומקבל על עצמו את כל מה שצריך לעשות בתשומת לב.
ובכן, לשני אלה יש חסרון. החיסרון של הרצוא הוא, שבפועל הקב"ה רוצה שנביא אותו בתחתונים, בתוך הגדרים. החיסרון של השוב הוא, שבגלל עיסוקו בהגדרות ובפרטים, הוא עלול לשכוח את הייעוד העליון של להביא את האלקות לתוך העולם, ולהתייחס לעולם רק כאל אמצעי – ולא כאל דבר שצריך להיתפש אליו ולהתייחס אליו כאל כלי לאלקות.
בפועל, יש עניינים בעבודת ה' שמבוססים על הרצוא, כמו ההתעלות מעל הגדרים הגשמיים והתמקדות במה שמעבר לעולם ולכל ענייניו. תחומים אלו כוללים את הלימוד (בעיקר כשעוסקים בהבנת סוגיות שאין להן קשר ישיר למעשה), תפילה, לימוד חסידות והתוועדויות. בכל אלו מתחברים לאלקות, למרות שהן נעשות בשפה אנושית, אך ללא עיסוק בענייני העולם.
מאידך, יש עניינים של שוב, שמבוססים על עיסוק ישיר עם העולם, כמו אכילה, שינה, דיבור עם אנשים, הליכה ברחוב, ועוד.
בעניינים של "שוב" אדם עשוי לשכוח את הקב"ה ולהיסחף אחרי תענוגות העולם – כמו תענוג שבאוכל, בשינה, ובדיבור עם אנשים ברחוב. הוא עלול להתחיל לאהוב את הדברים שבהם הוא עוסק ולהתמקד בהם. אולם מצד שני, הקב"ה רוצה שגם בעניינים האלה נביא את האלקות, ולכן כשאדם עוסק בהם, עליו להזכיר לעצמו שהוא לא עושה זאת מתוך רצון אישי, אלא מתוך תחושת אחריות שמילויה הוא תפקידו האלוקי.
כדי לעשות זאת, יש צורך להיות ברצוא – כלומר, לעמוד במקום שמופרד מענייני העולם, ולחקוק בעצמנו את הבהירות שמה שיש מעבר לעולם הוא הרבה יותר נעלה ממנו.
אך אם אדם עוסק רק ברצוא, יש כאן בעיה הפוכה. אם אדם לומד ומתפלל, וחש איך שהאמת האלוקית היא מעל לכל דבר, ושום דבר בעולם לא תופס מקום – הוא עלול לרצות להמשיך ללמוד ולהתפלל מבלי להתעסק בעניינים של העולם, כי הוא מרגיש שהם נמוכים ואין בהם תוכן.
לכן יש עצה: גם הרצוא צריך להיות בביטול. כלומר, לא להתפלל רק משום שהוא מרגיש חוויה אלוקית נעלית, אלא מתוך תחושת חובה ושליחות – שהעיסוק בתפילה, בלימוד ובכל עניין רוחני הוא תפקידו, גם אם זה כרוך בהתעסקות בעולם ובגדריו.
בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעולם התוהו היו הספירות בבחינת רצוא בלא שוב, ומשום כך הייתה שם שבירת הכלים. עולם התיקון הוא בבחינת שוב, "לשבת יצרה", שהוא המשכה של אורות בכלים.
הלב מחיה את כל הגוף בבחינת רצוא ושוב, שדם הנפש נסגר בתוכו, ואחר כך נפתח, ועל ידי כך מחיה כל הגוף. וכן ענין חיות כל העולמות הוא על ידי בחינת רצוא ושוב.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רצוא ושוב באתר צעירי חב"ד
- האזינו: הרב ערד ונדב בכר על "רצוא ושוב" -
- הרב יוסף יצחק אופן, שיעור בנושא באתר חסידות TV