רעידת אדמה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ביהדות) |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===ביהדות=== | ===ביהדות=== | ||
רעידות האדמה מופיעות במספר מקומות ב[[תנ"ך]], כך לדוגמא אומר דוד המלך בתהילים: {{ציטוטון|הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד}} | רעידות האדמה מופיעות במספר מקומות ב[[תנ"ך]], כך לדוגמא אומר דוד המלך בתהילים: {{ציטוטון|הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד}}{{הערה|תהילים קד, לב.}}, וכן ב[[ספר ישעיהו]]: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם"{{הערה|ישעיה כד, יט-כ.}}, וב[[ספר יחזקאל]] מתאר הנביא את רעידת אדמה [[לעתיד לבוא]] [[מלחמת גוג ומגוג]] קודם הגאולה: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל...וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם...וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל"{{הערה|יחזקאל לח, יח-כ.}}, ובדומה לכך ב[[ספר זכריה]] בנוגע להר הזיתים{{הערה|זכריה יד, ד-ה.}}. | ||
בימי עוזיהו המלך, התרחשה רעידת אדמה ב[[ארץ ישראל]], כעונש על חטאו שנכנס להיכל והקריב שם [[קטורת]] למרות שלא היה [[כהן]]{{הערה|פירוש ה[[אבן עזרא]], על ספר עמוס, פרק א', פסוק א'.}}. | בימי עוזיהו המלך, התרחשה רעידת אדמה ב[[ארץ ישראל]], כעונש על חטאו שנכנס להיכל והקריב שם [[קטורת]] למרות שלא היה [[כהן]]{{הערה|פירוש ה[[אבן עזרא]], על ספר עמוס, פרק א', פסוק א'.}}. | ||
גרסה מ־10:34, 7 בפברואר 2023
רְעִידַת אֲדָמָה הקרויה בתנך בשם רעש, היא תופעת טבע המתרחשת כתוצאה מחיכוך בין הלוחות הטקטוניים המרכיבים את כדור הארץ, ובמקרים זניחים כתוצאה מהתפרצות הרי געש[1].
לרעידת האדמה יש פוטנציאל נזק עצום כאשר היא מתרחשת באזורים מיושבים, כשהיא יכולה להפיל ולהרוס מאות ואלפי מבנים, ולהביא להרס אדיר בננפש וברכוש, בהתאם לעוצמת הרעידה, עם אפקט נמוך יותר ככל שהאזורים המיושבים רחוקים יותר ממוקד הרעידה.
הנזק של רעידות האדמה תלוי בעוצמת הרעידה, אותה נהוג למדוד ב'סולם ריכטר' (רעידת אדמה מעל 5 בסולם ריכטר נחשבת לרעידה חזקה ומסוכנת), וכן תלויה בסוג האדמה עליה יושבים המבנים, איכות הבנייה, ועוד.
ביהדות
רעידות האדמה מופיעות במספר מקומות בתנ"ך, כך לדוגמא אומר דוד המלך בתהילים: "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד"[2], וכן בספר ישעיהו: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם"[3], ובספר יחזקאל מתאר הנביא את רעידת אדמה לעתיד לבוא מלחמת גוג ומגוג קודם הגאולה: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל...וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם...וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל"[4], ובדומה לכך בספר זכריה בנוגע להר הזיתים[5].
בימי עוזיהו המלך, התרחשה רעידת אדמה בארץ ישראל, כעונש על חטאו שנכנס להיכל והקריב שם קטורת למרות שלא היה כהן[6].
בחז"ל מוסבר שהסיבה לרעידות אדמה הם חטאים דוגמת אי הפרשת תרומות ומעשרות, הימנעות מאבל על חורבן בית המקדש, הנהגה לא צנועה בין איש לרעהו ברמה החמורה ביותר, מחלוקת ומריבות[7].
המדרש מקשר בין רעידות אדמה וחילופי שלטון[8].
על פי ההלכה, לאחר רעידת אדמה יש לברך 'עושה מעשה בראשית' או 'שכוחו וגבורתו מלא עולם'[9].
רעידות אדמה בדברי ימי החסידות
| ערך מורחב – ישיבת חב"ד באגאדיר |
בשנת תקצ"ד התרחשה רעידת אדמה בצפת[10] שגרמה לרבים מבני הקהילה החסידית לעזוב את העיר. בהמשך אותה שנה ערכו הערבים פרעות בקהילה היהודית, ולמרות האבדות הקשות בנפש וברכוש, ניסתה הקהילה בצפת לשקם את עצמה, אך עוד לפני שהקהילה הצליחה לשקם את עצמה, בכ"ד טבת תקצ"ז, התרחשה רעידת אדמה קטלנית במיוחד, שפגעה קשות במבנים על צלע ההר בצפת בהם התגוררו רוב תושביה היהודים של צפת, ומעל אלף יהודים מתושבי צפת נהרגו, כאשר בין הנפטרים היו מספר חסידי חב"ד ביניהם ר' אורי אורנשטיין. שני האירועים יחד היוו את הגורם המכריע לעריקת כל קהילת חסידי חב"ד מהעיר, לטובת הקמת וביסוס הקהילה החב"דית שהוקמה בירושלים.
שלוש שנים לאחר מכן[11], בשנת תקצ"ז אירעה רעידת האדמה הגדולה בצפת, כאשר רבי אברהם דב מאוורוטש ניצל מהסכנה עם קבוצת מתפללים כשבית המדרש התמוטט.
בתחילת חודש אדר תש"כ התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין ישיבת חב"ד המקומית קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. החילוץ ארך חודשים ארוכים, כאשר הרב שלמה מטוסוב מגיע שוב ושוב לאגאדיר כדי לפקח על מלאכת החילוץ. התלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד בקזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין[12].
בשנת תשע"א לאחר רעידות אדמה משמעותיות, הוציאו ועד רבני ליובאוויטש הודעה חריגה על הצורך לבדוק את תקינות המקוואות לאחר הרעידה, ואופן הבדיקה שלהם [13].
התייחסויות הרבי
בשבת פרשת תולדות ד' כסלו תש"נ התייחס הרבי לשינויים בעולם המעידים על העובדה שנמצאים בתקופה שהעולם מזדעזע כחלק מתקופת עקבתא דמשיחא, כשבין השאר קישר זאת עם רעידות האדמה שאירעו לאחרונה[14][15], וביאר את השייכות של מאורעות אלו לבני ישראל:
- הכרת גדלות ה' והודיה על גודל חסדיו בנוגע לבני ישראל שהמאורעות הללו לא פגעו בהם.
- הוספה באמונה בביאת משיח ובכך שהיא קרובה להגיע.
- חיזוק האמונה והידיעה בכך שכל המאורעות שבעולם תלויים בקיום התורה ומצוות של בני ישראל והשפעתם על אומות העולם לקיום שבע מצוות בני נוח.
בל"ג בעומר תש"נ, בעת הפאראד, שישה שבועות לפני רעידת האדמה הגדולה שפקדה את איראן, התבטא הרבי כי אין לפחד מרעידות אדמה, והסביר שהכוונה האמיתית שבגינה מתרחשות רעידות אדמה היא להזכיר לאלו ששכחו על הנהגת העולם על ידי הקב"ה, ועל ידי שמפחידים אותם לרגע ברעידת אדמה, כדי להרעיד אותם מהטעות שחיו בה, שמכאן ולהבא ידעו שהעולם נברא ומתנהג על ידי הקב"ה, מקור הטוב.
בשיחת פרשת קרח ג' תמוז ה'תנש"א התייחס לכך הרבי שוב, בנוגע לגילוי כוחו של הקב"ה באמצעות רעידות האדמה[16].
לקריאה נוספת
- הרב ישראל אלפנביין, האדמה רועדת ומשיח מתקרב, שבועון כפר חב"ד גליון 1765 עמוד 58
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ כ-2 אחוז מכלל הרעידות.
- ↑ תהילים קד, לב.
- ↑ ישעיה כד, יט-כ.
- ↑ יחזקאל לח, יח-כ.
- ↑ זכריה יד, ד-ה.
- ↑ פירוש האבן עזרא, על ספר עמוס, פרק א', פסוק א'.
- ↑ ירושלמי ברכות ט, ב. סד, א.
- ↑ ירמיה נא, כט. מדרש תהילים יח, ח.
- ↑ האם יש ברכה על רעידת אדמה?. הוזכר על ידי הרבי בדבר מלכות פרשת קורח ה'תנש"א, הערה 55: "ולהעיר, שלאחרונה הי' גם התפרצות "הר-געש" ורעידת האדמה (חידוש ושינוי בטבע העולם) במקום רחוק בעולם, אשר, ע"י ברכתם של כמה יהודים שם "שכחו וגבורתו מלא עולם" (ראה ברכות נט, א. וראה אנציקלופדי' שם ר"ע שנז. וש"נ), מגלה ה"הר-געש" כבודו של הקב"ה ובכל העולם כולו ("מלא עולם")". ועל דרך זה "שיחות-לנוער" ח"ו עמ' 13, במדור "נפלאות הטבע". וראו באגרות-קודש חי"ט עמ' רט כותב כ"ק אדמו"ר בקשר לרעידת אדמה שהתחוללה במרוקו שבה נהרגו רבים מבנ"י: "ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית". ובהע': "שו"ע או"ח ר"ס רכ"ז". ובע' רלב באותו עניין כותב: "ויהי רצון שכיון שמברכים על הרעם עושה מעשה בראשית" (וראו הערות וביאורים שמיני פרה תשס"ה, הרב דוד אופנר.
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארה"ק, פרק י"א.
- ↑ בנוסף לרעידת אדמה נוספת אך קטנה יותר שאירעה סמוך לחג השבועות תקצ"ו.
- ↑ אודות הניצולים והתייחסויות הרבי, ראו בהרחבה בספר "חב"ד במרוקו".
- ↑ בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה
- ↑ ככל הנראה כוונת הרבי לרעידות בס. פרנסיסקו שאירעו זמן קצר קודם לכן.
- ↑ ובלשונו של הרבי: "שמהפכות בעולם בימינו אלה רואים (לא רק ביחס להנהגת בני־אדם, אלא) גם ביחס לשאר הנבראים שבעולם, חי צומח ודומם – רעידות אדמה שאירעו בתקופה האחרונה, בפרק זמן קצר, ונמשכות גם עתה במקומות שונים בעולם (גם במדינה זו), ובחסדי ה', הקרבנות היו במספר קטן, ובפרט ביחס למקרים דומים שאירעו בתקופות שלפנ"ז. וביאור השייכות דכהנ"ל לבנ"י . . הכרת גדלות הא־ל ונתינת שבח והודי' על גודל חסדיו . . הוספה באמונה בביאת המשיח והצפי' לביאתו, "אחכה לו בכל יום שיבוא" – שכן, מהפכות בעולם הם מהסימנים שהובאו במדרשי חז"ל על התקופה דעקבתא דמשיחא , וכשרואים מהפכות גדולות בימינו אלה, ה"ז סימן נוסף שנמצאים אנו ברגעים האחרונים דעקבתא דמשיחא, ותיכף ומיד ממש בא משיח צדקנו . . כל המאורעות שבעולם משתלשלים מהנהגת בנ"י – שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל", היינו, שכל המאורעות שב"גבולות עמים", שבעים אומות העולם, קשורים ביציבות ותוקף עם "בני ישראל". ולכן, כאשר בנ"י מוסיפים בעבודתם בלימוד התורה וקיום מצוותי' [הן העבודה דקיום התומ”צ, והן העבודה דבירור העולם, כולל ההשפעה על אוה״ע לקיים שבע מצוות בני נח], ה”ז פועל בדרך ממילא (ללא צורך בהתעסקות מיוחדה, אפילו לא במחשבה בלבד) קיום ועמידת העולם כולו, בכל שבעים אומות העולם, “יצב גבולות עמים”" (ראו ציטוט השיחה המלאהבהערה שבדף זה).
- ↑ ראו לעיל בהערה הערה 55.