לוח השנה העברי: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 75: | שורה 75: | ||
===נץ החמה=== | ===נץ החמה=== | ||
הזריחה, תחילת בוקר היום, מהזריחה מתחיל זמן תפילת שחרית, וישנם המקפידים לקום ולהתפלל 'ותיקין' מיד בנץ. | הזריחה, תחילת בוקר היום, מהזריחה מתחיל זמן תפילת שחרית, וישנם המקפידים לקום ולהתפלל 'ותיקין' מיד בנץ. | ||
==לוחות מודפסים== | |||
עם התפתחות הדפוס, מלבד ציון התאריכים והמועדים, החלו לוחות השנה לשמש כלוח כולל בו הודפסו תזכורות שימושיות, פרסומות ועוד, ולאורך השנים היו לוחות שההוספות שבהם הלכו והצטברו עד שיש לוחות שהפכו לספרים של ממש. | |||
כבר בריגא בשנת תרצ"ד החלו להתפרסם לוחות שנה ייעודיים לציבור החב"די, בשם 'לוח המזכיר' ו'לוח החיים'{{הערה|1=ראו [il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164679/%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%A6-%D7%93-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA?lang=he אתר בית המכירות קדם].}}. | |||
במתכונת של לוחות שנה, הדפיס הרבי בעצמו את [[לוח היום יום]] ואת לוח השנה היומי לתלמידים [[From Day to Day]]. | |||
לוחות ידועים נוספים הם [[לוח דבר בעיתו]], ו[[לוח כולל חב"ד]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־11:51, 31 במאי 2023
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
הלוח העברי הוא לוח שנה שנקבע על ידי הלל הנשיא בשנת ד'קי"ח לבריאת העולם. לוח זה מבוסס על מסלולי הירח והשמש, כאשר החודשים הינם לפי סיבוב הירח והמועדים והשנים לפי עונות החמה.
חשבונו המדויק של הלוח חשוב לצורך קיום ושמירת המועדים השונים, התלויים בעונת השנה. בזמן בית המקדש היה הלוח גמיש, וניתן לשינוי על ידי הסנהדרין הגדול, אך לאחר ביטול הסנהדרין וביטול מסורת הסמיכה בעם ישראל, נקבע הלוח בצורה קבועה לדורות על פי כללים מסוימים.
השנה העברית כוללת שנים עשר חודש, ובשנה מעוברת שלושה עשר. החודש העברי מתחיל במולד הלבנה ונגמר בכסויה. היום העברי מתחיל ונגמר בשקיעת החמה.
שנה
שנת הלבנה
שנת הלבנה בנויה משנים עשר חודשים, שהם שנים עשר סיבובים מלאים סביב הכדור, בכל חודש מסיים הירח סיבוב, יוצא ששנת הלבנה נע בין 353 ל355 יום.
- שנה מלאה - בעלת 355 יום, בגימטריא שנה.
- שנה כסדרה - בעלת 354 יום.
- שנה חסרה - בעלת 353 יום,
שנת החמה
| ערך מורחב – שנה מעוברת |
שנת החמה, דהיינו סיבובה על הכדור, לוקח כ- 365 יום, יותר ב11 (לערך) יום משנת הלבנה, מסיבה זו כל שלוש שנים לערך, כאשר מצטבר פער ניכר בין הירח לשמש של 30 יום, וכתוצאה מכך העונות משתנות, והחגים אינם חלים בעונות המתאימים על פי התורה, מעברים את השנה ומוסיפים חודש.
מחזור שנים
|
| ערך מורחב – שמיטה, יובל, הקהל |
חשבון השנים בנוי ממחזור של שבע שנים כאשר השנה השביעית היא שנת שמיטה, ונהוגים בה דינים מיוחדים, בעבודת האדמה, לאחר שבע מחזורים כאלה בשנת החמישים חל שנת היובל אשר גם לו דינים מיוחדים, ולאחר היובל מתחיל מחזור חדש של יובל שנים.
חודש
|
| ערך מורחב – קידוש החודש |
החודש היהודי הוא סיבוב הירח סביב כדור הארץ. בשנה ישנם שנים עשר חודשים ובשנה מעוברת מתווסף חודש נוסף. מספר הימים בחודש נע בין עשרים ותשע לשלושים יום. בנ"י טרם יציאתם ממצרים נצטוו למנות את החודשים ולקדשם מידי חודש בחודשו.
סיבוב המולד
סיבובו המלא של הירח סביב כל כדור הארץ נמשך עשרים ותשעה ימים, שתים עשרה שעות וארבעים וארבע דקות. אך מכיוון שאין אנו מונים חצאי ימים, לכן ישנם חודשים בני עשרים ותשע יום וחודשים בני שלושים יום לסירוגין.
חודש בן עשרים ותשע יום נקרא חודש חסר וחודש בן שלושים יום נקרא חודש מלא, החודשים טבת, אדר (ובשנה מעוברת אדר ב'), אייר, תמוז ואלול תמיד חסרים. ותשרי, שבט, אדר א', ניסן, סיוון ומנחם אב תמיד מלאים. אך חודש מר חשון וחודש כסלו פעמים מלאים ופעמים חסרים.
כאשר גם חשוון וגם כסלו מלאים השנה מכונה "שנה מלאה", וכאשר שניהם חסרים מכונה השנה "חסרה", וכאשר אחד מלא והשני חסר נקראת השנה "כסדרה".
תאריכי החודש
|
| ערך מורחב – ראש חודש |
מראה צורת הלבנה בתחילת החודש הוא קטן ובמהלך ה-15 ימים הראשונים לחודש הוא מתמלא ונשלם, ובמהלך ה - 15 יום השניים של החודש הולך הירח ומתכסה עד שביום האחרון לחודש אינו נראה כלל ובראש חודש הבא מתחיל שוב את הסיבוב.
כיסוי והעלם הירח בחציו השני של החודש אינו חסרון, כי אם כן לכאורה החל מט"ו לחודש המיספור של התאריך היה אמור לרדת לי"ד, י"ג וכו', אלא אדרבה כיסוי הירח בחצי השני נמשל להתקרבות התלמיד אל רבו, גם אם התלמיד עצמו משמש כרב לתלמידים בהגיעו לרבו הוא מתבטל ואינו מורגש, כך גם הירח שמעצמו אין לו אור כלל אלא מקבל מהשמש ומחזיר את האור לעולם, בחצי החודש הראשון הוא מתרחק ממקורו - השמש ולכן הוא יותר נראה, ואילו בחצי השני הוא מתקרב לשמש ולכן אינו נראה אך כמובן שאין זה חסרון אלא אדרבה מעלה[1].
יום הט"ו לחודש
אמצע החודש, יום הט"ו בו מכונה יום שבו קיימא סיהרא באשלמותא ביום זה מאיר הירח בשיא תוקפו האפשרית, ומסמל את שלימות האור, הגילוי והטוב. סדר הדורות מתחלק ונרמז לפי תהליך סיבוב הירח, 15 הדורות שמאברהם אבינו הם כנגד החצי הראשון של החודש בו הגילוי עולך וגובר, ושיא הגילוי היה בזמן שלמה המלך, אשר נרמז ליום הט"ו בחודש, ואכן בתקופת שלמה לא היו לעם ישראל מלחמות, ומלכות ישראל הייתה איתנה וחזקה, לאחר מכן ירדו עם ישראל לגלות שזה נמשל לחצי השני של החודש, והגאולה האמיתית והשלימה הינה מולד הלבנה מחדש.
יממה
חלוקת היממה לשעות יכולה להיעשות או לפי חלוקה של 'שעות זמניות' או לפי ה'שעות האמצעיות'.
היום העברי מתחיל ונגמר בשקיעת החמה, מצוות רבות תלויות ומכוונת לזמן מסוים כמו תפילות שלכל תפילה זמן מסוים בלבד, לצורך כך מדפיסים לוחות לכל השנה ובו פרטי הזמנים של כל יום.
שעות זמניות
בחישוב של 'שעות זמניות' אורך השעה לא שווה ביום ובלילה ומשתנה לפי עונות השנה. אמנם החלוקה נעשית לפי 12 שעות ביום וכמו כן בלילה, אלא שתחילת היום והלילה משתנה בכל יום לפי תנועת השמש בשמים במשך עונות השנה.
בהרבה ממצוות התורה הקשורים לשעות היום והלילה מתחשבים בשעות אלו דווקא.
שעות אמצעיות
שונה מכך הוא השעות האמצעיות בהם מחשבים 24 שעות לכל יממה בשווה, חישוב זה תלוי במהלך המזלות שהילוכם הוא לפי סדר ברור של 24 שעות ביממה. ואכן מוצאים בדברים מסויימים שחישוב השעות הוא לפי שעות אלו.[2]
שקיעת החמה
הזמן בו השמש שוקעת במערב. זמן זה חשוב במיוחד בערבי שבתות וחגים, כי משעת השקיעה אסור כבר לעשות מלאכות האסורות בשבת או בחג.
בין השמשות
זמן המעבר שמהיום ללילה, ויש בזה (בכללות) ד' שיטות[3]: א. שמתחיל 18 דקות לפני השקיעה. ב. מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה. ג. מ18 ועד 20 דקות אחרי השקיעה. ד. זמן ר"ת - שנגמר 72 דקות אחרי השקיעה.
וכן ישנן 3 שיטות בהלכה כיצד להתייחס לזמן זה[4]: א. שהוא ספק יום ספק לילה. ב. שאינו יום וגם אינו לילה. ג. שהוא גם יום וגם לילה. אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון ברית מילה): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.
|
| ערך מורחב – בין השמשות |
צאת הכוכבים
כעשרים דקות אחר זמן השקיעה, מתחיל ממש היום הבא - צאת הכוכבים, והזמן שביניהם נקרא בין השמשות, סימן לזיהוי הזמן הוא כשנראה בשמים שלוש כוכבים. זמן זה נוגע ל: תפילת מעריב, יציאת שבת, סוף זמן תפילת מנחה.
חצות
חצות הלילה, השעה הזמנית השישית, מכונה חצות, בלילה, זמן החצות ידוע כזמן מסוגל לקום ולהתפלל על חורבן בית המקדש, וכך היו נוהגים מדורי דורות וגם היום בחוגים מסוימים, אך בחב"ד לא נהוג. חצות היום הוא סוף זמן תפילת שחרית (בדיעבד) ולאחר חצי שעה מתחיל זמן תפילת מנחה. חצות מסמל את ההכנה כבר ליום הבא, ולפעמים דינים מסוימים מתחילים כבר בחצות שלפני אותו היום, זמן זה שמחצות היום ועד שקיעת החמה מכונה בין הערביים.
נץ החמה
הזריחה, תחילת בוקר היום, מהזריחה מתחיל זמן תפילת שחרית, וישנם המקפידים לקום ולהתפלל 'ותיקין' מיד בנץ.
לוחות מודפסים
עם התפתחות הדפוס, מלבד ציון התאריכים והמועדים, החלו לוחות השנה לשמש כלוח כולל בו הודפסו תזכורות שימושיות, פרסומות ועוד, ולאורך השנים היו לוחות שההוספות שבהם הלכו והצטברו עד שיש לוחות שהפכו לספרים של ממש.
כבר בריגא בשנת תרצ"ד החלו להתפרסם לוחות שנה ייעודיים לציבור החב"די, בשם 'לוח המזכיר' ו'לוח החיים'[5].
במתכונת של לוחות שנה, הדפיס הרבי בעצמו את לוח היום יום ואת לוח השנה היומי לתלמידים From Day to Day.
לוחות ידועים נוספים הם לוח דבר בעיתו, ולוח כולל חב"ד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ דבר מלכות ש"פ וישלח תשנ"ב
- ↑ ראה לדוגמה שולחן ערוך אורח חיים סימן רע"א בנוגע לא לעשות קידוש בליל שבת בין בשעה השביעית.
- ↑ סידור תהלת ה', סדר הכנסת שבת.
- ↑ לקוטי שיחות יב עמ' 81.
- ↑ ראו [il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164679/%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%A6-%D7%93-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA?lang=he אתר בית המכירות קדם].