ניגון ארבע בבות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 53: שורה 53:
== זמני הניגון ==
== זמני הניגון ==


את ניגונו של אדמו״ר הזקן היו נשיאי חב"ד א[[דמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]] נזהרים לנגנו רק בזמנים
את ניגונו של אדמו״ר הזקן היו נשיאי חב"ד [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]] נזהרים לנגנו רק בזמנים
מיוחדים: ב[[ראש־השנה]], ב[[חודש אלול]], ב[[ברית]], ב[[חתונה]] וב[[בר מצווה]]
מיוחדים: ב[[ראש־השנה]], ב[[חודש אלול]], ב[[ברית]], ב[[חתונה]] וב[[בר מצווה]]
שהם זמני [[שמחה]].  
שהם זמני [[שמחה]].  

גרסה מ־21:06, 11 באפריל 2010

תווי הניגון

ארבע בבות (או ניגונו של אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון המרכזי והעמוק מבין ניגוני חסידי חב"ד. חובר על ידי אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש ושיכללו לאחר התמנותו לרבי.

ארבעת קטעי הניגון (בבות) מקבילים לארבעת העולמות הרוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים, כגון: שלושת הרגלים, פורים, י"ט כסלו, י"ב תמוז וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. בהזדמנות מסויימת אמר אדמו"ר הריי"צ בשיחה על הניגון: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"[דרוש מקור]. כשמנגנים ניגון זה אצל אדמו"ר שליט"א בהתוועדויות, הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים.

ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.

משמעות הניגון

הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת ב"ברוך שאמר", ממשיכה ב"פסוקי דזמרה", ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או בדרך מקיף. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו בחסידות ודרך העבודה של חסיד חב"ד.

כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים:

בבא ראשונה

מקבילה ל:

בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.

בבא שניה

מקבילה ל:

בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.

בבא שלישית

מקבילה ל:

בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.

בבא רביעית

מקבילה ל:

בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עלימות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמור הזקן לאחר התמנותו לרבי.

זמני הניגון

את ניגונו של אדמו״ר הזקן היו נשיאי חב"ד אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר מהר"ש נזהרים לנגנו רק בזמנים מיוחדים: בראש־השנה, בחודש אלול, בברית, בחתונה ובבר מצווה שהם זמני שמחה.

על י"ט כסלו אמר אדמו"ר הרש"ב, שהוא ראש השנה לניגון זה... והנהיג אדמו"ר הרש"ב שינגנו את הניגון הזה גם בפורים ובשמחת תורה. [1]

כן ניגנו ניגון זה בימי הסליחות שהם מעוררים לתשובה,[2] סעודות תנאים וחתונות, ברית מילה, מזל טוב, בר מצווה.[3]

הערות שוליים