חב"דפדיה:פתגם חסידי/ארכיון 3

כל תבניות "פתגם חסידי"
201	בדרכי החסידות אין חילוקי דרגות, הן דבר השווה לכל נפש, ואפילו מי שמוחו אינו מוכשר כל כך להבין ענין עמוק בחסידות, הרי לדרכי החסידות כולנו מוכשרים. כמו כן, דרכי החסידות הן דבר שבא על פי הרגילות. — ליקוטי דיבורים, ליקוט ח' אות י"ח	עריכה - תבנית - שיחה
202	בוילנא (=אצל הליטאים) לומדים איך צריכים ללמוד, זאת אומרת, איך יהודי צריך ללמוד תורה, ובמזריטש מלמדים איך התורה מלמדת את האדם, זאת אומרת, איך התורה מלמדת את היהודי שהוא בעצמו יהיה לתורה. — ליקוטי דיבורים, ליקוט י"ד אות כ"ט.	עריכה - תבנית - שיחה
203	אין לך גילוי שלא קדם לו העלם, וכגודל ההעלם - כן גודל הגילוי — אדמו"ר הזקן, לקוטי תורה שיר השירים ב, א	עריכה - תבנית - שיחה
204	צדיק עשוי לסטור, וחסיד אינו עשוי לסטור. חסיד אומר מילה, והעולם אומר: סטירה חולפת, אך אמירה נשארת — אדמו"ר הרש"ב, ספר השיחות תש"ד עמוד 15	עריכה - תבנית - שיחה
205	חסיד – בכל יום ויום מתחדשים אצלו ענינים בעבודתו — הרבי, אגרות קודש חלק ג' עמוד תקמה	עריכה - תבנית - שיחה
206	ככל שהדבר הוא יותר שאפתני ויותר בעל ערך, כך המאמץ וההקרבה חייבים להיות גדולים יותר, והם בעצמם קנה מידה לבחון כמה הדבר חשוב — הרבי, אגרת קודש משנת תשל"ב, תרגום מאנגלית	עריכה - תבנית - שיחה
207	במענה למכתבו איך מסתדרות מידות החסד והרחמים של הקב"ה עם אסונות טבע עולמיים . . האמת היא שכל הסתכלות על איזה נושא שיהיה בצורת קצרת-רואי שמכסה רק חלק קטן של זמן, מוכרחה להיות שגויה, ומה שיכול להיראות כדבר שלילי יקבל מראה אחר לגמרי אם יודעים את האמת המלאה של הנושא לפני זה ואחרי זה. וכן הוא לגבי כל הסתגלות של בן אדם על מאורע עולמי, הוא מוציא את המאורע שנבחן בהסתכלות זו מתוך המסגרת הנצית - שרשרת של מאורעות שהתרחשו לפני כן ושיתרחשו לאחר מכן — הרבי, אגרת משושן פורים תשי"ב, תרגום מאנגלית (כפר חב"ד 1877 עמוד 11)	עריכה - תבנית - שיחה
208	לאיש ציבור אין חיים פרטיים — מענה הרבי ביחידות	עריכה - תבנית - שיחה
209	ניגון חסידי והתוועדות חסידית - מלח ופלפל הם לעבודת החסיד — אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד ס"א.	עריכה - תבנית - שיחה
210	צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי. יש לספר דבר דבר על אופנו. אין לייפות את הסיפור בביאורים והסברים משל הסיפור — ליקוטי דיבורים כרך ג' עמוד 850.	עריכה - תבנית - שיחה
211	כל יהודי הוא חייל עובד ה' — ליקוטי דיבורים כרך א עמוד 457.	עריכה - תבנית - שיחה
212	מי שאין בו טמטום הלב, הרי בעמדו בד' אמות של צדיק, הוא מתמלא בושה, וכשהוא שומע אימרת התעוררות - הוא בוכה בהתעוררות פנימית. — ליקוטי דיבורים ליקוט כ' סעיף מ"ב.	עריכה - תבנית - שיחה
213	כשמתעמקים בהעמקת הדעת בהשגה של השכלה בענין של חסידות - חשים באויר גן עדן. — ליקוטי דיבורים ליקוט י"ז סעיף י"ט.	עריכה - תבנית - שיחה
214	עצת חז"ל היא: "עשה לך רב וקנה לך חבר". שני הדברים, רב וחבר, ישנה שייכות ביניהם - אם אין רב, החבר אינו חבר; אם אין חבר, אין רב — אדמו"ר המהר"ש, ספר השיחות תרצ"ז ע' 180	עריכה - תבנית - שיחה
215	על ידי לימוד תורת החסידות והליכה בדרכי החסידות, "כֹחות הטבעיים (של העוסק בחסידות) נעשים כחות אלוקיים". — מאמר ד"ה להבין ענין נרות חנוכה תשכ"ו אות י"א	עריכה - תבנית - שיחה
216	אותה החזרה בתשובה שיכולה לבוא על ידי פוגרום או על ידי מלך ושר קשה כהמן חס ושלום, מסוגלים להביא גם התוועדות חסידית או זכרונות מבית חסידי, בטוב ובלי יסורים חס ושלום — לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 162	עריכה - תבנית - שיחה
217	בעבר, פחות למדו חסידות ופחות ידעו - הכרתי זקני החסידים שידעו רק מאמרים ספורים - אך מה שלמדו, "חיו" בזה. היום, לומדים יותר ויודעים יותר, אך חסרה עבודת התפילה, חסר ההרגש הפנימי. ידיעה וחיות הם שני ענינים נפרדים — אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תש"ו ע' 29	עריכה - תבנית - שיחה
218	כל ביקורת והוכחה יהיה נעימה לך, וכל שבח והודיה תהיה מאוסה עליך, כי הראשון יביא תועלת בחריצות והשתדלות, והאחרון מביא שגיאות ועצלות — דברי אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ בכניסתו לעבודת הכלל תחתיו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' תסח	עריכה - תבנית - שיחה
219	על כל דבר צריכים להביט כפי שהוא לאחר המעשה, איך שהוא יהיה מחר בבוקר — שיחת חג הפורים תרפ"ו	עריכה - תבנית - שיחה
220	בעניין הנוגע לאמת, אין מקום לשום פשרות והתאמות, שכן אפילו %99 מהאמת אינם כל האמת, ולכן אינם אמת כלל. מיותר לומר ש-%99 עדיפים על %98. אבל אל לו לאדם להשלות עצמו באמונה שזוהי כל האמת. למעשה, הרמב"ם פוסק שאם יהודי מקבל על עצמו את כל התורה מלבד אות אחת, הוא נחשב כמי שמכחיש את התורה כולה, משום שאמת ופשרה סותרות זו את זו — ממכתב הרבי ד' אדר שני תשל"ח (תרגום מאנגלית)	עריכה - תבנית - שיחה
221	אם השומעים לא מבינים חסידות 'כנתינתה מסיני', צריך לומר להם דברים שיבינו, אך לדעת שאין זו חסידות — שיחת חג הפורים תרפ"ו	עריכה - תבנית - שיחה
222	אנו חיילים בקו החזית. חייל בקו החזית לא צריך מעדנים ותענוגות. כשיוצאים מקו החזית - אז מתחילים לצרוך תענוגות... — שיחת חג הפורים תרפ"ו	עריכה - תבנית - שיחה
223	המעשה הוא העיקר. נניח שרופא רושם תרופה לחולה, ולחולה יש את מיטב הכוונות ליטול את התרופה; יתירה מזו, הוא אפילו מטריח את עצמו להזמין אותה מהרוקח, מציב אותה מולו, ומביט עליה במשך זמן באהבה וממשיך להצהיר במשך כל היום שהוא מאמין ביעילותה של התרופה, ואולם, כל עוד הוא לא ייטול בפועל את התרופה כפי שרשם הרופא, כל הכוונות וההצהרות הטובות לא יביאו כל תועלת. לעומת זאת, גם אם אותו חולה יצהיר שהוא לא מאמין ביעילותה של התרופה אך אף על פי כן הוא נוטל אותה כפי שרשם הרופא - היא כן תועיל. — ממכתב ה' כסלו תשכ"ה (מתורגם), כפר חב"ד 1873 עמוד 11	עריכה - תבנית - שיחה
224	כל מי שיש לו אפילו ידע שטחי בהיסטוריה של עמנו, יודע שכל אותן תנועות שסוטות מהנתיב של קיום המצוות בפועל אינן שורדות לאורך זמן, לא יותר מאשר כמה עשורים, או מקסימום כמה מאות שנים. — ממכתב ה' כסלו תשכ"ה (מתורגם), כפר חב"ד 1873 עמוד 11	עריכה - תבנית - שיחה
225	אני יכול להבטיח לך שעבודת השליחות של חסידי חב"ד שנעשית מתוך גישה נכונה של כנות ואהבה אמיתית, ובד בבד על ידי הוראת דוגמא חיה - הוכחה כמוצלחת מאוד. — ממכתב כ"ד תשרי תשל"ח (מתורגם), כפר חב"ד 1884 עמוד 9	עריכה - תבנית - שיחה
226	אנשים אינם חיים בתוך וואקום. מוכרח להיות שלאדם אחד תהיה השפעה על אחרים בסביבה. — ממכתב כ"ד תשרי תשל"ח (מתורגם), כפר חב"ד 1884 עמוד 9	עריכה - תבנית - שיחה
227	המאמץ בדרך הטבע הוא רק 'ארנק'. ברור שזוהי שטות לבזבז את כל המאמצים בניסיון להכין ארנק ענק, בעוד ששוכחים לעשות את הדברים שהם בעצם מקור הברכה שצריכה למלא את הארנק, שהרי איזו תועלת יש בארנק אם אין מה לשים בתוכו?!... — ממכתב ראש חודש אדר שני תשכ"ז (מתורגם), כפר חב"ד 1878 עמוד 13	עריכה - תבנית - שיחה
228	מההכרח הגדול שבכל שבוע ושבוע יבקר או על כל פנים ידבר בטלפון עם מספר מסוים של מכירים . . ומהנכון הי' שיעריך רשימה מכל מכיריו, ויציין מן הצד היום שדבר או נפגש עם פלוני, וכשיעיין בזו הרשימה מזמן לזמן, הרי זה עצמו יזכירו להפגש או לדבר עם עוד הנשארים וכו', ותועלת שבדבר מי ישורנו... — אגרות קודש חלק י' אגרת ג'קעז	עריכה - תבנית - שיחה
229	רואים במוחש שכל דבר הנעשה בחיוניות מגיע לתוצאות ביותר הצלחה וביתר שלימות, ופעולה כזו עושה את הרושם הראוי על אחרים כדי שימשכו לאותה אווירה ורוח, שכן ההשפעה הטובה ביותר היא הדוגמא החיה — מכתב כללי ח"י אלול תשל"ו	עריכה - תבנית - שיחה
230	להתבייש - אין זו הדרך של חסידים — ניצוצי אור, קלג	עריכה - תבנית - שיחה
231	הכל חייבים ליתן מס לתורה בגופו, נפשו ומאודו: גופו, לילך בעצמו לשמוע דברי תורה. נפשו, לילך אף אם אינו מבין מה ששומע. ומאודו, גם למשוך אחרים לדברי תורה — שיחת פורים תרפ"ו	עריכה - תבנית - שיחה
232	אין בעולמנו תכלית השלימות . . אלא שככל ענין בחיי האדם צריכים להשתדל בזה, והעיקר שאין לשלול גישה זו בטענה שבשום אופן אין את היכולת להסתגל לכך — אגרות קודש חלק כג אגרת ח'תתקצא	עריכה - תבנית - שיחה
233	מסירת נפש יכולה להביא לקפיצה מן הגג, ממעלה למטה, אך אינה מסוגלת להועיל לקפיצה מן הקרקע אל הגג — מכתב בין כסה לעשור תשל"ב, אגרות קודש חלק כ"ז בתחילתו	עריכה - תבנית - שיחה
234	היה נהוג אצל חסידים שאחרי התוועדות היו מכים על השולחן ומכריזים: מכאן מודעה רבה לאורייתא - אור ייתא. עם מה הולכים מכאן? מה לוקחים המשתתפים איתם? — אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תש"ד עמוד 115	עריכה - תבנית - שיחה
235	לא קשה כלל לדבר בלבביות — אגרות קודש חלק כ' עמוד יט	עריכה - תבנית - שיחה
236	ענין היאוש הוא היפך יסודי אמונתנו ותורתנו — אדמו"ר שליט"א, מכתב מתאריך כ"ג טבת תשל"ט	עריכה - תבנית - שיחה
237	אצל נשים יש יותר בגילוי אמונה בהשם ויראת השם — אדמו"ר שליט"א, לקוטי שיחות חלק ל"א עמוד 93	עריכה - תבנית - שיחה
238	עד אחרי ביאת המשיח, אין אדם ללא חסרון, וכשם שלא רוצים לפתוח ולהדגיש את החסרון האישי, כך לא צריך להדגיש ולהגדיל את חסרון הזולת — אדמו"ר שליט"א, מכתב מתורגם מאידיש, אגרות קודש חלק ה' עמוד סא	עריכה - תבנית - שיחה
239	חז"ל הקדמונים רמזו באומרם "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים", שכאשר מדובר בענין של קישוט – יכולה להיות הצדקה לסדרי עדיפויות של קדימה ואיחור בעבודה האישית, אך לא כאשר מדובר בענינים של פיקוח נפש — אדמו"ר שליט"א, ממכתב כ"ו אייר תשל"ג (בתרגום מאנגלית), שבועון כפר חב"ד 1849 עמוד 9	עריכה - תבנית - שיחה
240	לכתבו שהמדובר באיזור של "מתנגדים", הרי גם כבודו כותב תיבה זו במרכאות, ובעצם אין 'מתנגד' אלא שעדיין לא הצליח מישהו שיסביר לו תורת החסידות וענייניה לאמיתתם, שאז בוודאי יתהפך ויסתפח על מחנות אלו — אדמו"ר שליט"א, ממכתב (בתרגום מאנגלית), כפר חב"ד 1887 עמוד 11	עריכה - תבנית - שיחה
241	כשמחליטים שאין ברירה - זוהי תחילת הניצחון — אדמו"ר שליט"א, ממכתב ה' תשרי תשכ"ג. קובץ ועד הנחות וילך תשפ"ב	עריכה - תבנית - שיחה
242	"לשמחה מה זו עושה" (קהלת ב, ב), אפילו כשזוהי שמחה של 'מה זו', שאין בה ולא מאומה, בכל זאת הרי היא 'עושה' ופועלת — בעל שם טוב השלם, פאר מקדושים, שמ	עריכה - תבנית - שיחה
243	ההשגחה העליונה מזמנת תקופות מיוחדות אשר לפעמים משנים טבע האדם ומפתחים כישרונותיו להעמידו על גובה מיוחד ... התקופה היותר חזקה בפעולתה על נפשו והתפתחות כישרונותיו היא התקופה העשירה בעינויים וייסורים בעד עבודת תעמולה בשקידה ובמרץ בשביל דעה מן הדעות . . והם ימי האור בחיי האדם — אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, י"ז אדר תרצ"ד	עריכה - תבנית - שיחה
244	אחת הבעיות הכאובות ביותר של זמננו . . השכנוע העצמי שכאשר נעשים יותר מתקדמים ויותר מלומדים לא זקוקים למחסומים ולהגבלות — הרבי, אגרות קודש חלק כ"ו עמוד ס' (מתורגם מאידיש)	עריכה - תבנית - שיחה
245	חדש כגון זה מחוייב מן התורה — הרבי, אגרות קודש חלק ו' עמוד שכא	עריכה - תבנית - שיחה
246	בדורות קודמים היתה הכפירה היריבה הראשית של הדת, כיום עלינו להתמודד בעיקר מול בערות ו'עם הארצות' — הרבי, שבועון כפר חב"ד 1930 עמוד 11 (אגרת מתורגמת מאנגלית)	עריכה - תבנית - שיחה
247	לדעתי, הנושא הכי יסודי ביהדות הוא הבנה יסודית מהי יהדות — הרבי, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 (אגרת מתורגמת מאנגלית)	עריכה - תבנית - שיחה
248	יש לי מקסימום של אמון באחינו בני ישראל — הרבי, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 (אגרת מתורגמת מאנגלית)	עריכה - תבנית - שיחה
249	טבעו של יהודי הוא להעיר הערה אישית בנוגע לכל דבר שנקרה בדרכו — הרבי, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 (אגרת מתורגמת מאנגלית)	עריכה - תבנית - שיחה
250	נהוג אצל יהודים שטבעם הוא 'עם הספר', שבדרך כלל הם צמאים לבדוק ספר חדש — הרבי, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 (אגרת מתורגמת מאנגלית)	עריכה - תבנית - שיחה
251	יאוש ועצבות וכו' – הם נגד השקפת תורתנו – שהיא תורת אמת — תשורת סימפסון גוראריה תשפ"ג	עריכה - תבנית - שיחה
252	חסידות תובעת הרבה, אך נותנת הרבה — אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תרצ"ו, ע' 6	עריכה - תבנית - שיחה
253	אצל החסידים הישנים לעולם לא היה חסר זמן בשביל מה שנצרכו, כי לשם מה צריכים זמן אם לא בשביל כך? — אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תרצ"ו, ע' 6	עריכה - תבנית - שיחה
254	תבנית:פתגם חסידי/254	עריכה - תבנית - שיחה
255	תבנית:פתגם חסידי/255	עריכה - תבנית - שיחה
256	תבנית:פתגם חסידי/256	עריכה - תבנית - שיחה
257	תבנית:פתגם חסידי/257	עריכה - תבנית - שיחה
258	תבנית:פתגם חסידי/258	עריכה - תבנית - שיחה
259	תבנית:פתגם חסידי/259	עריכה - תבנית - שיחה
260	תבנית:פתגם חסידי/260	עריכה - תבנית - שיחה
261	תבנית:פתגם חסידי/261	עריכה - תבנית - שיחה
262	תבנית:פתגם חסידי/262	עריכה - תבנית - שיחה
263	תבנית:פתגם חסידי/263	עריכה - תבנית - שיחה
264	תבנית:פתגם חסידי/264	עריכה - תבנית - שיחה
265	תבנית:פתגם חסידי/265	עריכה - תבנית - שיחה
266	תבנית:פתגם חסידי/266	עריכה - תבנית - שיחה
267	תבנית:פתגם חסידי/267	עריכה - תבנית - שיחה
268	תבנית:פתגם חסידי/268	עריכה - תבנית - שיחה
269	תבנית:פתגם חסידי/269	עריכה - תבנית - שיחה
270	תבנית:פתגם חסידי/270	עריכה - תבנית - שיחה
271	תבנית:פתגם חסידי/271	עריכה - תבנית - שיחה
272	תבנית:פתגם חסידי/272	עריכה - תבנית - שיחה
273	תבנית:פתגם חסידי/273	עריכה - תבנית - שיחה
274	תבנית:פתגם חסידי/274	עריכה - תבנית - שיחה
275	תבנית:פתגם חסידי/275	עריכה - תבנית - שיחה
276	תבנית:פתגם חסידי/276	עריכה - תבנית - שיחה
277	תבנית:פתגם חסידי/277	עריכה - תבנית - שיחה
278	תבנית:פתגם חסידי/278	עריכה - תבנית - שיחה
279	תבנית:פתגם חסידי/279	עריכה - תבנית - שיחה
280	תבנית:פתגם חסידי/280	עריכה - תבנית - שיחה
281	תבנית:פתגם חסידי/281	עריכה - תבנית - שיחה
282	תבנית:פתגם חסידי/282	עריכה - תבנית - שיחה
283	תבנית:פתגם חסידי/283	עריכה - תבנית - שיחה
284	תבנית:פתגם חסידי/284	עריכה - תבנית - שיחה
285	תבנית:פתגם חסידי/285	עריכה - תבנית - שיחה
286	תבנית:פתגם חסידי/286	עריכה - תבנית - שיחה
287	תבנית:פתגם חסידי/287	עריכה - תבנית - שיחה
288	תבנית:פתגם חסידי/288	עריכה - תבנית - שיחה
289	תבנית:פתגם חסידי/289	עריכה - תבנית - שיחה
290	תבנית:פתגם חסידי/290	עריכה - תבנית - שיחה
291	תבנית:פתגם חסידי/291	עריכה - תבנית - שיחה
292	תבנית:פתגם חסידי/292	עריכה - תבנית - שיחה
293	תבנית:פתגם חסידי/293	עריכה - תבנית - שיחה
294	תבנית:פתגם חסידי/294	עריכה - תבנית - שיחה
295	תבנית:פתגם חסידי/295	עריכה - תבנית - שיחה
296	תבנית:פתגם חסידי/296	עריכה - תבנית - שיחה
297	תבנית:פתגם חסידי/297	עריכה - תבנית - שיחה
298	תבנית:פתגם חסידי/298	עריכה - תבנית - שיחה
299	תבנית:פתגם חסידי/299	עריכה - תבנית - שיחה
300	תבנית:פתגם חסידי/300	עריכה - תבנית - שיחה