יוסף יצחק זילברשטרום: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[יום הכיפורים]] [[תשכ"ד]] (1963), להוריו הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ומרת | נולד ב[[ירושלים]] ב[[יום הכיפורים]] [[תשכ"ד]] (1963), להוריו הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ומרת שושנה. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שרה בת ר' [[אברהם אלעזר סגל]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[קריית גת]], והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א'. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה הגדולה, גם בכדי למשוך בחורים מהישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהן גם בישיבה הגדולה בישיבה בקריית גת . | לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שרה בת ר' [[אברהם אלעזר סגל]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[קריית גת]], והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א'. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה הגדולה, גם בכדי למשוך בחורים מהישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהן גם בישיבה הגדולה בישיבה בקריית גת . | ||
גרסה מ־22:05, 24 באוגוסט 2022
הרב יוסף יצחק זילברשטרום (יליד שנת תשכ"ד, 1963) הוא ראש הישיבה הקטנה תומכי תמימים קריית גת, ור"מ בישיבה הגדולה.
תולדות חיים
נולד בירושלים ביום הכיפורים תשכ"ד (1963), להוריו הרב אליהו פרץ זילברשטרום ומרת שושנה.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שרה בת ר' אברהם אלעזר סגל מירושלים, קבע את מגוריו בקריית גת, והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א'. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה הגדולה, גם בכדי למשוך בחורים מהישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהן גם בישיבה הגדולה בישיבה בקריית גת .
כעבור מספר שנות מגורים בקריית גת, עבר להתגורר בכפר חב"ד. בשנת תשס"ד (2004) בעקבות מצבה הקשה של הישיבה-קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת, החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן בישיבה הקטנה.
במבחנים שעורך עם הבחורים משתדל הוא לטעת בהם יסודות חשיבה לימודית והעמקה בחומר ודורש מכל בחור להציע שאלה שהתעוררה אצלו בעת הלימוד, תוך אמונה שאם לומדים טוב, מתעוררות קושיות מאליהן.
כחלק מהשקפתו מזהה הרב זילברשטרום במיוחד את הסכנות האורבות לפתחם של בחורים בישיבה קטנה בנסיעה לרבי בחודש החגים, דבר שאף עלול לגרום להתדרדרות במצבם הרוחני. הנהלת הישיבה החליטה לאשר לבחורים משיעור ג' לטוס, ומשיעור ב' בתנאי להתקדמות אישית של הבחור במהלך החצי שנה שקדמה לנסיעה בהתמדה בלימוד.
הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שהיו חדשים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר 'שנים מקרא' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם שליח ציבור כבר מאמירת הקרבנות, ועוד. כמו כן נודע הרב זילברשטרום בהקפדה בישיבתו על ניתוק מוחלט מאינטרנט, מכשירי סלולר ומכשירים טכנולוגיים מכל סוג שהוא.
לאחר התפשטות מגפת הקורונה, בשנת תש"פ, היה בין ראשי הישיבות הראשונים שפתחו את הישיבה במתווה קפסולות.
בתקופה זו עבד הרב זילברשטרום למען פתיחתם של קפסולות נוספות בעיר קריית גת, כך שבסוף 'זמן קיץ' כבר שהו במתחם הישיבה רובם של התלמידים.
משפחתו
- חתנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי, ראש כולל בקרית גת
- חתנו, הרב יעקב יוסף רסקין - משפיע בשיעור ג' בישיבה הקטנה בקריית גת