רבנו גרשום: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים") |
מ (החלפת טקסט – "שלחן ערוך" ב־"שולחן ערוך") |
||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
*אין לאדם לפתוח את מכתבי חברו{{הערה|וכן שאר הדברים השייכים אליו.}} ללא רשותו. | *אין לאדם לפתוח את מכתבי חברו{{הערה|וכן שאר הדברים השייכים אליו.}} ללא רשותו. | ||
תקנות אלו נקבעו מראש רק עד לסוף שנות האלף החמישי ל[[בריאת העולם]]{{הערה|שו"ת הרשב"א סימן קנ"ז. [[ | תקנות אלו נקבעו מראש רק עד לסוף שנות האלף החמישי ל[[בריאת העולם]]{{הערה|שו"ת הרשב"א סימן קנ"ז. [[שולחן ערוך]] אבן העזר סי' א ס' י'.}}. אמנם במשך השנים המשיכו אותם גם מעבר לכך. | ||
תקנות אלו נוהגות רק אצל האשכנזים, אמנם ה[[ספרדים]] ויהודי תימן, שעליהם לא נגזרו תקנות אלו (כי לא גרו באזורו של רבנו גרשום) לא מחוייבים אליהם. | תקנות אלו נוהגות רק אצל האשכנזים, אמנם ה[[ספרדים]] ויהודי תימן, שעליהם לא נגזרו תקנות אלו (כי לא גרו באזורו של רבנו גרשום) לא מחוייבים אליהם. | ||
גרסה מ־23:56, 8 בספטמבר 2020
| רבינו גרשום מאור הגולה | |
|---|---|
| לידה | ד'תש"כ |
| מץ, דוכסות לורן | |
| פטירה | ד'תשפ"ח |
| מיינץ | |
| רבותיו | רבנו יהודה הכהן ליאונטין (הזקן) |
| תלמידיו | אליעזר הגדול, יעקב בן יקר, יצחק בן יהודה |
רבנו גרשום (מכונה רבות רבנו גרשום מאור הגולה) (ד'תש"כ[1] - ד'תשפ"ח[2]), היה מגדולי הראשונים, שהתגורר בעיר מגנצא שבגרמניה.
תולדות חיים
רבנו גרשום נולד לאביו רבי יהודה[3], בשנת ד'תשפ"ח בערך בעיר מץ[4].
רבנו גרשום התגורר בעיר מץ. לא ידועים פרטים רבים על תולדות חייו, אמנם בצעירותו הוא היה מלמד תינוקות.
הוא היה גדול הראשונים בדורו, והראשונים בדורות הבאים ייחסו לו חשיבות מיוחדת.
רבנו גרשום הסתלק בשנת ד'תשפ"ח בעיר מץ.
יש המקשרים את תקנתו של רבנו גרשום, שלא להתחתן עם שתי נשים, היא בגלל מעשה שקרה עמו - שהתחתן עם אשתו השניה, שהלשינה עליו שמעל במלכו, ובגללה נכלא רבנו גרשום במגדל, אמנם בסוף נכלאה היא במקומו[5].
משפחתו
- אחיו הצעיר ממנו היה רבי מכיר בן יהודה, שחיבר את הספר "אלפא ביתא דר' מכיר", שהוא תרגום של מילים מהש"ס לצרפתית. הספר אמנם אבד, אך הוא מוזכר כמה פעמים בפירוש רש"י לחומש ולגמרא. וכן בפירושי נכדיו הרשב"ם ורבנו תם, ועוד מהראשונים.
- יש האומרים שהיה לו בן בשם רבי אליעזר שהיה ראש ישיבה, ויש המפקפקים בכך.
- בן אחר שהיה לרבנו גרשום, מוזכר בספר "אור זרוע" בהלכות אבלות (סימן תכח): "בשעת השמד שמעתי ממורי הרב ר' שמשון[6] זצ"ל שרבי גרשום נתאבל על בנו כשנשתמד ארבעה עשר יום" בעקבות תיאור זה כתבו כמה חוקרים שרבנו גרשום התאבל עליו בעקבות כך שהשתמד, אך המהר"ם מרוטנבורג והמרדכי שציטטו את הסיפור, נכתב כי ישב עליו ארבעה-עשר ימי אבל רק כאשר מת, ולא כשהשתמד.
רבותיו ותלמידיו
רבותיו
רבו המובהק היה רבנו יהודה הכהן ליאונטין, אותו מזכיר רבנו גרשום[7]: "רבינו ליאון, רבי שלמדני רוב תלמודי זצ"ל, חכם מופלא . . סמכתי על דברי רבינו ליאון . . אני רואה את דברי רבינו ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה, ואחרי דבריו לא ישנו."
המהרש"ל כותב שרבנו גרשום היה גם תלמידו של רב האי גאון, ובעל סדר הדורות מזכיר עוד גאונים אצלם למד רבנו גרשום.
תלמידיו
תלמידיו המובהקים של רבנו גרשום היו: רבי יהודה בן מאיר הכהן, רבי אליעזר הגדול, רבי יעקב בן יקר ורבי יצחק בן יהודה[8]. ולפי אגרת המהרש"ל היה גם רבי אליהו הזקן מתלמידיו.
רש"י כתב על רבנו גרשום[9]: "רבינו גרשום זכר צדיק וקדוש לברכה שמאיר עיני גולה וכולנו מפיו חיין וכל בני גלות אשכנז וכיתים (כנראה איטליה) תלמידי תלמידיו הן". מדורו של רש"י ואילך מוזכר רבנו גרשום כמאור עיני הגולה אצל חכמים רבים מגדולי אשכנז וצרפת, ואכן, רוב חכמי הדור הבא באשכנז היו תלמידיו. חכמים אלו כונו בשם "חכמי לותיר" (על שם לותרינגיה).
תלמיד חבר של רבנו גרשום, שהיה מעט מבוגר ממנו, היה רבי שמעון הגדול ממגנצא, מגדולי פייטני אשכנז, ודודו, אחי אמו של רש"י.
כתביו
- בש"ס וילנא נדפס פירוש המיוחס לרבנו גרשום במסכתות תענית, בבא בתרא וכל סדר קדשים[10].
- בשנת תשט"ז, הוציא לאור ד"ר שלמה אידלברג, ליקוט של שבעים ושבע תשובות שהשיב רבינו גרשום מכתבי יד ומספרות הראשונים.
- רבנו גרשום גם חיבר סליחות ופיוטים שונים, חלקם על צרותיהם של קהילתו - קהילת מגנצא.
חרמותיו
רבנו גרשום תיקן שלש תקנות חמורות, וגזר עליהן בחרם. תקנות אלו מכונות 'חרם דרבנו גרשום'.
תקנותיו הן:
תקנות אלו נקבעו מראש רק עד לסוף שנות האלף החמישי לבריאת העולם[13]. אמנם במשך השנים המשיכו אותם גם מעבר לכך.
תקנות אלו נוהגות רק אצל האשכנזים, אמנם הספרדים ויהודי תימן, שעליהם לא נגזרו תקנות אלו (כי לא גרו באזורו של רבנו גרשום) לא מחוייבים אליהם.
יחסו של הרבי לרבנו גרשום
בשיחת י"ב תמוז תשכ"ז אמר הרבי:
ישנו פתגם בספרים [אמנם לא ספרי חסידות, ואינני יודע עד כמה הם ברי-סמכא, אבל כיון שזהו פתגם טוב ("דער וואָרט איז אַ גוטער"), ראוי הוא להאמר] בנוגע ל"רבינו גרשום מאור הגולה", שבכל מקום שנזכר שמו של רבינו גרשום, מוסיפים מיד את התואר "מאור הגולה" – שלא מצינו דוגמתו אצל הגאונים שלפניו והגדולים שלאחריו – שענין זה קשור עם שתים מתוך ריבוי תקנותיו, שלא זו בלבד שהובאו בשולחן-ערוך (ומשתמשים בהם לעיתים רבות), אלא הם מפורסמות אפילו אצל אלו שלא יודעים כל הפרטים שבשו"ע:
תקנה הא' – שאין אדם יכול לגרש את אשתו בעל כרחה, ותקנה הב' – שאין אדם יכול לשאת אשה שני' על אשתו הראשונה.
ובכן, ע"י שתי תקנות אלו האיר רבינו גרשום את כל הגולה – "מאור הגולה" – שגם כאשר בנ"י נמצאים בגלות, גלות פנימית וגלות חיצונית, ישנה תקנה: (א) שאסור להקב"ה לגרש את כנס"י ח"ו בעל-כרחה, וכיון שברור הדבר שיהודי אינו יכול ואינו רוצה להיות נפרד מאלקות (כמאמר רבינו הזקן), הרי אין להקב"ה ברירה... (ב) אפילו לומר שיקח אשה שני' על אשתו הראשונה – אומר רבינו גרשום: "זאת לא"!...
— תורת מנחם חלק נ' עמ' 206
במכתב מד' אייר תשט"ז לד"ר שלמה אידלברג, שהוציא ספר ובו תשובותיו של רבנו גרשום, כתב הרבי בין השאר: "בטח שמע המסופר בפי העולם, וכבר נדפס בכ"מ בשם גדול אחד, הטעם דדוקא רבנו גרשון נקבע עליו התואר מאור הגולה, משום דשתי התקנות של רבנו גרשון הן מאירות לישראל בגלות, וזהו מאור הגולה."[14]
קישורים חיצוניים
- תשובות רבנו גרשום מאור הגולה - ד"ר שלמה אידלברג, תשט"ז.
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
הערות שוליים
- ↑ יש הגורסים ד'תש"י.
- ↑ ברשימתו של המהרש"ל כתוב ד'ת"ת, יש האומרים שהוא כתב רק תאריך 'עגול' אך לא מדויק.
- ↑ שם אביו ידוע על-פי-זה שרבנו גרשום מזכירו רבות בכתביו, פרטים נוספים על אביו לא ידועים.
- ↑ ע"פ אגרת המהרש"ל, יש הסוברים שזוהי מיינץ בה גר בשיבוש. חוקרים אחרים גורסים שנולד בערים אחרות בצרפת.
- ↑ בגרסה שהובאה ב'ספורי צדיקים' של הו"ל 'מחניים' מסופר שבמקומו נכלא השר שהלשין עליו, ולא אשתו שהעבירה את פרטי ההלשנה לשר.
- ↑ הכוונה היא לרבנו שמשון מקוצי.
- ↑ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סימן רסד
- ↑ האחרונים הם רבותיו של רש"י.
- ↑ תשובות חכמי צרפת ולותיר, סימן כ"א.
- ↑ המקורות לכך שפירוש זה הוא של רבנו גרשום הן: א. כך כתוב על כתבי היד של הפירוש. ב. פירוש זה דומה מאד לפירושים אחרים המובאים בשם רבנו גרשום בספר הערוך. אמנם רבי אלחנן וסרמן חלק על-כך, וייחס את הפירוש הזה לרבי אליקים בן משולם. יש אומרים שהפירוש הוא של רבנו גרשום והוא פותח ע"י תלמידי בית מדרשו, וביניהם רבי אליקים.
- ↑ בטעם התקנה מצינו שכותב המהר"ם פדובה (שו"ת מהר"ם פדובה סימן יד) ש"חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי". ובשו"ת הר"ן (סימן מח) נכתב ש"שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם"
- ↑ וכן שאר הדברים השייכים אליו.
- ↑ שו"ת הרשב"א סימן קנ"ז. שולחן ערוך אבן העזר סי' א ס' י'.
- ↑ אגרות קודש חלק יג אגרת ד'רפג.