משתמש:שמואל חיים/בנימין זאב הרצל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הסרת קישורים עודפים)
שורה 5: שורה 5:
במסגרת עבודתו כעיתונאי סיקר את [[משפט דרייפוס]] שממנו הושפע קשות, בתחילה עלה בדעתו לנצר את כל העם היהודי וכך להינצל מהאנטישמיות, אולם לבסוף הרעיון לא יצא לפועל{{הערה|כתבי הרצל, כרך ב', יומן א', עמ' 14.}}.
במסגרת עבודתו כעיתונאי סיקר את [[משפט דרייפוס]] שממנו הושפע קשות, בתחילה עלה בדעתו לנצר את כל העם היהודי וכך להינצל מהאנטישמיות, אולם לבסוף הרעיון לא יצא לפועל{{הערה|כתבי הרצל, כרך ב', יומן א', עמ' 14.}}.


בשנת [[תרנ"ה]] כתב את ספר "מדינת היהודים" בו פרש את חזונו בהקמת מדינת יהודית. בשנת [[תרנ"ז]] כינס את הקונגרס הציוני הראשון שדן בעניין הקמת המדינה. הרצל עשה מאמצים מרובים בלשכנע את הציבור החרדי לתמוך בו, הוא יצר קשר עם [[חסידות טשורטקוב]], ונפגש עם בנו רבי [[ישראל משה פרידמן]] בנו של האדמו"ר דאז רבי [[דוד משה פרידמן]], על פי מספר מקורות האדמו"ר מטשורטקוב הסכים להצטרף לתנועה הציונית בתנאי שהיהדות החרדית לא תסבול בשמירה על דרכיה מהתנועה הציונית{{הערה|גלבר, "תולדות התנועה הציונית בגילציה", [[ירושלים]] [[תשי"ח]], חלק א', עמ' 332.}}. עם זאת רובם של הרבנים החרדיים התנגדו להרצל ולחזונו שבראשם אדמו" הרש"ב ([[בנימין זאב הרצל#יחס רבותינו נשיאנו|ראה לעיל]]), רבי [[אלחנן וסרמן]] לדוגמא התבטא עליו שהוא:"נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה". בקרב ב[[ציונות הדתית]] ישנה אהדה כלפי הרצל, והרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ספד אותו והתבטא עליו שהוא "[[משיח בן יוסף]]"{{הערה|מאמרי הראי"ה, מאמר "המספד בירושלים".}}.
בשנת [[תרנ"ה]] כתב את ספר "מדינת היהודים" בו פרש את חזונו בהקמת מדינת יהודית. בשנת [[תרנ"ז]] כינס את הקונגרס הציוני הראשון שדן בעניין הקמת המדינה. הרצל עשה מאמצים מרובים בלשכנע את הציבור החרדי לתמוך בו, הוא יצר קשר עם [[חסידות טשורטקוב]], ונפגש עם רבי [[ישראל משה פרידמן]] בנו של האדמו"ר דאז רבי [[דוד משה פרידמן]], על פי מספר מקורות האדמו"ר מטשורטקוב הסכים להצטרף לתנועה הציונית בתנאי שהיהדות החרדית לא תסבול בשמירה על דרכיה מהתנועה הציונית{{הערה|גלבר, "תולדות התנועה הציונית בגילציה", [[ירושלים]] [[תשי"ח]], חלק א', עמ' 332.}}. עם זאת רובם של הרבנים החרדיים התנגדו להרצל ולחזונו, שבראשם אדמו"ר הרש"ב ([[בנימין זאב הרצל#יחס רבותינו נשיאנו|ראה לעיל]]), רבי [[אלחנן וסרמן]] לדוגמא התבטא עליו שהוא:"נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה". בקרב ב[[ציונות הדתית]] ישנה אהדה כלפי הרצל, והרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ספד אותו והתבטא עליו שהוא "[[משיח בן יוסף]]"{{הערה|מאמרי הראי"ה, מאמר "המספד בירושלים".}}.


מת ב[[כ' תמוז]] [[תרס"ד]].
מת ב[[כ' תמוז]] [[תרס"ד]].
==יחס רבותינו נשיאנו==
==יחס רבותינו נשיאנו==
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא את שה[[ציונות]] המדינית לא רק שלא השפיע על יהדותם של ראשי הציונות ובראשם הרצל ועוררה בהם את הניצוץ היהודי{{הערה|כפי שנטען אז}}, אלא רק השפיע עליהם לרעה, ושהרצל "העמיד את צלם הלאומיות היא המרידה בה' והכפירה בתורה ומצותיה גם במקום היכל ה'". אדמו"ר הרש"ב ציין לדוגמא את ביקורו של הרצל ב[[ארץ ישראל]], שהשפיע עליו לרעה, עד שחילל במהלך ביקורו את ה[[שבת]] ברבים ב[[ירושלים]]. אדמו"ר הרש"ב הסביר שהסיבה שגרמה להרצל לחשוב על הקמת המדינה, אינה בשל אהבתם ל[[ארץ ישראל]], אלא בשל האנטישמיות שגאתה אז באירופה, ומתוך מחשבה שאם הם יקימו מדינה יפסיקו ההתנכלויות. כראיה לכך הביא אדמו"ר הרש"ב את הצעתו של הרצל בקונגרס הציוני השישי להקים מדינה באוגנדה, במקום בארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק א', עמ' ר"צ ואילך.}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא את שה[[ציונות]] המדינית לא רק שלא השפיע על יהדותם של ראשי הציונות ובראשם הרצל ועוררה בהם את הניצוץ היהודי{{הערה|כפי שנטען אז}}, אלא רק השפיע עליהם לרעה, ושהרצל "העמיד את צלם הלאומיות היא המרידה בה' והכפירה בתורה ומצותיה גם במקום היכל ה'". אדמו"ר הרש"ב ציין לדוגמא את ביקורו של הרצל ב[[ארץ ישראל]], שהשפיע עליו לרעה, עד שחילל במהלך ביקורו את ה[[שבת]] ברבים ב[[ירושלים]]. אדמו"ר הרש"ב הסביר שהסיבה שגרמה להרצל לחשוב על הקמת המדינה, אינה בשל אהבתם לארץ ישראל, אלא בשל האנטישמיות שגאתה אז באירופה, ומתוך מחשבה שאם הם יקימו מדינה יפסיקו ההתנכלויות. כראיה לכך הביא אדמו"ר הרש"ב את הצעתו של הרצל בקונגרס הציוני השישי להקים מדינה באוגנדה, במקום בארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק א', עמ' ר"צ ואילך.}}.


בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הרש"ב שמטרתו של הרצל ושאר חבריו לתנועה הוא:"להסיר חס וחלילה לב ישראל מאת ה' ותורתו ולהשפיל בעיניהם את כל קדשי ישראל"{{הערה|[[אור לישרים]], עמ' 57 - 61.}}.
בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הרש"ב שמטרתו של הרצל ושאר חבריו לתנועה הוא:"להסיר חס וחלילה לב ישראל מאת ה' ותורתו ולהשפיל בעיניהם את כל קדשי ישראל"{{הערה|[[אור לישרים]], עמ' 57 - 61.}}.
שורה 15: שורה 15:
*{{אוצר החכמה|יצחק אלפסי|הופעתו של תידאור הרצל ויחס החסידות לציונות המדינית|191262|מתוך הספר "החסידות וארץ ישראל", עמ' 67 - 89|עמוד=61}}
*{{אוצר החכמה|יצחק אלפסי|הופעתו של תידאור הרצל ויחס החסידות לציונות המדינית|191262|מתוך הספר "החסידות וארץ ישראל", עמ' 67 - 89|עמוד=61}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[:קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

גרסה מ־15:26, 11 באוקטובר 2021

בנימין זאב (תאודור) הרצל היה יהודי שירד מהדת, וכונה "חוזה המדינה" על חלומו להקמת מדינה יהודית.

תולדות חיים

הרצל נולד בי' אייר תר"כ לאביו יעקב הרצל. בילדותו למד בבית ספר יהודי, מאוחר יותר עבר ללמוד בגימנסיה.

במסגרת עבודתו כעיתונאי סיקר את משפט דרייפוס שממנו הושפע קשות, בתחילה עלה בדעתו לנצר את כל העם היהודי וכך להינצל מהאנטישמיות, אולם לבסוף הרעיון לא יצא לפועל[1].

בשנת תרנ"ה כתב את ספר "מדינת היהודים" בו פרש את חזונו בהקמת מדינת יהודית. בשנת תרנ"ז כינס את הקונגרס הציוני הראשון שדן בעניין הקמת המדינה. הרצל עשה מאמצים מרובים בלשכנע את הציבור החרדי לתמוך בו, הוא יצר קשר עם חסידות טשורטקוב, ונפגש עם רבי ישראל משה פרידמן בנו של האדמו"ר דאז רבי דוד משה פרידמן, על פי מספר מקורות האדמו"ר מטשורטקוב הסכים להצטרף לתנועה הציונית בתנאי שהיהדות החרדית לא תסבול בשמירה על דרכיה מהתנועה הציונית[2]. עם זאת רובם של הרבנים החרדיים התנגדו להרצל ולחזונו, שבראשם אדמו"ר הרש"ב (ראה לעיל), רבי אלחנן וסרמן לדוגמא התבטא עליו שהוא:"נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה". בקרב בציונות הדתית ישנה אהדה כלפי הרצל, והרב אברהם יצחק הכהן קוק ספד אותו והתבטא עליו שהוא "משיח בן יוסף"[3].

מת בכ' תמוז תרס"ד.

יחס רבותינו נשיאנו

אדמו"ר הרש"ב התבטא את שהציונות המדינית לא רק שלא השפיע על יהדותם של ראשי הציונות ובראשם הרצל ועוררה בהם את הניצוץ היהודי[4], אלא רק השפיע עליהם לרעה, ושהרצל "העמיד את צלם הלאומיות היא המרידה בה' והכפירה בתורה ומצותיה גם במקום היכל ה'". אדמו"ר הרש"ב ציין לדוגמא את ביקורו של הרצל בארץ ישראל, שהשפיע עליו לרעה, עד שחילל במהלך ביקורו את השבת ברבים בירושלים. אדמו"ר הרש"ב הסביר שהסיבה שגרמה להרצל לחשוב על הקמת המדינה, אינה בשל אהבתם לארץ ישראל, אלא בשל האנטישמיות שגאתה אז באירופה, ומתוך מחשבה שאם הם יקימו מדינה יפסיקו ההתנכלויות. כראיה לכך הביא אדמו"ר הרש"ב את הצעתו של הרצל בקונגרס הציוני השישי להקים מדינה באוגנדה, במקום בארץ ישראל[5].

בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הרש"ב שמטרתו של הרצל ושאר חבריו לתנועה הוא:"להסיר חס וחלילה לב ישראל מאת ה' ותורתו ולהשפיל בעיניהם את כל קדשי ישראל"[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כתבי הרצל, כרך ב', יומן א', עמ' 14.
  2. גלבר, "תולדות התנועה הציונית בגילציה", ירושלים תשי"ח, חלק א', עמ' 332.
  3. מאמרי הראי"ה, מאמר "המספד בירושלים".
  4. כפי שנטען אז
  5. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק א', עמ' ר"צ ואילך.
  6. אור לישרים, עמ' 57 - 61.

קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני