הבדלים בין גרסאות בדף "ליפא קליין"
| שורה 7: | שורה 7: | ||
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרצ"ה]] בפושקינה ליד [[לנינגרד]] לאביו ר' [[שמואל מנחם קליין]] ולאמו מרת מרים בת ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[פולטבה]], פושקינה וטשקנט. | נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרצ"ה]] בפושקינה ליד [[לנינגרד]] לאביו ר' [[שמואל מנחם קליין]] ולאמו מרת מרים בת ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[פולטבה]], פושקינה וטשקנט. | ||
| − | בימי [[מלחמת העולם השניה]] נמלט כילד קטן יחד עם משפחתו מפני הצבא הגרמני שהחל לערוך מצור סביב לנינגרד לאחר זמן יהודי פושקינה נרצחו על ידי הנאצים. | + | בימי [[מלחמת העולם השניה]] נמלט כילד קטן יחד עם משפחתו מפני הצבא הגרמני שהחל לערוך מצור סביב לנינגרד לאחר זמן יהודי פושקינה נרצחו על ידי הנאצים{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, פעילות חוצה גבולות עמודים 22-24}}. |
לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה ל[[טשקנט]] והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש. בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' [[ישראל נעוולער]] שהשפיע עליו עמוקות{{הערה|שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.}}. | לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה ל[[טשקנט]] והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש. בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' [[ישראל נעוולער]] שהשפיע עליו עמוקות{{הערה|שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.}}. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
כאשר קיבל בהשאלה, ד' כרכים הראשונים של ליקוטי שיחות, העתיקם בכתב ידו כדי שיוכל ללמוד בהם {{הערה| בית משיח 1354}} | כאשר קיבל בהשאלה, ד' כרכים הראשונים של ליקוטי שיחות, העתיקם בכתב ידו כדי שיוכל ללמוד בהם {{הערה| בית משיח 1354}} | ||
| − | הרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין ובחודש סיון [[תשל"א]] עלו ר' ליפא ומשפחתו לארץ הקודש והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. | + | הרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובחודש סיון [[תשל"א]] עלו ר' ליפא ומשפחתו לארץ הקודש והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. |
לקראת חודש החגים תשל"ב [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, ובמהלך החודש זכה להימנות על חברי המשלחת ששיגר הרבי להיפגש עם הפוסק הרב [[משה פיינשטיין]]. | לקראת חודש החגים תשל"ב [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, ובמהלך החודש זכה להימנות על חברי המשלחת ששיגר הרבי להיפגש עם הפוסק הרב [[משה פיינשטיין]]. | ||
גרסה מ־08:21, 8 במאי 2023
הרב ליפא קליין (יליד שנת תרצ"ה, 1935) הוא מזקני קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד -קרית מלאכי, שימש כמזכיר וחבר הנהלה בישיבת אור שמחה, 'הבוכרים'.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בכ"ג אייר תרצ"ה בפושקינה ליד לנינגרד לאביו ר' שמואל מנחם קליין ולאמו מרת מרים בת ר' שניאור זלמן חוסידוב, מחשובי חסידי חב"ד בפולטבה, פושקינה וטשקנט.
בימי מלחמת העולם השניה נמלט כילד קטן יחד עם משפחתו מפני הצבא הגרמני שהחל לערוך מצור סביב לנינגרד לאחר זמן יהודי פושקינה נרצחו על ידי הנאצים[1].
לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה לטשקנט והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש. בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' ישראל נעוולער שהשפיע עליו עמוקות[2].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל לאה, בת ר' מרדכי סירוטה.
מעתיק חסידות
ר' ליפא היה מעתיק מקצועי של שיחות ומאמרי חסידות. כאשר הגיע לטשקנט עותק בודד של שיחה או מאמר של הרבי, היה שוקד בלילות על העתקת עותקים נוספים כדי לאפשר לאנ"ש ללמוד מהשיחה או המאמר החדשים.
כאשר קיבל בהשאלה, ד' כרכים הראשונים של ליקוטי שיחות, העתיקם בכתב ידו כדי שיוכל ללמוד בהם [3]
הרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין[4] ובחודש סיון תשל"א עלו ר' ליפא ומשפחתו לארץ הקודש והתיישב בנחלת הר חב"ד.
לקראת חודש החגים תשל"ב נסע לרבי לראשונה, ובמהלך החודש זכה להימנות על חברי המשלחת ששיגר הרבי להיפגש עם הפוסק הרב משה פיינשטיין.
תקופה קצרה לאחר שעלה לארץ הקודש החל בעבודתו כמזכיר וחבר הנהלת ישיבת הבוכרים – אור שמחה בכפר חב"ד.
משפחתו
- בתו מרת דובה, רעיית ר' אברהם יוסף הרשקופ - מעסקני נחלת הר חב"ד
- בנו, ר' שמואל מנחם קליין – מנהל בית חב"ד אילת
- בתו מרת חנה, רעיית ר' שניאור זלמן ברגר - סופר חסידי, נחלת הר חב"ד
- בנו, ר' יוסף יצחק קליין - סמנכ"ל ישיבת אור שמחה
לקריאה נוספת
- חסיד ללא פעמונים – תשורה אודות אחיו ר' שואל משה קליין
- תולדות חב"ד בפטרבורג – פרק כד
- שניאור זלמן ברגר, התקשרות מאחורי מסך הברזל, ראיון עם הרב ליפא קליין, בית משיח 1354
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, פעילות חוצה גבולות עמודים 22-24
- ↑ שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.
- ↑ בית משיח 1354
- ↑ חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"
