1,411
עריכות
המשך בהמשך
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 549516 של מה עם ההתגלות? (שיחה) נלחץ לי בטעות) תגית: ביטול |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) (המשך בהמשך) |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
===ידיעה ובחירה=== | ===ידיעה ובחירה=== | ||
הרמב"ם כותב: | אחד השאלות העיקריות בסוגיית הבחירה חופשית בה התעסקו גדולי ישראל, היא כיצד אין הבחירה סותרת לעיקרון משמעותי נוסף שהקב"ה יודע כל הדברים העתידים להיות. הרמב"ם אף הוא נדרש לנושא זה וכך הוא כותב: | ||
{{ציטוט|מקור=רמב"ם שם סוף פרק ה'|מרכאות=כן|תוכן= | {{ציטוט|מקור=רמב"ם שם סוף פרק ה'|מרכאות=כן|תוכן= | ||
שמא תאמר: והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה. ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע. אם ידע שהוא יהיה צדיק - אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע - הרי לא ידע הדבר על בוריו? | שמא תאמר: והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה. ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע. אם ידע שהוא יהיה צדיק - אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע - הרי לא ידע הדבר על בוריו? | ||
דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה, אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר: כבר בארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו, כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד, ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו. וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי", אין כח | דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה, אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר: כבר בארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו, כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד, ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו. וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי", אין כח אדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא. הוא שהנביא אמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי". וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם.}}. | ||
כשיטת הרמב"ם אשר אין מקום להקשות כלל קושיות על ידיעת הבורא, כתבו גם רבינו בחיי אבן פקודה{{הערה|חובת הלבבות שער ג' פרק ח'}} ור' יוסף אלבו{{הערה|ספר העיקרים מאמר ד פרק ד, שם ציטט את הרמב"ם הנ"ל}}. | |||
אמנם, רבים מרבותינו{{הערה|ראה אמונות ודעות מאמר ד פרק ד. | הרלב"ג ביאר{{הערה|מלחמת השם מאמר ג}}, שידיעתו של הקב"ה הינה בדרך כללית בלבד, ויודע הוא את כל הדברים המתחייבים מצד הטבע אך אינו יודע במה יבחר האדם. רבים מרבותינו תקפו דעה זו בחריפות{{הערה|ראה לדוגמא בפירוש האברבנאל על התורה בראשית יח, כ (שם הובאו גם דברי ר' חסדאי קרקש ש"הדעת הזו היא כפירה מוחלטת").}}. ולפי יסוד ה[[השגחה פרטית]] שיסד הבעל שם טוב אין אינה מתקבלת{{הערה|וראה אגרות קודש חלק ג' עמוד מ במכתב הנוגע בשאלה זו שהרבי שולל ביאור זה בתכלית.}}. מן הכיוון ההפוך ביאר ר' חסדאי קרקש{{הערה|מאמר ב' כלל ה'' פרק ג' (וראה לקמן שמשמע שהניח גם אופציה נוספת לביאור)}} שהידיעה אכן מכרחת ופועלת המציאות ובחירת האדם היא על כוונתו בלבד. אף שיטה זו זכתה למתקפות{{הערה|ראה בספר העיקרים מאמר ד' פרק א ובאברבנאל שם.}} ה[[של"ה]]{{הערה|בתולדות אדם בית הבחירה.}} כתב (בדומה קצת לביאורים הנ"ל) שידיעת ה' אכן מכרחת כגזירה, אלא שהידיעה (שלדבריו היא-היא הרצון) כוללת בתוכה את כל הדרכים האפשריות, וישנו האופן איך ראויים הדברים להיות מראש לפי פתיחת המקורות וכו' באותה עת, ויתכן שלאחר מכן ישתנו הדברים על ידי הבחירה אך גם זה היה כלול מראש ברצון והידיעה. | ||
אמנם, רבים מרבותינו{{הערה|ראה אמונות ודעות מאמר ד פרק ד. השגת הראב"ד לרמב"ם שם (שכתב זה כ"קצת תשובה" אך חתם "וכל זה אינו שווה"). ריקאנטי דברים לא, כ - ושם בשם הרוקח בפירושו לספר יצירה. כוזרי מאמר ה' אות כ. אור ה' (לר' חסדאי קרקאש) מאמר ב' כלל ה' פרק ג' (שם נראה שהניח אופציה כזאת לביאור). שו"ת הריב"ש סי' קיח. מדרש שמואל על אבות שם (הובא בתויו"ט שם) - והביא כן מר"מ אלמושינו (שלמד שזוהי גם כוונת הרמב"ם).}} כתבו בפשטות שידיעת ה' אינה הסיבה הגורמת לבחירת האדם, אלא להיפך - בחירת האדם היא הסיבה שמשתלשלת ממנה ידיעת ה'. כשם שאדם רואה אדם אחר רץ, אין ידיעתו מכריחה הבחירה, כך הקב"ה יודע מה שיהיה כמו שהדבר קרה הואיל והוא למעלה מהזמן, אך ידיעתו משתלשלת מהבחירה ולא להיפך (דוגמא נוספת: מגיד עתידות, או אדם שמכיר תכונות הנפש של חבירו עד שיודע במאת האחוזים מה יבחר בעניין מסויים, שברור שהסיבה היא הבחירה ולא להיפך{{הערה|דוגמא זו הובאה במכתבי הרבי דלקמן}}). הרבי ביאר באופן זה כמה פעמים לאנשים ששאלוהו אודות זה והסביר זאת בהרחבה ובדוגמאות מפורטות{{הערה|אגרות קודש ח"ג ע' מ ואילך. ע' מט ואילך. אמונה ומדע 19. ועוד}}. | |||
את שיטת הרמב"ם ביאר הרבי בכמה אופנים, ומהם - שכלל זה שהידיעה מסובבת מהבחירה ולא להיפך הוא על פי כללי השכל, וידיעת הקב"ה היא למעלה מגדרי השכל והינה 'ידיעה עצמית' שאינה משתלשלת משום דבר. ועל-פי-זה הסביר הרבי, שהרמב"ם דיבר בידיעת הקב"ה שלפני ה[[צמצום]], והראשונים שאמרו ביאור הנ"ל דיברו בידיעה הקב"ה שלאחר הצמצום{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1bairSV1jtucLLFNHZXaVqumVGOHcpwLD/view הדרן על הרמב"ם תשמ"ו הערה 13 (לקוטי שיחות חלק כז עמוד 251)] וראה ביאור נוסף בשיטת הרמב"ם ב[https://drive.google.com/file/d/1HmPXWJT74ZA6xibmS7daOLlParSbE-NE/view שיחת פסח שני תשד"מ (התוועדויות עמוד 1701 ואילך)].}}. | את שיטת הרמב"ם ביאר הרבי בכמה אופנים, ומהם - שכלל זה שהידיעה מסובבת מהבחירה ולא להיפך הוא על פי כללי השכל, וידיעת הקב"ה היא למעלה מגדרי השכל והינה 'ידיעה עצמית' שאינה משתלשלת משום דבר. ועל-פי-זה הסביר הרבי, שהרמב"ם דיבר בידיעת הקב"ה שלפני ה[[צמצום]], והראשונים שאמרו ביאור הנ"ל דיברו בידיעה הקב"ה שלאחר הצמצום{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1bairSV1jtucLLFNHZXaVqumVGOHcpwLD/view הדרן על הרמב"ם תשמ"ו הערה 13 (לקוטי שיחות חלק כז עמוד 251)] וראה ביאור נוסף בשיטת הרמב"ם ב[https://drive.google.com/file/d/1HmPXWJT74ZA6xibmS7daOLlParSbE-NE/view שיחת פסח שני תשד"מ (התוועדויות עמוד 1701 ואילך)].}}. | ||