משתמש:שמואל חיים/בנימין זאב הרצל
בנימין זאב (תאודור) הרצל היה יהודי שירד מהדת, וכונה "חוזה המדינה" על חלומו להקמת מדינה יהודית.
תולדות חיים[עריכה]
הרצל נולד בי' אייר תר"כ לאביו יעקב הרצל. בילדותו למד בבית ספר יהודי, מאוחר יותר עבר ללמוד בגימנסיה.
במסגרת עבודתו כעיתונאי סיקר את משפט דרייפוס שממנו הושפע קשות, בתחילה עלה בדעתו לנצר את כל העם היהודי וכך להינצל מהאנטישמיות, אולם לבסוף הרעיון לא יצא לפועל[1].
בשנת תרנ"ה כתב את ספר "מדינת היהודים" בו פרש את חזונו בהקמת מדינת יהודית. בשנת תרנ"ז כינס את הקונגרס הציוני הראשון שדן בעניין הקמת המדינה. הרצל עשה מאמצים מרובים בלשכנע את הציבור החרדי לתמוך בו, הוא יצר קשר עם חסידות טשורטקוב, ונפגש עם רבי ישראל משה פרידמן בנו של האדמו"ר דאז רבי דוד משה פרידמן, על פי מספר מקורות האדמו"ר מטשורטקוב הסכים להצטרף לתנועה הציונית בתנאי שהיהדות החרדית לא תסבול בשמירה על דרכיה מהתנועה הציונית[2]. עם זאת רובם של הרבנים החרדיים התנגדו להרצל ולחזונו, שבראשם אדמו"ר הרש"ב (ראה לעיל), רבי אלחנן וסרמן לדוגמא התבטא עליו שהוא:"נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה". בקרב בציונות הדתית ישנה אהדה כלפי הרצל, והרב אברהם יצחק הכהן קוק ספד אותו והתבטא עליו שהוא "משיח בן יוסף"[3].
יחס רבותינו נשיאנו[עריכה]
אדמו"ר הרש"ב התבטא את שהרעיון הציוני של הרצל לא רק שלא השפיע על יהדותם של ראשי הציונות ובראשם הרצל ועוררה בהם את הניצוץ היהודי[4], אלא רק השפיע עליהם לרעה, ושהרצל "העמיד את צלם הלאומיות היא המרידה בה' והכפירה בתורה ומצותיה גם במקום היכל ה'". אדמו"ר הרש"ב ציין לדוגמא את ביקורו של הרצל בארץ ישראל, שהשפיע עליו לרעה, עד שחילל במהלך ביקורו את השבת ברבים בירושלים. אדמו"ר הרש"ב הסביר שהסיבה שגרמה להרצל לחשוב על הקמת המדינה, אינה בשל אהבתו לארץ ישראל, אלא בשל האנטישמיות שגאתה אז באירופה, ומתוך מחשבה שאם הם יקימו מדינה יפסיקו ההתנכלויות. כראיה לכך הביא אדמו"ר הרש"ב את הצעתו של הרצל בקונגרס הציוני השישי להקים מדינה באוגנדה, במקום בארץ ישראל[5].
בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הרש"ב שמטרתו של הרצל ושאר חבריו לתנועה הוא:"להסיר חס וחלילה לב ישראל מאת ה' ותורתו ולהשפיל בעיניהם את כל קדשי ישראל"[6].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- יצחק אלפסי, הופעתו של תידאור הרצל ויחס החסידות לציונות המדינית, מתוך הספר "החסידות וארץ ישראל", עמ' 67 - 89, באתר אוצר החכמה
