רקיעים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
←הרוחניים: הייתה שם הערה שגויה שאומרת שמכיוון שאדה״ר היה בארץ אזי ודאי שהסילוק דהרקיעים היה במידות שידיה והוא שטות נפלא לפי עניות דעתו של הכותב דהלא גן עדן בתכלית השלימות הוא בבריאה בכלל וגעה״ת ביצירה ואין הכרח כדבריו תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כשנכנסו ארבע מהתנאים ל"פרדס", אמר [[רבי עקיבא]] לחבריו שנכנסו כמותו: {{ציטוטון|כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו '[[מים]]! מים!', שכך כתוב{{הערה|[[תהלים פרק ק"א]], ז׳.}} "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי"}}{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[מסכת חגיגה]] יד, ב.}} ה[[רמב"ם]] מסביר שבכך התכוון רבי עקיבא להזהיר שבעלייתם הרוחנית לא יטעו לחשוב שמדובר במים [[גשמיות|גשמיים]]. | כשנכנסו ארבע מהתנאים ל"פרדס", אמר [[רבי עקיבא]] לחבריו שנכנסו כמותו: {{ציטוטון|כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו '[[מים]]! מים!', שכך כתוב{{הערה|[[תהלים פרק ק"א]], ז׳.}} "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי"}}{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[מסכת חגיגה]] יד, ב.}} ה[[רמב"ם]] מסביר שבכך התכוון רבי עקיבא להזהיר שבעלייתם הרוחנית לא יטעו לחשוב שמדובר במים [[גשמיות|גשמיים]]. | ||
'''מהותם:''' במאמר ד"ה באתי לגני (והמדרש רבה) מדבר על הסתלקות השכינה מרקיע לרקיע ע"י החטאים (והמשכתה חזרה ע"י הצדיקים), ומשמע שסילוק זה הוא בשבע הספירות דהמידות | '''מהותם:''' במאמר ד"ה באתי לגני (והמדרש רבה) מדבר על הסתלקות השכינה מרקיע לרקיע ע"י החטאים (והמשכתה חזרה ע"י הצדיקים), ומשמע שסילוק זה הוא בשבע הספירות דהמידות , וכן משמע בד"ה להבין עניין הברכות{{הערה|בלקו"ת לג' פרשיות, אות ח'.}}. אבל הקשר הפרטי של כל אחד מה"רקיעים" שבגמרא למידה פרטית לא התבאר. | ||
'''הטעם ש"עובי" כל רקיע ת"ק שנה''' מוסבר ב[[לקוטי תורה]] של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אמור ל"ד א'.}}: הרקיע הוא השמיים העשויים מאש ומים{{הערה|בראשית רבה, פרשה ד' אות ט', והובא בפרש"י על התורה.}}, ואש ומים הם כללות המידות (קו הימין וקו השמאל). עצם המידות הן חמש בלבד{{הערה| כי במידת היסוד אין תוכן "עצמי" משלה, עניינה רק להשפיע את המידות האחרות לזולת.}} המוזכרות בפסוק{{הערה|דברי הימים א' כ"ט י"א.}} "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד", וכפי שכל אחת מהן כלולה מעשר הרי הן ת"ק (חמש מאות). | '''הטעם ש"עובי" כל רקיע ת"ק שנה''' מוסבר ב[[לקוטי תורה]] של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אמור ל"ד א'.}}: הרקיע הוא השמיים העשויים מאש ומים{{הערה|בראשית רבה, פרשה ד' אות ט', והובא בפרש"י על התורה.}}, ואש ומים הם כללות המידות (קו הימין וקו השמאל). עצם המידות הן חמש בלבד{{הערה| כי במידת היסוד אין תוכן "עצמי" משלה, עניינה רק להשפיע את המידות האחרות לזולת.}} המוזכרות בפסוק{{הערה|דברי הימים א' כ"ט י"א.}} "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד", וכפי שכל אחת מהן כלולה מעשר הרי הן ת"ק (חמש מאות). | ||