קובוץ: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==שמו של ניקוד זה== | ==שמו של ניקוד זה== | ||
הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם. | הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם. | ||
בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'קובוץ' על שם זה הקיבוץ של מספר נקודות יחד. | בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'קובוץ' על שם זה הקיבוץ של מספר נקודות יחד. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://mbakodesh.org.il/project/ | *'''[https://mbakodesh.org.il/project/אותיות-מאירות-5-שורוק-קובוץ/ חוברת להטמעת לימוד הניקוד 'קובוץ']''', באתר 'מעלין בקודש' | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:דקדוק]] | [[קטגוריה:דקדוק]] | ||
[[קטגוריה:לשון הקודש]] | [[קטגוריה:לשון הקודש]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:15, 16 ביולי 2023
| קֻבּוּץ | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||
| אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
| ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
| אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| נוטריקון - חילופי אותיות | |
|---|---|
| אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
| סוגי אותיות | |
| אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה | |
קֻבּוּץ הוא אחד מעשרת סימני הניקוד בלשון הקודש, המשמש לסימון הצליל u, והוא מסומן כשלוש נקודות המוצבות באלכסון מתחת לאות, כל משוכה מעט יותר למטה ומעט לימין, ונחשבת כתנועה קטנה של השורוק.
הגיית הקובוץ והשורוק זהה ברוב תפוצות ישראל, מלבד בהגיה הפולנית, שיש הבדל בהגייתם.
שמו של ניקוד זה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם מלאופום, וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות[1]: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק". ועל דרך זה בספר הליקוטים[2] שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם.
בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'קובוץ' על שם זה הקיבוץ של מספר נקודות יחד.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי חסידות, מקביל הקובוץ לספירת ההוד.
לפי השיטה שגם לניקוד יש גימטריא, הגימטריא של הסימן 'קובוץ' הוא 30[3].
בלוח האל"ף בית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות ראש חודש אלול תשמ"ב אמר הרבי שצריך לשנות את סדר ההדפסה בלוח האל"ף בי"ת שנדפס בהוצאת קה"ת בתחילת הסידור, כאשר השורוק מופיע לאחרי הקובוץ, בעוד לפי הדקדוק השורוק הוא זה שצריך להופיע ראשון כיון שהוא תנועה גדולה, ורק לאחריו הקובוץ שהוא התנועה הקטנה שלו.
בהתוועדות ח"י אלול של אותה שנה התייחס לכך הרבי שוב וענה על הטענה שצריך להשאיר את הסדר כפי שהוא, כיון שכך מתאים יותר על פי הקבלה שהקובוץ הוא כנגד ההוא, והשורוק הוא כנגד היסוד, מכיון שהסידור מיועד גם לילדים קטנים, וצריך הוא להתאים לכל לראש לפי דרך הפשט[4].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חוברת להטמעת לימוד הניקוד 'קובוץ', באתר 'מעלין בקודש'
הערות שוליים
- ↑ זוהר קכט, ב.
- ↑ אותיות נ-ס עמוד רצב.
- ↑ כיון שכל נקודה נספרת כעשר, וכל קו נספר כשש, ומכיון שבקובוץ יש שלוש נקודות, מניינו הוא 30.
- ↑ התוועדויות סעיף י"ט.