יוסף חיים מבגדד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 |תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]]
 |תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]
-}}'''רבי יוסף חיים מבגדד'''  מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) מכונה [[ריש גלותא דבבל]] וכן [[רשכבה"ג]] ופארה ותפארת [[עדות המזרח]] ו[[יהדות ספרד]].
+}}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) מכונה [[ריש גלותא דבבל]] וכן [[רשכבה"ג]] ופארה ותפארת [[עדות המזרח]] ו[[יהדות ספרד]].
 [[קובץ:412px-ספר בן איש חי הלכות(1).jpg|ממוזער|שמאל|הספר "בן איש חי" בהדפסת הרב משה אברמוביץ' תושב [[בני ברק]]]]
 [[קובץ:ספר בן איש חי בהדפסת רבי יצחק נאה בר אברהם חיים נאה.png|ממוזער|מרכז| ספר. בן איש חי בהדפסה שלישית שנת תרצ"ב חסיד [[חב"ד]] תושב העיר [[חברון]] הרב [[יצחק נאה]] בר רבי [[מנחם מנדל נאה]] ואח הרב [[אברהם חיים נאה]] בעל השיעורים]]
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, תשנ"ב ח"א עמ' 242}}.
-בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך".  שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד}}.
+בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד}}.
 גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.
@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 ==ספריו==
 חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:
-*בן איש חי -  הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.}}.
+*בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.}}.
 * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.
 * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
-*בן יהוידע - ביאורים וחידושים על  אגדות הש"ס.
+*בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
 * שו"ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו"ע. ד' כרכים.
 *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ"ך ומסביר אותם על פי הקבלה.