חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''חג החנוכה''', הוא חג בן שמונה ימים, החל בין הימים כ"ה בכסליו וג' בטבת. החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. …) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מצוות}} | |||
'''חג החנוכה''', הוא חג בן שמונה ימים, החל בין הימים כ"ה בכסליו וג' בטבת. | '''חג החנוכה''', הוא חג בן שמונה ימים, החל בין הימים כ"ה בכסליו וג' בטבת. | ||
בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל איש ואשה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות. | |||
== מהות החג == | |||
החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דלית קנר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא שמן ליום אחד. | החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דלית קנר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא שמן ליום אחד. | ||
| שורה 7: | שורה 14: | ||
א. אם הנס המלחמה היה ביום כ"ד או ביום כ"ה. | א. אם הנס המלחמה היה ביום כ"ד או ביום כ"ה. | ||
ב. אם החג נקבע רק לימי הלל והודאה, - שמחה רוחנית, או גם לימי שמחה - שמחה גשמית וגופנית.<REF> ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע אדמו"ר הזקן (דברי נחמיה) סי' עת"ר ס"ג וש"נ.</REF> | ב. אם החג נקבע רק לימי הלל והודאה, - שמחה רוחנית, או גם לימי שמחה - שמחה גשמית וגופנית.<REF>ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע אדמו"ר הזקן (דברי נחמיה) סי' עת"ר ס"ג וש"נ.</REF> | ||
הרבי מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד,<REF>מאירי שבת כא, ב.</REF> אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס החנוכה שהיה ביום כ"ה בכסליו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית. | [[הרבי]] מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד,<REF>מאירי שבת כא, ב.</REF> אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס החנוכה שהיה ביום כ"ה בכסליו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית. | ||
אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה,<REF>רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ב.</REF> שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה.<REF> שם ה"ג.</REF> גשמית. <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&st=&pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]</REF> | אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה,<REF>רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ב.</REF> שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה.<REF> שם ה"ג.</REF> גשמית. <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&st=&pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]</REF> | ||
גרסה מ־04:04, 4 בפברואר 2010
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
חג החנוכה, הוא חג בן שמונה ימים, החל בין הימים כ"ה בכסליו וג' בטבת.
בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל איש ואשה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.
מהות החג
החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דלית קנר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא שמן ליום אחד.
ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:
א. אם הנס המלחמה היה ביום כ"ד או ביום כ"ה.
ב. אם החג נקבע רק לימי הלל והודאה, - שמחה רוחנית, או גם לימי שמחה - שמחה גשמית וגופנית.[1]
הרבי מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד,[2] אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס החנוכה שהיה ביום כ"ה בכסליו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית.
אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה,[3] שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה.[4] גשמית. [5]