קינות לתשעה באב: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] אומר [[קינות]] בקדמת בית הכנסת ב-[[770]], ב[[תשעה באב]] [[תש"נ]]]]
[[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירה הקינות, [[תשעה באב]] [[תש"נ]]]]
'''קינות לתשעה באב''' הן קינות הנאמרות בליל [[תשעה באב]] וביומו. בתוכנן של הקינות ניתן למצוא, הן תיאור על הצרות הרבות שהתרחשו לעם ישראל, החל מחורבן בית המקדש הראשון, חורבן בית שני, ואירועים היסטוריים נוספים במהלך הדורות, והן תפילה ובקשה על [[הגאולה]].  
'''קינות לתשעה באב''' הן קינות הנאמרות בליל [[תשעה באב]] וביומו. בתוכנן של הקינות ניתן למצוא, הן תיאור על הצרות הרבות שהתרחשו לעם ישראל, החל מחורבן בית המקדש הראשון, חורבן בית שני, ואירועים היסטוריים נוספים במהלך הדורות, והן תפילה ובקשה על [[הגאולה]].  


שורה 13: שורה 13:
קינותיו של רבי [[יהודה הלוי]] משנות לחלוטין את כל האופי של הקינות. בקינותיו אין כבר צער ויאוש על הצרות שהיו בעבר הרחוק או הקרוב, אלא געגועים: "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך... מי יתנני משוטט במקומות אשר נגלו אלהים לחוזייך וצירייך... אל מי ידמו משיחייך ואל מי נביאייך" וכך עוד ועוד.
קינותיו של רבי [[יהודה הלוי]] משנות לחלוטין את כל האופי של הקינות. בקינותיו אין כבר צער ויאוש על הצרות שהיו בעבר הרחוק או הקרוב, אלא געגועים: "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך... מי יתנני משוטט במקומות אשר נגלו אלהים לחוזייך וצירייך... אל מי ידמו משיחייך ואל מי נביאייך" וכך עוד ועוד.


הקינות מסודרות בנוסחי הקינות על פי סדר היסטורי כללי, כך שהקינות מביאות לידי עצבות בתחילה ולגעגועים ותקווה לבניין מחודש ולגאולה בסופן, בדומה למגילת איכה המאריכה בסיפור הצרות והחורבנות, אך מסיימת באמירה "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם".
הקינות מסודרות בנוסחי הקינות על פי סדר היסטורי כללי, כך שהקינות מביאות לידי עצבות בתחילתן ולגעגועים ותקווה לבניין מחודש ולגאולה בסופן, בדומה ל[[מגילת איכה]] המאריכה בסיפור הצרות והחורבנות, אך מסיימת באמירה "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם".


==מנהגים==
==מנהגים==
לקינה האחרונה "אלי ציון ועריה" [[הרבי]] נהג לעמוד, ונוהגים לאומרה במנגינה מיוחדת.
הקינות נאמרות בישיבה על הארץ או על מקום נמוך. לאמירת הקינה האחרונה "אלי ציון ועריה" [[הרבי]] נהג לעמוד, ונוהגים לאומרה במנגינה מיוחדת, חזן וקהל.


יש מנהג שנוהגים בקהילות ישראל שבסיום אמירת הקינות גונזים את ספר הקינות כדי להדגיש את האמונה שעד השנה הבאה יהיו כבר בירושלים הבנויה בגאולה. ההשערה היא שמשום מנהג זה לא מצויים כמעט ספרי קינות מדפוסים קדמוניים.
קיים מנהג בקהילות ישראל, שבסיום אמירת הקינות, גונזים את ספר הקינות. כדי להדגיש את האמונה שעד השנה הבאה יהיו כבר ב[[ירושלים]] הבנויה ב[[גאולה]]. ההשערה היא, שמשום מנהג זה, לא מצויים כמעט ספרי קינות מדפוסים קדמוניים. בחב"ד לא אימצו מנהג זה.
בחב"ד לא אימצו מנהג זה.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
10,760

עריכות