מקווה ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
כאשר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] רצתה לבנות מקווה במרתף הישיבה, הם שאלו את דעתו של [[הרבי]] על כך, והרבי השיב (בעל פה) בשלילת העניין.
כאשר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] רצתה לבנות מקווה במרתף הישיבה, הם שאלו את דעתו של [[הרבי]] על כך, והרבי השיב (בעל פה) בשלילת העניין.


בשנת [[תשס"ה]], לאחר ש[[מקווה יוניון]] נסגר לראשונה - בסוף [[חודש חשוון]] הוחלט על בנייתו של מקווה במרתף בניין הישיבה, [[749 איסטרן פארקווי]]. בתחילה נבנה מקווה ארעי, בשל סגירתו הפתאומית של [[מקווה יוניון]], כשבמקביל החלו בחפירת הבור למקווה קבע. ביום בו החלו החפירות כתב אחד מתלמידי התמימים ל{{ה|רבי}} ע"י ה[[כתיבה לרבי באגרות קודש|אגרות קודש]] וקיבל מענה בו מורה הרבי שגם מקווה גברים צריך להיות בנוי בשיטת [[בור על גבי בור]].
בשנת [[תשס"ה]], לאחר ש[[מקווה יוניון]] נסגר לראשונה - בסוף [[חודש חשוון]] הוחלט על בנייתו של מקווה במרתף בניין הישיבה, [[749 איסטרן פארקווי]]. בתחילה נבנה מקווה ארעי, בשל סגירתו הפתאומית של [[מקווה יוניון]], כשבמקביל החלו בחפירת הבור למקווה קבע. ביום בו החלו החפירות כתב אחד מתלמידי התמימים ל{{ה|רבי}} באמצעות ה[[כתיבה לרבי באגרות קודש|אגרות קודש]] וקיבל מענה בו מורה הרבי שגם מקווה גברים צריך להיות בנוי בשיטת [[בור על גבי בור]].


את בניית המקווה החלו הבחורים בעצמם, למרות שנתקלו בקשיים כספיים והמבנה לא היה ראוי לשימוש - החלו הבחורים לטבול שם מדי בוקר על מנת לחסוך את ההליכה הארוכה למקווה הקרוב.
את בניית המקווה החלו הבחורים בעצמם, למרות שנתקלו בקשיים כספיים והמבנה לא היה ראוי לשימוש - החלו הבחורים לטבול שם מדי בוקר על מנת לחסוך את ההליכה הארוכה למקווה הקרוב.


מספר חודשים לאחר מכן{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15086 הנגיד דרייזין יממן את בניית המקווה ב-749] באתר [[col]]}}, כשהבנייה הייתה תקועה והיה קשה להשתמש במקווה, גייס [[מענדי הענדל]] את הנגיד ר' [[שלום בער דרייזין]] שמימן את השלמת בניית המקווה ושיפוצו, בתנאי שהמקווה ישמש את כלל תושבי השכונה. כתנאי לכך הובטחה לבחורים אפשרות להתקלח במקלחות שיוקמו בשעות הערב.
מספר חודשים לאחר מכן{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15086 הנגיד דרייזין יממן את בניית המקווה ב-749] באתר [[col]]}}, כשהבנייה הייתה תקועה והיה קשה להשתמש במקווה, גייס העסקן הרב [[מנחם מענדל הענדל]] את הנגיד ר' [[שלום בער דרייזין]] שמימן את השלמת בניית המקווה ושיפוצו, בתנאי שהמקווה ישמש את כלל תושבי השכונה. כתנאי לכך הובטחה לבחורים אפשרות להתקלח במקלחות שיוקמו בשעות הערב.


המקווה נחנך ב[[ל"ג בעומר]] [[תשס"ז]] מייד לאחר סיום ה[[פאראד]]. במקווה חדרי הלבשה גדולים ומרווחים המכילים בסך הכול קרוב ל-100 מקומות, כ-15 מקלחות, ובור טבילה גדול. במעמד [[חנוכת הבית]] שהתקיים בחצר הבניין, השתתפו רבני השכונה, משפיעים, ומזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]].
המקווה נחנך ב[[ל"ג בעומר]] [[תשס"ז]] מייד לאחר סיום ה[[פאראד]]. במקווה חדרי הלבשה גדולים ומרווחים המכילים בסך הכול קרוב ל-100 מקומות, כ-15 מקלחות, ובור טבילה גדול. במעמד [[חנוכת הבית]] שהתקיים בחצר הבניין, השתתפו רבני השכונה, משפיעים, ומזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]].
שורה 26: שורה 26:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקוואות]]
[[קטגוריה:מקוואות]]

גרסה מ־16:39, 3 באוגוסט 2021

פנים המקווה

מקווה ישראל הוא מקווה טהרה לגברים ברחוב איסטרן פארקווי בשכונת קראון הייטס. המקווה נמצא בקומת המרתף של בית מספר 749 - פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. המקווה נקרא על שם ר' ישראל דרייזין, אחיו של ר' שלום בער דרייזין שתרם את המקווה על שמו.

היסטוריה

כאשר הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית רצתה לבנות מקווה במרתף הישיבה, הם שאלו את דעתו של הרבי על כך, והרבי השיב (בעל פה) בשלילת העניין.

בשנת תשס"ה, לאחר שמקווה יוניון נסגר לראשונה - בסוף חודש חשוון הוחלט על בנייתו של מקווה במרתף בניין הישיבה, 749 איסטרן פארקווי. בתחילה נבנה מקווה ארעי, בשל סגירתו הפתאומית של מקווה יוניון, כשבמקביל החלו בחפירת הבור למקווה קבע. ביום בו החלו החפירות כתב אחד מתלמידי התמימים לרבי באמצעות האגרות קודש וקיבל מענה בו מורה הרבי שגם מקווה גברים צריך להיות בנוי בשיטת בור על גבי בור.

את בניית המקווה החלו הבחורים בעצמם, למרות שנתקלו בקשיים כספיים והמבנה לא היה ראוי לשימוש - החלו הבחורים לטבול שם מדי בוקר על מנת לחסוך את ההליכה הארוכה למקווה הקרוב.

מספר חודשים לאחר מכן[1], כשהבנייה הייתה תקועה והיה קשה להשתמש במקווה, גייס העסקן הרב מנחם מענדל הענדל את הנגיד ר' שלום בער דרייזין שמימן את השלמת בניית המקווה ושיפוצו, בתנאי שהמקווה ישמש את כלל תושבי השכונה. כתנאי לכך הובטחה לבחורים אפשרות להתקלח במקלחות שיוקמו בשעות הערב.

המקווה נחנך בל"ג בעומר תשס"ז מייד לאחר סיום הפאראד. במקווה חדרי הלבשה גדולים ומרווחים המכילים בסך הכול קרוב ל-100 מקומות, כ-15 מקלחות, ובור טבילה גדול. במעמד חנוכת הבית שהתקיים בחצר הבניין, השתתפו רבני השכונה, משפיעים, ומזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר.

עלות הטבילה במקווה מסובסדת ביחס למחירים ברוב מקוואות הטהרה בשכונה, והוא עמוס בתקופות בהן האורחים הנוסעים לרבי מתארחים בשכונה, כשמספר הטובלים בו בתקופות העומס מגיע לשלושת אלפים איש ביום ואף יותר. בעקבות העומס העצום בחודשי החגים, הורחבה מעט הכניסה בשנת תשע"ד ונוספו ספסלים ומתלים עבור טובלים נוספים. בנוסף, בזמני העומס נבנית סככה בחצר הבניין עבור הכובעים והחליפות כדי למנוע עומס מיותר בתוך המקווה.

גלריית תמונות

הערות שוליים