בית דין צדק קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף
(←בוררות) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==ייסוד הבית דין== | ==ייסוד הבית דין== | ||
בשנת [[תשמ"ה]], לאחר שנפטר רבה ה[[חב"ד]]י הראשון של שכונת קראון הייטס - הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], הוחלט על הקמת מוסד הבית דין | בשנת [[תשמ"ה]], לאחר שנפטר רבה ה[[חב"ד]]י הראשון של שכונת קראון הייטס - הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], הוחלט על הקמת מוסד הבית דין. בתחילה ניסו מספר עסקנים להקים את בית הדין מדיינים נבחרים, כהרב [[חיים מאיר בוקיעט]], אך לאחר מכן הוחלט שהרבנים ייבחרו על ידי בחירות דמוקרטיות, בין תושבי שכונת קראון הייטס. הקמת הבית דין לוותה על ידי [[הרבי]] בעצמו<REF>בשיחת שבת פרשת מטות מסעי תשמ"ו: "כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך". בשיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה "ירובעל בדורו כמשה בדורו . . יפתח בדורו כשמואל בדורו . . נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים . . אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך".</REF>. | ||
== חברי בית הדין == | == חברי בית הדין == | ||
גרסה מ־23:24, 22 בפברואר 2010
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
בית דין צדק קראון הייטס הינו בית הדין הרשמי והקבוע של קראון הייטס הפועל במתכונתו הנוכחית משנת תשמ"ו. לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: קראון הייטס כשר). דייני הבית דין משמשים כרבנים הראשיים של השכונה.
ייסוד הבית דין
בשנת תשמ"ה, לאחר שנפטר רבה החב"די הראשון של שכונת קראון הייטס - הרב זלמן שמעון דבורקין, הוחלט על הקמת מוסד הבית דין. בתחילה ניסו מספר עסקנים להקים את בית הדין מדיינים נבחרים, כהרב חיים מאיר בוקיעט, אך לאחר מכן הוחלט שהרבנים ייבחרו על ידי בחירות דמוקרטיות, בין תושבי שכונת קראון הייטס. הקמת הבית דין לוותה על ידי הרבי בעצמו[1].
חברי בית הדין
בבחירות בשנת תשמ"ו נבחרו הרבנים:
- הרב אברהם אזדבא
- הרב יהודה קלמן מארלאו ע"ה
- הרב דוד חנזין ע"ה
- הרב יוסף אברהם הלר
לאחר שהרב חנזין התפטר, בעקבות הוראה מהרבי שישאר לגור בארץ ישראל, נבחר הרב העלער, כרב השלישי בהרכב. כמו כן, בשנת תשס"ג, בעקבות פטירתו של הרב מארלו, התקיימו בחירות נוספות בהם נבחר הרב אהרון יעקב שווי.
בשנת תשס"ז קיים הרב אזדאבא יחד עם ר' משה רובשקיון, יו"ר ועד הקהל דאז בחירות בהם נבחרו ג"כ הרבנים שלמה סגל, יצחק ריטפורט והרב צירקינד. הרב שווי התנגד לבחירות.
בית הדין כיום
כיום מתנהל בית הדין:
הרב אזדאבא, והרבנים סג"ל, רייטפארט וצירקינד יושבים בדינים.
הרב שווי יושב בדינים באופן נפרד, דן נפרד וכו'.
כמזכיר הדיונים דהרב שווי משמש שמואל קראוס.
בוררות
בין השנים תשס"ג - תש"ע התגלו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרבשווי. בשל כך, נפרד באופן מעשי בית הדין לשניים.
בסוף שנת תש"ע ארגן הרב מנחם מענדל גלוכובסקי בוררות בין שני הצדדים, באמצעות בית דין מיוחד של זבל"א.
הרב אזדאבא בחר כנציגיו בדיון את הרב משה הבלין והרב בנימין קופרמן. הרב שווי בחר את הרב ברוך בועז יורקוביץ' והרב יוסף העכט. בראש ישב הרב אברהם ברוך רוזנברג ממונסי. בשנת תש"ע נסתיימו הדיונים, והצדדים ממתינים לפסק הדין.
הערות שוליים
- ↑ בשיחת שבת פרשת מטות מסעי תשמ"ו: "כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך". בשיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה "ירובעל בדורו כמשה בדורו . . יפתח בדורו כשמואל בדורו . . נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים . . אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך".