הסכמה

הסכמת הרב שמחה עלברג לספר "יחי המלך" של הרב שלום דובער וולפא

הסכמה היא מכתב הנלווה לספר, בדרך כלל מאישיות תורנית, המאשרת את תוכנו של הספר. הסכמות נועדו בדרך כלל על מנת להעיד על טיבו של הספר, ולמנוע מהפצת ספרים עם תוכן לא ראוי. מטרה נוספת, שהייתה שימושית בעיקר בעבר היא לשמור על הזכויות יוצרים.

יחס רבותינו נשיאנו לנתינת הסכמות

רבותינו נשיאנו נמנעו בדרך כלל מלתת הסכמות לספרים, אדמו"ר הריי"צ כתב: "ובדבר שנצרך הסכמה, הנה אנכי הנני מתרחק מזה עד קצה האחרון", כך גם השיב הרבי לרבים שבקשו ממנו את הסכמתו, כי "ידוע מנהג בית הרב אשר אין נוהגין בכתיבת הסכמות לספרים וחוברות", והוסיף כי כך גם ראה המנהג אצל אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב.

עם זאת מצינו מספר הסכמות שניתנו על ידי רבותינו נשיאנו למספר ספרים. הרב יהושע מונדשיין הסביר זאת, כי רובם של ההסכמות שניתנו על ידי רבותינו נשיאנו, נמנו על סוג ההסכמות שאינם אלא לשמור על זכויות יוצרים, בתור ברכת הצלחה, חילופי מכתבים סמתי בין המחבר לנותן ההסכמה, או הסכמה בשם המושאל שמסתכמת בכך ש"גם אני אקנה את הספר כשיצא לאור עולם".

הסכמות מרבותינו נשיאנו

אדמו"ר הזקן

• הסכמה לספר "תורת אהרן" שנדפס בשנת תקס"ג, שתוכנה היא התחייבות לקניית הספר שיודפס.
• הסכמה לספר "עמוד גולה" לרבינו יצחק מקורביל, הספר נדפס בשנת תקס"ה בליאדי. ההסכמה נועדה לשמור על זכויות היוצרים של הדפסת הספר, ולא לתוכנו, "יען כי גוף הספר הלז א"צ הסכמה, כי כבר נודע ומפורסם בשער בת רבים מימיו שתו בצמא את דבריו", כלשונו של אדמו"ר הזקן שם.
• הסכמה שנדפסה לחלק "אורח חיים" של הטור, ונדפסה לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, בשנת תקע"ה. הסכמה זו נודעה לשמור על הזכויות יוצרים של הדפסת הספר. הסכמה נוספת שנודעה לשמור על הזכויות יוצרים של הדפסות הספרים של בית דפוס זה, נדפסה בהוצאה לאור של מסכת ברכות של ש"ס סלאווטיא.

אדמו"ר האמצעי

• הסכמה להדפסת השולחן ערוך הרב משנת תקע"ד, יחד עם אחיו ר' חיים אברהם ור' משה שניאורי.
• הסכמה להדפסת חלק האגרת קודש שבתניא משנת תקע"ד, יחד עם אחיו ר' חיים אברהם ור' משה שניאורי.
• הסכמה להדפסת "שערי תשובה" ו"יד אפרים" על השולחן ערוך משנת תק"פ.

אדמו"ר הצמח צדק

• הסכמה לספר "שות בגדי ישע" לר' שמואל הלוי מביאליסטוק שנדפס בשנת תר"ד, הסכמה זו הינה אלא חילוף מכתבים בין בנו של הצמח צדק ר' חיים שניאור זלמן שניאורסון לביו המחבר, בו מודיע כי אין מנהגו של אביו הצמח צדק ליתן הסכמות לספרים.
• הסכמה לספר "פרקי רבי אליעזר" עם ביאור הרד"ל מביחוב שנדפס בשנת תרי"ב, תוכנה של הסכמה זו אינו אלא התחייבות לקניית הספר.
• הספר לספר "תולדות יעקב יוסף" לר' יוסף בכרך מחסלביץ' שנדפס בשנת תרכ"ח, הסכמה זו אינה על תוכנו של הספר אלא רק על המחבר "שיש לו יד ושם בפלפולא טבא בחריפות וכו', לפלפל בהלכה כראוי ונכון".
• הספר לספר "אור הגנוז" לר' יהודה לייב הכהן מאניפולי, אדמו"ר הצמח צדק כתב בהסכמה זו על הספר כי "כי קדש הם, ואינם צריכי' להסכמו'. ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמ' להדפסה, עכ"ז באתי בח"י [=בחתימת ידי] אי"ה כאשר יצאו מהדפוס גם אני אקבל בל"נ ספר הנ"ל". בנוסף על כך הוסיפו גם בניו את התחייבותם לקניית הספר. מסופר כי הסיבה שאדמו"ר הצמח צדק יצא מגדרו ליתן הסכמה, הייתה מכיוון שאדמו"ר הזקן לקח מר' יהודה לייב הסכמה לספר התניא.
• הסכמה לחוברת "הדרן על חמשה סיומים על ששה סדרי משנה, ועל מס' יבמות, נזיר, כריתות, ברכות" מר' שאול מאירזות שנדפסה בשנת תרמ"ו, גם להסכמה זו בדומה להסכמתו לספר "אור הגנוז" כתב הצמח צדק כי "וחפצי בוודאי שיבואו להדפיס לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל כי קדש הם, ואינם צריכים להסכמות. ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמה להדפסה, עכ"ז באתי בח"י שאי"ה כאשר יצאו מהדפוס גם אני אקבל בל"נ הספר". החוקר יהושע מונדשיין שיער שיתכן שהסכמה זו מזויפת והועתקה מהסכמתו של הצמח צדק לספר "אור הגנוז".
• בריש הספר "ספר הנפש" של ר' ישראל חיים קליין שנדפס בשנת תקמ"א, הודפסה הסכמה מהצמח צדק, אלא שאינה אלא רק חתימתם של שניים מבניו המהרי"ל מקאפוסט ור' חיים שניאור זלמן מליאדי בהוראת אביהם.
• החוקר מאיר בר אילן כותב בספרו "מוולזי'ן עד ירושלים" שישנה הסכמה מהצמח צדק לספרו של סביו ר' יחיאל מיכל עפשטיין, "ערוך השולחן" שנדפס משנת תרכ"ט. אולם לא ידוע על מקור נוסף בו אוזכרה הסכמה זו.

אדמו"ר המהר"ש

• ישנם מספר הסכמות המשותפות בינו לבין אחיו, בני הצמח צדק, על הספרים "אור הגנוז", "קול האריה", "ספר הנפש" ו"תפארת ישראל".
• הסכמה לספר "ציון יהושע" לר' יהושע העשיל לווין שנדפס בשנת תר"מ, תוכנה של הסכמה זו היא אינה אלא הודעה על קבלת הספר.
• הסכמה לספר "משכן בצלאל" לר' בצלאל ביראק שנדפס בשנת תרל"ה, תוכנה של הסכמה זו היא אינה אלא הודעה על קבלת הספר.
• הסכמה לספר "שו"ת פני יצחק" לר' יצחק אייזיק מוויטבסק שנדפס בשנים תרל"ב - תרל"ג, שתוכנה הוא התחייבות לרכישת הספר.
• הסכמה לספר "בית אהרן והוספות" לר' אברהם דוד לאוואט שנדפס בשנת תרמ"א, בה משבח את טיבו של הספר וממליץ לקנותו.
• הסכמה לספר "יד אהרן" לר' אהרן יחיאל קראל שנדפס בשנת תרס"ט, שתוכנה הוא אינו אלא חילוף מכתבים בינו לבין אדמו"ר המהר"ש, בו מברכו אדמו"ר המהר"ש ברפואה שלימה.

אדמו"ר הרש"ב

• הסכמה לספר "שערי זהר תורה" לר' יודל רוזנברג משנת תרס"ט, שאינה אלא הודעה על קבלת הספר.

הסכמה לספר התניא

ערכים מורחבים – ליקוטי אמרים - הסכמה א', ליקוטי אמרים - הסכמה ב'

הסכמה ידועה היא לספר התניא של אדמו"ר הזקן שניתנה על ידי ר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן. על פי המסופר אדמו"ר הזקן שלח שליח מיוחד לר' זושא מאניפולי שיתן לספר את הסכמתו, ואכן רבי זושא כתב את הסכמתו הנלהבת לספר התניא, בה מכנה את אדמו"ר הזקן בתוארים "הרב האי גאון, איש אלוקים קדוש וטהור אספקלריא המאירה".

לפי גירסא אחרת: באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד ממזריטש, הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מרוסיה המגושמת? הוציא אדמו"ר הזקן את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן. בלילה הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים שניהם נתלהטו מאוד מהספר, ובבוקר הורו לאדמו"ר הזקן להדפיסו.

פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת!

בקשר לכך, מסופר כי רבי זושא התבטא בעת כתיבת הסכמתו זאת: "תמהני, כיצד יכול היה להכניס אלוקים כל כך גדול בתוך ספר כל כך קטן".

קישורים חיצוניים

• הרב יהושע מונדשיין, "הסכמות" אדמו"רי חב"ד להדפסת ספרים, (הקישור אינו פעיל, 23/09/22).