עצרת גאולה ומשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
[[קטגוריה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] | [[קטגוריה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] | ||
[[קטגוריה:כינוסים חב"דיים]] | |||
[[קטגוריה:כינוסים]] | |||
גרסה מ־11:23, 30 באוגוסט 2023
עצרת גאולה ומשיח הוא אירוע הנערך מידי שנה על ידי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה סמוך לג' תמוז ומציין את אמונת החסידים שהרבי חי וקיים והוא מלך המשיח.
היסטוריה
את העצרת הראשונה ערכה האגודה בכ"ח סיון תשנ"ה, בכיכר מלכי ישראל (כיכר רבין) בתל אביב. העצרת נקראה בשם "עצרת גאולה למען ציון וירושלים".
הזמר דני ליטני שעבר ליד העצרת והתרשם מהמעמד המיוחד, כתב על כך שיר בשם ימות המשיח[1].
הלכתי אתמול ברחוב ולפתע ראיתי בכיכר בעיר המון אדם שרים. שאלתי: מה זה קורה פה? ואחד מהם ענה לי: זהו כנס של אנשים מאושרים
— קטע מתוך השיר ימות המשיח
עצרת גאולה ומשיח
הפעם הראשונה שבה החלה האגודה להפיק בקביעות את עצרת גאולה ומשיח הייתה בשנת תשס"ד, כאשר בחב"ד ובארץ ציינו 10 שנים לג' תמוז.
העצרת נערכה באפמיתיאטרון בבת ים, ומאז כמעט בכל שנה[2]נערכת העצרת באותו מקום.
הסדר בעצרת
בכל עצרת מזמינים את הרבי שליט"א מלך המשיח, קוראים את פרקו הרבי, אומרים את שנים עשר הפסוקים, מביאים נואם מיוחד שידבר על שלימות הארץ, ובעיקר מתוועדים על מהותו של יום ונצחיות חייו של הרבי שליט"א מלך המשיח.
משיח בכיכר
| ערך מורחב – משיח בכיכר |
בשנת תשע"ו, לכבוד שנת הקהל ובעקבות מענה באגרות קודש שקיבל הרב זמרוני ציק, החליטה האגודה לערוך את הכינוס בכיכר רבין, כפי שהיה בפעם הראשונה - בשנת תשנ"ה. כדי למתג את העצרת באופן מיוחד לשנת הקהל, נקראה העצרת בשם "משיח בכיכר". על פי הערכות שונות השתתפו בכינוס בין 10,000 ל-40,000 איש[3].
בשנת תשע"ח הבין הרב זמרוני ממענה שקיבל באגרות קודש שעליו לערוך את הכינוס שוב בכיכר רבין. זמן קצר לאחר שפנה לעיריית תל אביב והחל בפרסום הכינוס, לקה הרב זמרוני באירוע מוחי ולאחר מספר שבועות נפטר[4]. במקביל לפטירתו, עתרו ארגוני זכויות נשים לבית המשפט נגד העצרת, בטענה שהמחיצה בעצרת מדירה נשים. לאחר מאבק משפטי פסק בית המשפט שניתן לקיים את העצרת בהפרדה ועם מחיצה.
העצרת בשנת הקורונה
בשנת תש"פ נערכה העצרת השנתית בשידור חי מתוך אולפן שכור, בעקבות ההגבלות החוקיות על התקהלות במרחב הציבורי מתוקף חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה.
נואמים במהלך השנים
בין הנואמים בעצרת בשנים השונות היה ניתן לראות את[5]:
- הרב זמרוני זעליג ציק.
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג.
- הרב יגאל פיזם.
- הרב שמעון וויצהנדלר.
- הרב שלמה יצחק פראנק.
- הרב בצלאל קופצ'יק.
- הרב שניאור זלמן גפני.
- הרב דוד נחשון.
- הרב יצחק ידגר.
- הרב אלעזר קעניג.
- הרב נועם הרפז.
- הרב בועז קלי.
- הרב שלמה זלמן לנדא.
- הרב שלמה זלמן לבקיבקר.
- הרב מרדכי רוטנשטיין.
- הרב טוביה דורון.
- הרב שניאור שניאורסון.
- הרב מנחם מענדל פרידמן.
- הרב מיכאל מישולובין.
- הרב יוסף יצחק לוי.
- הרב מנחם כהן.
- הרב גדליה אקסלרוד.
