ברכת שהחיינו: הבדלים בין גרסאות בדף
משיח בכיכר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←פתיח: חיריק כמנהג חב"ד) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
| כותרת = ברכת שהחיינו | | כותרת = ברכת שהחיינו | ||
| תוכן = בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, | | תוכן = בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, | ||
{{ש}}שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ | {{ש}}שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה | ||
}} | }} | ||
'''בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ''' הנקראת גם "ברכת הזמן" היא ברכת הודיה ל{{ה|קב"ה}} הנאמרת על שמחת הלב בהזדמנויות שונות. | '''בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ''' הנקראת גם "ברכת הזמן" היא ברכת הודיה ל{{ה|קב"ה}} הנאמרת על שמחת הלב בהזדמנויות שונות. | ||
גרסה מ־22:29, 2 באוקטובר 2023
ברכת שהחיינו
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
|
בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ הנקראת גם "ברכת הזמן" היא ברכת הודיה לקב"ה הנאמרת על שמחת הלב בהזדמנויות שונות.
מקור הברכה
הברכה מוזכרת לראשונה במסכת ברכות[1] "בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר ברוך שהחינו".
הגמרא[2] מביאה ברייתא אודות כך: "על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו, על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב". כלומר שברכת שהחיינו היא על טובה הבאה לאדם לבדו, כמו אדם שקיבל ירושה ואין עוד יורשים מלבדו. אך טובה הבאה לאדם ויש עמו שותף בדבר מברך "ברוך אתה.. הטוב והמטיב".
וכן נפסק להלכה ש"כל שמחת לבב הבאה לאדם מטובת עולם הזה חייב לברך עליה ואם אין עמו שותף בטובה מברך שהחיינו ואם יש עמו שותף בטובה מברך הטוב והמטיב"[3].
זמני הברכה
ברכת שהחיינו נאמרת על שמחת הלב בהזדמנויות שונות:
- על טובות העולם הזה, כגון: באכילת פרי חדש (מפירות העץ או האדמה) המתחדש מזמן לזמן (וניכר שהוא חדש), קניית בית או בגד חשוב, קבלת מתנה מיוחדת או ירושה חשובה ושמיעת בשורה טובה. בהלכה מובא גם שמברכים שהחיינו על ראיית חבר טוב שלא פגשוהו לפחות 30 יום, אבל למעשה לא נוהגים כן.
- על שמחת הלב בחגי ומועדי ישראל: הגברים בעת ברכת הקידוש (וביום הכיפורים בסיום תפילת כל נדרי), הנשים והבנות בזמן הדלקת הנרות.
- על קיום מצוה ש"הזמן גרמא" בפעם הראשונה בשנה: תקיעת שופר, נטילת לולב, הדלקת נר חנוכה וקריאת המגילה בפורים.
עניינים נוספים
בתקיעת שופר ביום השני של ראש השנה ילבש הבעל תוקע בגד חדש ויהיה עליו בשעת ברכת שהחיינו[4]. הרבי כשהיה בעל תוקע ביום ב' דראש השנה שם מטפחת לבנה חדשה לצווארו וכך בירך שהחיינו.
ביום טוב שני של גלויות יש לברך ברכת שהחיינו בקידוש על מנת שלא יבואו לזלזל ביום טוב זה[5], ונהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי. המנהג הוא לאכול את הפרי חדש קודם נטילת הידיים לסעודה[6].
בשביעי של פסח ובאחרון של פסח אין מברכים שהחיינו. אדמו"ר הצמח צדק ביאר זאת כי ימים אלו שייכים לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה[7]. רבותינו נשיאינו נהגו לדבר אודות ענין אמירת שהחיינו, וביארו מדוע בימים אלו אין אומרים שהחיינו[8].
נוהגין שאין מברכים שהחיינו בימי ספירת העומר[9]. וכן אין מברכים בימי בין המצרים אפילו בשבת[10].
אדמו"ר הריי"צ אמר שבאמירת ברכת שהחיינו בקידוש של שמחת תורה יש לכוון על התורה[11]. הרבי ביאר עניין זה, שלמרות שברכת שהחיינו היא על דבר הבא מזמן לזמן, ואילו התורה היא תמידית, בכל זאת צריך להיות התחדשות בתורה ועל זה הכוונה בברכה[12].
חסידים שנוסעים לרבי, בפעם הראשונה שרואים פניו נוהגים לברך שהחיינו וכן בעת הכניסה ליחידות[13].
קישורים חיצוניים
- תגית: ברכת שהחיינו באתר סמס לרב של מכון הלכה חב"ד
הערות שוליים
- ↑ פרק ט משנה ג
- ↑ ברכות נט, ב
- ↑ סדר ברכות הנהנין פרק י"ב, א
- ↑ שו"ע אדמו"ר הזקן תר, ז
- ↑ שו"ג אדמו"ר הזקן תצ, א
- ↑ ראה ספר השיחות תש"ח עמ' 159 בסעודת ליל ב' דראש השנה
- ↑ שיחת אחש"פ ה'ש"ת ס"ג (סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 72). לקוטי שיחות חל"ז עמ' 15
- ↑ משיחת אחש"פ תשמ"ג. ומציין זאת הרבי כ"דבר פלא" בהנהגת רבותינו נשיאינו, שעצם הדיבור אודות הברכה מורה על שייכותה לימים אלו, אע"פ שאין אומרים אותה בפועל
- ↑ ספר המנהגים, מלוח היום יום כ"ד ניסן
- ↑ לוח היום יום כ"א תמוז
- ↑ ספר השיחות תש"ט עמ' 281
- ↑ שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשי"ב, תשח"י ועוד
- ↑ בספר ימי בראשית מסופר שהת' שלום מרוזוב שאל את הרבי כמה שאלות בנוגע לכניסה ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, והרבי השיב לו עליהם. אחד הדברים שהרבי אמר לו הוא שיש לברך שהחיינו ובקול רם כדי שהרבי יוכל לענות אמן על הברכה