מנחם מענדל גרינפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובמקביל החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של הרבי הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]]. | לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובמקביל החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של הרבי הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]]. | ||
לאורך השנים התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק, ולצד זאת החל לעסוק בחזנות ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד. | |||
בשנת תשפ"ג פירסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י מל"ח וקה"ת{{הערה|כפר חב"ד 1997, 2004, 2010, הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}. בשנה זו עזב את ניהול התלמוד תורה בבני ברק. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה מ־09:46, 28 ביוני 2023
הרב מנחם מענדל גרינפלד (יליד שנת תשל"ו, 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד מכון אנכ"י, וחזן מקצועי מבוקש. בעבר מנהל גשמי בתלמוד תורה חב"ד בני ברק.
תולדות חיים
נולד בכ"ג סיון תשל"ו לאביו הרב ראובן גרינפלד ולאמו מרת אילנה.
לקראת שנת הלימודים תשנ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
לאחר שנת שליחות וסמיכה לרבנות, בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' יעקב חיים יעקובוביץ מצפת וקבע את מגוריו בפתח תקווה.
לאחר לימוד בכולל אברכים, החל לשמש כמזכיר בתלמוד תורה חב"ד בני ברק, ובמקביל החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של הרבי הכלולות בסדרת האגרות קודש ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת תשע"ה את מכון אנכ"י.
לאורך השנים התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק, ולצד זאת החל לעסוק בחזנות ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.
בשנת תשפ"ג פירסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י מל"ח וקה"ת[1]. בשנה זו עזב את ניהול התלמוד תורה בבני ברק.
ספריו
לקריאה נוספת
- צפון, ראיון עם העורך. שבועון כפר חב"ד גליון 1601
- לשמוע אל הרינה ואל התפילה, שבועון כפר חב"ד גליון 1924
- ה'בענצ'רל, בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.
הערות שוליים
- ↑ כפר חב"ד 1997, 2004, 2010, הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג