שמואל שמואלי: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמואל שמואלי.jpg | [[קובץ:ר' שמואל שמואלי מתוועד ב770.jpg|ממוזער|ר' שמואל שמואלי מתוועד עם התמימים ב-770 (אלול תשפ"ג)]] | ||
ר' '''שמואל שמואלי''' (יליד [[תשי"א]]), הוא עסקן חב"די, העוסק בהסברה בנושא [[שלימות הארץ]]. | ר' '''שמואל שמואלי''' (יליד [[תשי"א]]), הוא עסקן חב"די, העוסק בהסברה בנושא [[שלימות הארץ]]. | ||
גרסה מ־09:30, 27 באוגוסט 2023
ר' שמואל שמואלי (יליד תשי"א), הוא עסקן חב"די, העוסק בהסברה בנושא שלימות הארץ.
תולדות חיים
נולד בה' אלול תשי"א לאביו שמעון ולאמו ד"ר חנה כגן בתו של הרב גבריאל זלקינד כגן מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש.
בשנות בחרותו למד בישיבות לא חב"דיות כ"קול תורה" ו"חברון", ובתשכ"ז נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.
בשנת תש"ל נסע לחצרות קודשנו 770 שם שהה למשך כשלושה חודשים. לאחרי ביקור זה שב לארץ הקודש והחל את פעילותו הציבורית בייסדו בגיל 20 את כתב העת "קול הישיבה" בו כתבו תלמידי ישיבה מכל החוגים כשבעיתון משולבים פרסומים אודות ספרי חסידות שבהוצאת קה"ת.
בשנת תשל"ד, בהיותו כבן 23, ייסד יחד עם אימו את ארגון 'אחינועם' - גוף עולמי כלל דתי להנחלת ערכי היהדות. בהוראת הרבי, נשאר הוא בזמנו בארה"ב ובמקביל הטיל הרבי על אמו את ניהול "אחינועם" בישראל[1]. ייסוד הארגון היה בעקבות הטראומה שנוצרה בעם ישראל בארץ הקודש ממלחמת יום כיפור מחד, ומאידך הכמיהה שהביאה המלחמה בעם לתוכן רוחני. הארגון פעל אף לחיזוק ערכי היהדות בקרב העולים מרוסיה. הרבי עודד את הארגון והדריכו בכמה עניינים[2]. בשנים האחרונות שימש הארגון בעיקר כאולפן גיור.
בהיותו כבן 24 זכה להיכנס ליחידות ראשונה עם הרבי למשך כחמש עשרה דקות שמתוכה הוקדש רוב הזמן לענייני 'אחינועם'.
בשנת תשל"ט, בהיותו כבן 28, ייסד את העיתון השבועי 'ישראל שלנו' שבמסגרת הוצאתו לאור זכה לעידודים והדרכות מיוחדות בעניין הכתיבה בעיתון, וכן לפעולות ושליחויות שונות בענייני שלימות הארץ. את העיתון ערך למשך 19 שנה.
אחרי שיחת כ"ח ניסן תנש"א קיבל מענה מיוחד בו הסביר הרבי את הכיוון הנדרש של הפעולות הנדרשות כעת[3]. בעקבות זה היה ממייסדי המטה העולמי להבאת המשיח ומפעיליו הנמרצים. במסגרת זו זכה לקבל על כך כמה תשובות מיוחדות של הרבי, אולם בהמשך הורה לו הרבי להפסיק לפעול בפרסום ענייני משיח בעקבות מנגדים חדשים שקמו[4]
קודם ועידת מדריד בשנת תשנ"ב הוא גיבש שיטה לאפשרות לשלום במזרח התיכון ע"י 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'[5] - שיטה שאת פרטיה הרבי שלל[6].
לאחר ג' תמוז תשנ"ד התגורר מספר שנים באוסטרליה ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד.
במשך השנים פרסם על יוזמות שונות לאיחוד אנ"ש בענייני עסקנות של שלימות הארץ[7] ויוזמות שונות למען ארץ ישראל[8].
לקריאה נוספת
- 'מאוצר המלך - מענות קודש תנש"א-תשנ"ב בענייני משיח' - צרור תשובות שקיבל מהרבי התפרסמו בתשורה רייכמן-מזרחי תשפ"א (עמ' 71 - 78)
קישורים חיצוניים
- מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן
- אסיפת היסוד של מטה משיח ב-770 בד' אייר תנש"א, באסיפה נשא ר' שמואל שמואלי דברים (דקה 11:30 ואילך)
הערות שוליים
- ↑ על פי דברים שפרסם
- ↑ על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. במכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי בגליון התקשרות מס' 969 ניתן לראות כדוגמא הדרכות של הרבי לארגון שנאמרו לה ביחידות
- ↑ מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן
- ↑ מענה מאמצע חודש אייר תנש"א - ליקוט מענות קודש תנש"א מענה שצג, ובאלול מסר הרבי (בעל פה, דרך המזכיר הרב גרונר) שהוראה זו כלפיו תקיפה
- ↑ 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'
- ↑ ראה בליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה צב, ובהתוועדות ב770 סיפר שהיה מענה נוסף בו ביקש הרבי לברר האם הערבים יוותרו על זכות השיבה - דבר שבלעדיו אי אפשר לקדם שום הסכם
- ↑ "ועד עסקני אנ"ש", "איחוד רבני חב"ד", "אחדות החסידים בשלימות הארץ"
- ↑ "הרשות היהודית", "שלום בטחוני", "ישראל מוגנת"