המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(ארץ ישראל ולא מדינת ישראל רחמ"ל)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Mossad seal.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]
[[קובץ:Mossad seal.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]
'''המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים''', או בקיצור '''המוסד''', הוא אחד מגופי המודיעין של [[מדינת ישראל]], המופקד על איסוף מודיעין וביצוע מבצעים מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
'''המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים''', או בקיצור '''המוסד''', הוא אחד מגופי המודיעין של [[מדינת ישראל]], המופקד על איסוף מודיעין וביצוע מבצעים מחוץ לגבולות ארץ ישראל.


==היסטוריה==
==היסטוריה==

גרסה אחרונה מ־10:00, 22 במאי 2023

סמל המוסד

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, או בקיצור המוסד, הוא אחד מגופי המודיעין של מדינת ישראל, המופקד על איסוף מודיעין וביצוע מבצעים מחוץ לגבולות ארץ ישראל.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המוסד הוקם בשנת ה'תש"י בידי דוד בן גוריון, ובראשו עמד ראובן שילוח. בתחילה לא שימש המוסד כגוף ביצועי, והפך לכזה רק בשנת ה'תשי"א.

בשנת ה'תשט"ז החל המוסד להתעסק בהעלאת יהודים לארץ ישראל ממרוקו, אלג'יריה ותוניסיה.

במהלך שנות קיומו ביצע המוסד מבצעים רבים, שהעלו את קרנו בעולם כולו, בהם לכידתו והבאתו למשפט של אדולף אייכמן וחיסולים רבים של מחבלים בכל ארצות העולם.

חב"ד והמוסד[עריכה | עריכת קוד מקור]

המוסד נעזר פעמים רבות ברבי ובשלוחיו ברחבי העולם.

בשנת ה'תשכ"ד נערכה עסקת חילופי אסירים בין ברית המועצות למדינת ישראל. במסגרת העסקה הוחלף סוכן המוסד עם מרגל סובייטי.

הסוכן סבל עינויים במהלך השבי, ונשלח לטיפול רפואי אצל פרופסור דוב בייקי בארצות הברית, אך המוסד לא הצליח למצוא מקום בו יתאכסן בזמן הטיפול.

בעקבות כך פנה המוסד, דרך משרד החוץ, אל הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, שסידר לו דירה בסמיכות למרפאה. בנוסף, הפנה אותו הרב חודקוב, בהוראת הרבי, לפסיכולוג מומחה שיעזור בשיקומו[1].

בשנת ה'תש"ע סייע בית חב"ד במלבורן בתפיסתו של סוכן המוסד בן זיגייר, שנחשד בפגיעה בבטחון מדינת ישראל[2].

בשנת ה'תשע"ב חלה ראש המוסד מאיר דגן, ונאלץ לעבור השתלת כבד בבלרוס. במהלך שהותו שם נעזר רבות בבית חב"ד, ואף התגורר בביתו של שליח הרבי במינסק, הרב שניאור זלמן דייטש[3].

הרבי והמוסד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי עמד בקשר עם רבים מבכירי המוסד, ביניהם ראשי המוסד מאיר עמית, אפרים הלוי ונחום אדמוני.

הממונה על הקשר בין הרבי לאנשי המוסד היה המזכיר ר' בנימין קליין.

בנוסף, הרבי היה מעורב במספר פרשיות הקשורות למוסד:

פרשת יוסל'ה שוחמכר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – פרשת יוסל'ה שוחמכר

המוסד היה מעורב במציאתו של הילד יוסל'ה שוחמכר, שנחטף על ידי סבו במטרה להשאירו שומר תורה ומצוות.

הפרשה החלה כאשר אביו של יוסל'ה שוחמכר, שהיה קומוניסט, רצה להוציאו מידי סבו, ר' נחמן שטראקס, שחנכו בדרך התורה והמצוות.

הסב סירב להשיב את הילד, והבריח אותו מהארץ. בעקבות כך הטיל דוד בן גוריון על המוסד למצוא את יוסל'ה שוחמכר, ולאחר מאמצים רבים הצליחו למצוא את יוסל'ה. כמו כן מצאו אנשי המוסד את דודו, ר' שלום שטראקס, שהיה מעורב בפרשה, ועצרו אותו.

הרבי היה מעורב רבות בפרשה, עד כי במהלך החיפושים אחר יוסל'ה הכריזו מספר עיתונים כי המפתחות למציאתו נמצאות בידי הרבי מליובאוויטש. במהלך הפרשה הרבי אף קיבל ליחידות את הגב' רות בן דוד, שעסקה בהברחתו של יוסל'ה מארץ ישראל.

פעילות המוסד ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – נתיב

בשנת ה'תשי"ג הוקם אגף 'נתיב' במוסד, שעסק בפעילות עם יהודי ברית המועצות.

האגף עסק בסיוע ליהודים בעליה לארץ ישראל, ובהפצת תשמישי קדושה ברחבי רוסיה. בהתאם לכך, הפיץ האגף ספרי חסידות ברחבי ברית המועצות, ועבד רבות יחד עם חסידי חב"ד, הן מאחורי מסך הברזל, והן מחוצה לו.

הרבי היה בקשר עם רבים מסוכני נתיב, שגם העבירו מכתבים מחסידים ברוסיה אל הרבי ובחזרה.

בסוף שנות הכ"ף, העבירו סוכני נתיב לרבי סט חמישה חומשי תורה עם הערות של אביו, רבי לוי יצחק.

האגף ערך גם הפגנות ברחבי ארצות הברית נגד מדיניות ברית המועצות, אך הרבי התנגד להם בתוקף, ואף פנה מספר פעמים לגורמים שונים כדי שיפסיקו.

העלייה מטוניס[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תשמ"ה הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בטוניס. לאחר סדרת פיגועים שערך אש"ף, הפציץ צה"ל את מפקדתו בטוניס.

בעקבות כך, התעורר חשש במוסד כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי טוניס, והחליט להעלותם לארץ ישראל.

המוסד פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.

המוסד שלח אל הרבי את אפרים הלוי, בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי טוניס לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם.

לימים אמר אפרים הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה[4].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים