ז' בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־07:09, 25 באוקטובר 2020

<< >> חודש חשוון
א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח	ט	י
יא	יב	יג	יד	טו	טז	יז	יח	יט	כ
כא	כב	כג	כד	כה	כו	כז	כח	כט	ל
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ז' בחשוון הוא היום השביעי בחודש חשוון. ביום מתחילים לומר בארץ ישראל "ותן טל ומטר לברכה" בתפילת שמונה עשרה.

שאלת גשמים

אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או בג' חשון שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים^[1].

גם לאחר שחרב בית המקדש, המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט"ו יום לאחר הרגל^[2].

זמן זה הוא בארץ ישראל בלבד שהינה ארץ הרים הצריכה למים, מה שאין כן בבבל - וכמותה בשאר הארצות - שהינה מקום בקעה שהמים נקבצים לתוכה ואינה צריכה כל כך למים, ובה מתחילים לשאול על הגשמים ששים יום אחר התקופה^[3].

לתאריך זה יש משמעות נוספת בהלכה, היות וכאשר אדם מתנה עם חבירו על "אחרי הרגל" לפרעון הלוואה וכיוצא בזה, הרי זה כאילו סיכמו עד אחרי ז' חשון^[4].

בעבודת השם

יום זה מדגיש את הפלאת מעלת אהבת ישראל, שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר^[5].

ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל^[6], ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש^[7].

ענין הגשמים קשור עם עבודת האדם, היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות^[8].

אירועים ביהדות

ג'שלט (-422 לפנה"ס) - בני צדקיהו מלך יהודה נשחטו בפניו ועיוורו את עיניו.
תקצ"ג (31/10/1832 למניינם) - רבי חיים חזקיהו מדיני, מחבר 'שדי חמד', רבה של קרסו-בזאר (חצי האי קרים) וחברון, נולד.
תר"ח (17/10/1847 למניינם) - רבי יהודה צבי אייכנשטיין מרוזדול, מחבר 'דעת קדושים' ו'עמוד התורה', נפטר.
תרכ"ו (27/10/1865 למניינם) - רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה, נפטר.
תרל"ט (3/11/1878 למניינם) - ייסוד פתח תקווה על ידי חברת 'מחזירי עטרה ליושנה' בראשות רבי יואל משה סלומון.
תרס"ו (5/11/1905 למניינם) - רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ' מביאלא, נפטר.
תרצ"א (29/10/1930 למניינם) - רבי יוסף לייב בלוך, ראש ישיבת טלז, נפטר.
תרצ"ד (27/10/1933 למניינם) - רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין, מראשי אגודת ישראל, יוזם לימוד הדף היומי ונציג היהדות החרדית בפולין, נפטר.

ימי חב"ד

אירועים

תשמ"ו (22/10/1985 למניינם) - במהלך ההתוועדות הורה הרבי שכל אחד ישלח עשרה מכתבים למכריו, ובהם ציטוטים מגדולי ישראל בנוגע לציפיה לגאולה.

נולדו

תרח"צ (12/10/1937 למניינם) - ר' אברהם דונין, שליח הרבי למושב מיטב שבחבל תענך.
ת"ש (20/10/1939 למניינם) - הרב יוסף צבי סגל, ראש כולל צמח צדק וחבר הנהלת תורת אמת בירושלים.

נפטרו

תרצ"ט (1/11/1938 למניינם) - ר' חיים בן ציון רסקין, מחסידי חב"ד בלנינגרד.
תש"ב (28/10/1941 למניינם) - ר' פנחס מינץ, משגיח בכתות בתומכי תמימים ליובאוויטש ומנכבדי קהילת חב"ד בקובנא שם שימש כשוחט ומנהל התלמוד תורה.
תשמ"ג (24/10/1982 למניינם) - ר' שלמה אהרון קזרנובסקי, יו"ר ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, וחבר במרכז לעניני חינוך ומחנה ישראל.

קישורים חיצוניים

קטעי מולטימדיה עם הרבי מתאריך זה: ז' חשון תשמ"ג - וידאו נדיר • "מהרה יגלה אמן כן יהיה רצון" - הרבי מבאר את הרמב"ם היומי, ז' חשון תשמ"ו • מבט רנטגן - הרבי בחלוקת דולרים ז' חשון תש"נ
מתי ומודע מבקשים מבורא העולם שישלח גשם
גשם מאוחר, רבי לילדים #115

הפתגם היומי - ז' בחשוון - מלוח היום יום
הסדר לאחר מתן תורה הוא: הסרת ערלת הגוף, הלשון, הלב - מעשה דיבור מחשבה. אברהם אבינו שהיה קודם מתן-תורה הרי בתחילה הכיר את בוראו - מחשבה, אחר כך פירסם אלוקותו, - דיבור, ואחר כך מילה - מעשה.

הערות שוליים

↑ מסכת תענית פרק א' משנה ג'.
↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים קיז, א.
↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם.
↑ ש"ך חושן משפט סימן מג.
↑ התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 513.
↑ ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ"ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.
↑ שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ"ב.
↑ התוועדויות תש"נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ"ב חלק א' עמוד 248.

[1] מסכת תענית פרק א' משנה ג'.

[2] שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים קיז, א.

[3] שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם.

[4] ש"ך חושן משפט סימן מג.

[5] התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 513.

[6] ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ"ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.

[7] שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ"ב.

[8] התוועדויות תש"נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ"ב חלק א' עמוד 248.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 יום זה מדגיש את הפלאת מעלת [[אהבת ישראל]], שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=97066 התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 513].}}.
-ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל{{הערה|ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ"ג - התוועדויות חלק א' 410.}}, ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2922112/jewish/-.htm שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ"ב].}}.
+ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל{{הערה|ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ"ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.}}, ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2922112/jewish/-.htm שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ"ב].}}.
 ענין הגשמים קשור עם [[עבודת האדם]], היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות{{הערה|התוועדויות תש"נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ"ב חלק א' עמוד 248.}}.