משה חפר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "קנאה " ב־"קנאה ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בילדותו התגוררה משפחתו ב[[בני ברק]] והוא למד בתלמוד תורה שהשתייך לרשת החינוך העצמאי. כאשר אביו הביע בפני הרבי את עצרו על כך, הזכיר הרבי את דברי המדרש על הפסוק "ארזי לבנון אשר נטע", שעוד קודם הנטיעה היו ארזים, כיון שהם נשתלו קודם במקום אחר, ולאחר שצמחו וגדלו הביאו ונטעו אותם במקום המיוחד להם, וכך גם במקרה זה, הבטיח לו הרבי שבנו עוד יגדל וילמד בתומכי תמימים ויגדל כיהודי חסידי. | בילדותו התגוררה משפחתו ב[[בני ברק]] והוא למד בתלמוד תורה שהשתייך לרשת החינוך העצמאי. כאשר אביו הביע בפני הרבי את עצרו על כך, הזכיר הרבי את דברי המדרש על הפסוק "ארזי לבנון אשר נטע", שעוד קודם הנטיעה היו ארזים, כיון שהם נשתלו קודם במקום אחר, ולאחר שצמחו וגדלו הביאו ונטעו אותם במקום המיוחד להם, וכך גם במקרה זה, הבטיח לו הרבי שבנו עוד יגדל וילמד בתומכי תמימים ויגדל כיהודי חסידי. | ||
לקראת הבר מצווה התעניין הרבי אצל אביו מדוע אינו מביא עמו את בנו{{הערה|אביו נהג לנסוע פעמיים בשנה.}}, וכאשר הגיע בחודש כסלו ללא הבן, הביע הרבי את פליאתו, ואמר שייתן עבור הבן [[דמי חנוכה]] אך כדי שלא להטיל קנאה בין האחים ייתן לכולם, והרבי הוציא מכסו ארבע מטבעות של דולר מכסף, כפי מספר האחים. בחג השבועות של אותה שנה הגיע עם אביו, וזכה ליחס מיוחד מהרבי כאשר במעמד חלוקת כוס של ברכה עבר פעם אחת ללא אביו, ואז נקרא על ידי המזכיר לעבור שוב עם אביו והרבי חייך לעברו חיוך גדול, ולקראת סיום הביקור אף קיבל מהרבי בחלוקת התניא ספר תניא אישי עבורו. | לקראת הבר מצווה התעניין הרבי אצל אביו מדוע אינו מביא עמו את בנו{{הערה|אביו נהג לנסוע פעמיים בשנה.}}, וכאשר הגיע בחודש כסלו ללא הבן, הביע הרבי את פליאתו, ואמר שייתן עבור הבן [[דמי חנוכה]] אך כדי שלא להטיל [[קנאה]] בין האחים ייתן לכולם, והרבי הוציא מכסו ארבע מטבעות של דולר מכסף, כפי מספר האחים. בחג השבועות של אותה שנה הגיע עם אביו, וזכה ליחס מיוחד מהרבי כאשר במעמד חלוקת כוס של ברכה עבר פעם אחת ללא אביו, ואז נקרא על ידי המזכיר לעבור שוב עם אביו והרבי חייך לעברו חיוך גדול, ולקראת סיום הביקור אף קיבל מהרבי בחלוקת התניא ספר תניא אישי עבורו. | ||
בהיותו בגיל 17 בסיומו של חודש תשרי תשל"ט נכנס לראשונה ליחידות אישית אצל הרבי, במהלכה הרכיב הרבי את משקפיו על עיניו ושאל אותו אם הוא מבין אידיש ומשהשיב בחיוב אמר לו הרבי בין הדברים: לימוד התורה בהתמדה ושקידה, נגלה וחסידות, וקיום המצוות בהידור בהקדמת עבודת התפילה, ושלהורים יהיה נחת חסידי ממך", והרבי הוסיף והורה לו להיכנס למזכירות ולקחת תניא בסופו הופיעה חתימתו של הרבי{{הערה|באותה שנה ספר תניא כזה חולק לכל אחד מן האורחים שהגיעו.}}. | בהיותו בגיל 17 בסיומו של חודש תשרי תשל"ט נכנס לראשונה ליחידות אישית אצל הרבי, במהלכה הרכיב הרבי את משקפיו על עיניו ושאל אותו אם הוא מבין אידיש ומשהשיב בחיוב אמר לו הרבי בין הדברים: לימוד התורה בהתמדה ושקידה, נגלה וחסידות, וקיום המצוות בהידור בהקדמת עבודת התפילה, ושלהורים יהיה נחת חסידי ממך", והרבי הוסיף והורה לו להיכנס למזכירות ולקחת תניא בסופו הופיעה חתימתו של הרבי{{הערה|באותה שנה ספר תניא כזה חולק לכל אחד מן האורחים שהגיעו.}}. | ||
גרסה מ־16:49, 21 באוגוסט 2022
הרב משה חפר (יליד שנת תשכ"ב, 1962) הוא מנהל מכללת בית רבקה בכפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בד' כסלו תשכ"ב לאביו הרב שמואל חפר ולאמו מרת רבקה, וזכה שזמן מועט אחרי הברית קיבל אביו מכתב ברכה לרגל הלידה עם חריגה מהנוסח הרגיל, כשהרבי מוסיף על מכתב כללי פרטי: "וכמובן שמגדלים בנם רך הנימול משה שליט"א לתורה חופה ומעשים טובים בדרך החסידות".
בילדותו התגוררה משפחתו בבני ברק והוא למד בתלמוד תורה שהשתייך לרשת החינוך העצמאי. כאשר אביו הביע בפני הרבי את עצרו על כך, הזכיר הרבי את דברי המדרש על הפסוק "ארזי לבנון אשר נטע", שעוד קודם הנטיעה היו ארזים, כיון שהם נשתלו קודם במקום אחר, ולאחר שצמחו וגדלו הביאו ונטעו אותם במקום המיוחד להם, וכך גם במקרה זה, הבטיח לו הרבי שבנו עוד יגדל וילמד בתומכי תמימים ויגדל כיהודי חסידי.
לקראת הבר מצווה התעניין הרבי אצל אביו מדוע אינו מביא עמו את בנו[1], וכאשר הגיע בחודש כסלו ללא הבן, הביע הרבי את פליאתו, ואמר שייתן עבור הבן דמי חנוכה אך כדי שלא להטיל קנאה בין האחים ייתן לכולם, והרבי הוציא מכסו ארבע מטבעות של דולר מכסף, כפי מספר האחים. בחג השבועות של אותה שנה הגיע עם אביו, וזכה ליחס מיוחד מהרבי כאשר במעמד חלוקת כוס של ברכה עבר פעם אחת ללא אביו, ואז נקרא על ידי המזכיר לעבור שוב עם אביו והרבי חייך לעברו חיוך גדול, ולקראת סיום הביקור אף קיבל מהרבי בחלוקת התניא ספר תניא אישי עבורו.
בהיותו בגיל 17 בסיומו של חודש תשרי תשל"ט נכנס לראשונה ליחידות אישית אצל הרבי, במהלכה הרכיב הרבי את משקפיו על עיניו ושאל אותו אם הוא מבין אידיש ומשהשיב בחיוב אמר לו הרבי בין הדברים: לימוד התורה בהתמדה ושקידה, נגלה וחסידות, וקיום המצוות בהידור בהקדמת עבודת התפילה, ושלהורים יהיה נחת חסידי ממך", והרבי הוסיף והורה לו להיכנס למזכירות ולקחת תניא בסופו הופיעה חתימתו של הרבי[2].
לקראת שנת הלימודים תשמ"ב נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת גילה בתו של הרב חיים נפתלין מבני ברק, והתיישב בכפר חב"ד והחל לסייע לאביו בניהול מכללת בית רבקה כפר חב"ד.
במשך השנים קיבל לידיו תחומי אחריות רחבים יותר, ולאחר פטירת אביו החל לשמש בפועל כממלא מקומו ומנהל המכללה.
משפחתו
- בנו, ר' אליהו חפר - משלוחי הרבי בדנייפרופטרובסק
- בנו, ר' לוי יצחק חפר - כפר חב"ד
- בתו, מרת מוסיא, רעיית ר' אליעזר ליפמאן כ"ץ
- בתו, מרת סוניה, רעיית ר' לוי יצחק גודמן - משלוחי הרבי באשדוד
- בתו מרת חנה
לקריאה נוספת
- היכן הבן?, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 57