מרדכי אליהו שניאור

הרב מרדכי אליהו שניאור

הרב מרדכי אליהו שניאור (ט"ז בשבט תרע"ז - א' אלול תשס"ט) ידוע בכינויו ר' מוניע, היה מגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים לוד.

תולדות חיים

הרב שניאור נולד בט"ז בשבט בשנת תרע"ז לאביו ר' מאיר יצחק שניאור בעיר קלימוביץ' שלא נמנה על חסידי חב"ד. בבחרותו למד נגלה וחסידות ברוסיה ואוזבקיסטן והתקרב לעדת החסידים.

בימי בחרותו קודם שנתקרב לחסידות לימד בישיבה מחתרתית ומתלמידיו המפורסמים הם ראש ישיבת פונביז' הרב גרשון אדלשטיין ואחיו הצעיר הרב יעקב אדלשטיין רבה של העיר רמת השרון. תלמידיו אלו שמרו איתו על קשר קרוב במשך כל השנים והיו מגיעים לבקרו בכפר חב"ד.

לאחר מלחמת העולם השניה, עלה לארץ הקודש, והיה בין תושביה הראשונים של כפר חב"ד. נשא לאישה את מרת גנסיה, בתו של הרב שניאור זלמן פלדמן - מי ששימש כיו"ר הראשון של ועד כפר חב"ד.

הרב שניאור נודע כגאון גדול ומתמיד עצום, והיה יושב ולומד תורה לילות שלמים, עד אור הבוקר ממש ושקוע בלימוד התורה.

בין השנים תש"ט-תשנ"ג שימש כר"מ בנגלה בישיבת תומכי תמימים לוד. ומשנת תשנ"ג עבר לשמש כנו"נ. בכל שנות עבודתו לא נטל לעצמו חופשה, והיה מתייצב מידי יום בישיבה.

שנים רבות היה עושה את דרכו מכפר חב"ד ללוד רכוב על חמור.

דרכו בלימוד הייתה דרך הפשט וסלד מפלפולים של הבל, באמרו "קודם תדע גמרא רש"י". והיה לועג לאלו הלומדים מפרשים בטרם ידעו הפשט על בוריו. היה מדייק בכל מילה בפירוש רש"י ובמשמעותה על פני מה שכתוב בגמרא.

היה נוהג מדי שנה בחודש תשרי להגיע אל לרבי.

נודע כחסיד פנימי ופיקח מאוד, והתפרסם בהתקשרותו לרבי והוראותיו מתוך ביטול ואהבה גדולה, דברי הרבי עמדו בראש מעייניו, ודרש אותם מכל הבאים איתו במגע.

נפטר בליל יום שישי, א' אלול תשס"ט בשיבה טובה.

משפחתו

ילדיו:

• הרב מאיר שניאור - מונטריאול - קנדה.
• מרת פערלה וולוסוב, אשת הרב יוסף יצחק וולוסוב - רבה של רמת ישי ומהשלוחים לארץ הקודש.
• מרת אידא ליברוב, אשת הרב יוסף יצחק ליברוב - מהשלוחים לארץ הקודש ומנהל מכון לוי יצחק, כפר חב"ד ב'.
• הרב משה שניאור - כפר חב"ד.
• מרת אסתר רסקין, אשת הרב אהרון לייב רסקין - חבר מערכת "אוצר החסידים" וחבר מערכת ועד הנחות בלה"ק, משפיע בישיבת "תומכי תמימים סיגייט", קראון הייטס.
• חנה - נהרגה בתאונת דרכים בגיל 12.

לקריאה נוספת

• "הרבי שלכם הוא מרדכי, ולא מרדכי שניאור". פורים עם ר' מאניע, מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, שבועון בית משיח גליון 435]