מילת אברהם: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←הכנה למתן תורה) |
(←הציווי) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הציווי למילה, היה גם לכל אנשי ביתו של אברהם. וגם ציווי לדורות, שצאצאיו של אברהם ימולו בגיל שמונה ימים. ושעבדיו ימולו ביום קנייתם. | הציווי למילה, היה גם לכל אנשי ביתו של אברהם. וגם ציווי לדורות, שצאצאיו של אברהם ימולו בגיל שמונה ימים. ושעבדיו ימולו ביום קנייתם. | ||
==הקיום== | |||
אברהם קיים את ציווי ה' למרות גילו המבוגר, כמו שמעידה עליו התורה: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים.|מקור=בראשית י"ז כ"ג.}} | |||
==בעקבות המילה== | ==בעקבות המילה== | ||
גרסה מ־21:42, 6 בנובמבר 2020
מילת אברהם הוא המוארע בו מל אברהם אבינו את עצמו ואת אנשי ביתו, בהיות בן 99 שנה, בהוראת הקב"ה.
הציווי
אברהם אבינו (וכמוהו שאר האבות), שמר את כל התורה והמצוות[1].
רק מצוה אחת, ברית מילה, לא קיים אברהם עד היותו בן 99 שנים. הסיבה לכך היא, שבכל המצוות שקיים אברהם לפני הברית, הוא קיים אותם בשלמות אך בהגבלה שלו בתור נברא. ולכן חכה שיהיה זה בציווי ה', ועל ידי הציווי של ה', ימשיך אור הרבה יותר נעלה - הבא מכוחו של המצווה - ה'[2]
הציווי למילה, היה גם לכל אנשי ביתו של אברהם. וגם ציווי לדורות, שצאצאיו של אברהם ימולו בגיל שמונה ימים. ושעבדיו ימולו ביום קנייתם.
הקיום
אברהם קיים את ציווי ה' למרות גילו המבוגר, כמו שמעידה עליו התורה:
וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים.
— בראשית י"ז כ"ג.
בעקבות המילה
גילוי בלשון הקודש
קודם המילה[3] היה ה' מתגלה אליו בבחינת מחזה. "מחזה" הוא ראיה בלשון ארמית. כי לפני שנימול, יכלו המלאכים לקטרג על שה' מתגלה לאדם שאינו מהול. ולכן התגלה ה' בארמית, כי המלאכים אינם מבינים ארמית, ולא יקטרגו.
ולאחר שנימול, כבר לא היה פתחון פה למקטרגים, ולכן התגלה אליו ה' בלשון הקודש ("וירא"), שמורה על גילוי עליון יותר.
הרבי שואל[4], למה לא יכל להיות לאברהם גילוי בלשון הקודש, הרי אם הוא זכאי לכך, למה ימנע ממנו הגילוי בגלל המלאכים? ואם באמת אינו זכאי, למה ה' כן נגלה אליו (בארמית).
ומבאר, שעבודתו של אברהם לפני המילה, היתה בשלימות מצד עצמו בתור נברא. ולכן הגילוי שהיה לו היה גם בארמית - שפה מוסכמת בידי הנבראים'. ולאחר שקיים ציווי של הבורא - ברית מילה, יכל לקבל את הגילוי של לשון הקודש - שפה אלוקית.
גילוי נעלה ובהתיישבות
ממעלות הגילוי הוא, שלמרות היותו נעלה מאוד - הוא חדר גם בדרגא הכי תחתונה:
"וירא אליו ... והוא יושב" הגילוי שהיה לאברהם אחרי (ובגלל) שנימול, הוא שהתגלתה אליו מדרגה עליונה ביותר של שם הוי"ה ללא ההעלם והכיסוי של שם אלוקים; ומצד שני, האור הנעלה הזה חדר בגופו הגשמי, עד שהגילוי הזה היה כשאברהם ישב - "והוא יושב". שהגילוי הנעלה מאיר בו בהתיישבות[5].
הכנה למתן תורה
מצוות מילה היתה הכנה למתן תורה: לפני מתן תורה האדם יכל לעבוד ולזכך את עצמו, אך בכל זאת היה נשאר בגבול שלו בתור נברא, וגם האור העליון הנמשך בקיום המצוות, לא היה חודר במציאות הגשמית. ומתן תורה עשה שעל ידי ציווי ה', היהודי יוכל להתעלות למדרגה של המצווה - ה' הבלי גבול, והאור העליון חודר בתוך החפצים הגשמיים.
עניין זה, החל כהכנה בציווי של ברית מילה. שגם היה בו ציווי מאת ה' שנתן את הכח לעליית התחתון, וגם פעל באבר הגשמי של אברהם[2].
הערות שוליים
- ↑ גמרא מסכת יומאכח, ב.
- ↑ 2.0 2.1 ליקוטי שיחות חלק ג' פרשת לך לך. (מתוך מפתח).
- ↑ זהר חלק א פח סוף עמוד ב.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק יו"ד שיחה א'.
- ↑ דבר מלכות וירא.