פאולו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:59, 19 ביולי 2020

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

פאולו
בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו
עיר	ס. פאולו
מדינה	ברזיל
רב הקהילה	הרב שמאי ענדע
מוסדות	תומכי תמימים ס. פאולו אור מנחם ברזיל
שלוחים מרכזיים	הרב שבתי אלפרין הרב יוסף דוד וויטמאן הרב יעקב בעגון
מספר בתי חב"ד	כ-20
מספר משפחות בקהילה	כ-150
קטגוריה:שלוחים בברזיל

פאולו (בפורטוגזית: Paulo) היא העיר הגדולה בברזיל והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית.

הגיוון האתני בעיר הוא מהגדולים בתבל, הודות להמהגרים שהגיעו אליה מאירופה, מיפן, מסין, מקוריאה, מהמזרח התיכון ומעוד מדינות רבות. בנוסף לאוכלוסיה הוותיקה יותר של פורטוגזים, אפריקאים, אינדיאנים ובני מוצא מעורב.

בעיר שוכנת הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת בברזיל, ומונה כ-100,000 נפש.

בעיר מתקיימת פעילות חב"דית עניפה המנוהלת על ידי שלוחי הרבי, ופועלים בה מוסדות לימוד, בתי חב"ד, וקהילה חב"דית המונה כ-150 משפחות.

שם העיר

התרגום המילולי של שם העיר הוא "הקדוש פאולו" ומשום כך הרבי נמנע מלהשתמש בשם זה וקרא לה "פאולא", וכן ענה הרבי במכתב ^[1] בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר התניא את שם העיר "ס. אואן" או לפחות בראשי תיבות: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהיייתה ע"ד האות סמ"ך (שפי' וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'"

אצל רבותינו נשיאינו

בתקופת האדמו"ר הרש"ב

תר"עראשית התיישבות ליובאוויטש בפאולו ובברזיל היתה בשנת תר"ע, כאשר שלח הרבי הרש"ב את הרב שמואל נוביקוב לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כשוחט ובודק ומוהל, כעסקן ציבורי שיסד את בית הכנסת כנסת ישראל, מלמד תינוקות של בית רבן גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של יהודים במלחמת העולם הראשונה.

בתקופת האדמ"ור הריי"צ

תר"צ, הרבי הריי"ץ כתב מכתב לרב אליהו חיים אלטהויז וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור בברזיל וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

תרצ"ג, התיישב חסיד נוסף בעיר פאולו בשם פנחס שלייף, הוא עמד בקשר מכתבים רצוף עם הרבי הריי"ץ אליו דווח על יהדות ברזיל.

בהשתדלותו של הרב פנחס שלייף הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב משה זלמן לוין מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

תרצ"ד התיישבה משפחת זאיאנץ בברזיל. כשראשון הגיע הרב שמחה יצחק זאיאנץ שלאחר לימודי השחיטה שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת שוחט בפוילן היה עליו לשלם סכות כסף גדול, וכשבא לשאול את הרבי הריי"צ מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו בפולין.

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר ריו דה ז'נירו, כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב משה זלמן לוין והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כשוחט ובודק וכן מסר שיעורים בשולחן ערוך אדה"ז, גמרא עם תוספות, שיעורים בדא"ח, ולימים, אף בליקוטי שיחות.

תש"ז תנופה משמעותית בהתיישבות חב"ד בברזיל היתה בשנת תש"ז, כאשר התחיל השד"ר הרב יוסף וויינברג להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח החסידות בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב ווינברג בברזיל היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת תומכי תמימים בארצות הברית ובכך להפכם לחסידים מקושרים בין התלמידים ששלח לישיבה: יעקב בעגון, צבי אריה בעגון, מאיר זאיאנץ, מרדכי זאיאנץ, שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם שלוחים מסורים לעיר פאולו.

הרב וינברג אף ניסה בהוראת הרבי הריי"צ לפתוח ישיבת תומכי תמימים בפאולו.

תש"י גם בשנת תש"י בתקופה האחרונה של חיי חיותו של הרבי הריי"צ בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי ברזיל כשהורה לרב משה יצחק העכט לנסוע לשליחות לברזיל, לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר הסתלקות) השאיל הרבי לרב העכט פיסה ממטפחתו של הרבי הריי"צ להצלחת שליחותם.

אצל הרבי

תשי"א אחת מהערים הראשונות שהרבי שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת תשי"א שלח לשם את הרב צבי הירש חיטריק, אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות בחינוך היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי בברזיל בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

תשי"ג בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב חיטריק בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר ריו דה ז'נירו שם הקהילה היהודית היתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל כשר לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.

תשט"ו נשלח על ידי הרבי לפאולו הרב מרדכי זאיאנץ שייסד שם סניף של אגודת חסידי חב"ד שהפיח מחדש את רוח החסידות בקרב יהודי העיר.

תשי"ז נשלח על ידי הרבי עוד שליח לברזיל הרב יעקב בעגון שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך.

תשח"י למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק היתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן", עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את ברזיל, כשכתב על כך לרבי הורה לו הרבי לפתוח מוסד עצמאי של ליובאוויטש, הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב יעקב בעגון שזכה להצלחה רבה.

בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפעלד לריו, שם סייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם מקווה נשים מהודר.

שלוחים ובתי חב"ד בעיר

בית חב"ד המרכזי (סנטראל)

הרב שבתי אלפרין, בית חב"ד המרכזי.
הרב יוסף יצחק אלפרין, בית חב"ד המרכזי.
הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
הרב אריה ברוך בלוך, בית חב"ד המרכזי ומנהל מוסדות אור מנחם.
הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.

רבני בתי כנסת וקהילות

הרב יעקב בעגון, שליח הראשי, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
הרב יוסף דוד וויטמאן, רב בית הכנסת "בית יעקב" בשכונת היז'נופוליס.
הרב ירחמיאל בלינוב, רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני" בשכונת היז'נופוליס.
הרב יצחק משען, מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.

בתי חב"ד בעיר

הרב יוסף יצחק שילדקרויט, בית חב"ד בשכונת איטאים.
הרב יעקב גרנשטט, בית חב"ד בשכונת ברוקלין, מנכ"ל מוסדות אור מנחם ויו"ר ארגון בני נח ברזיל.
הרב מיכאל זאב טבצ'ניק, בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
הרב שלום דובער גוראריה, בית חב"ד בשכונת דאס וילאס.
הרב דוד גולדברג, בית חב"ד בשכונת מורומבי.
הרב עדי דוד כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
הרב יצחק ברונר, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
הרב נחמן סטולמן, בית חב"ד בעיר קאמפינאס.
הרב יוסף בנזיכרי, בית חב"ד בשכונת פומפי.
הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית כנסת בית יעקב בשכונת פיניירוס.
הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד בשכונת אלטו די פיניירוס.
הרב אריאל אנטבי, בית חב"ד בשכונת סנטנה ובית חב"ד למטייל.
הרב מנחם מענדל ניסלביץ׳, בית חב"ד לקהילה הישראלית.
הרב נח גנזבורג, בית חב"ד לצעירים.
הרב שמעון ברנד, בית חב"ד בשכונת גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
הרב יוסף טוויל, בית חב"ד בשכונת אנדרה.

ראשי ארגונים חב"דיים

הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.

התפתחות קהילת חב"ד בעיר

עם השנים התפתחה בעיר קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי.

קהילת חב"ד בעיר מרוכזת בשכונות ז'רדינס אמריקה שם ממוקם בית חב"ד המרכזי וכן מרכז צא"ח. ובשכונה היהודית היז'נופוליס שם פועלים בתי הכנסת "בית", תפארת ליובאוויטש, חי מנחם ועוד.

הרב ומד"א של הקהילה הוא הרב שמאי ענדע.

מוסדות חב"ד בעיר

מוסדות ליובאוויטש

נוסדו על ידי הרב צבי אריה בעגון וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "ליובאוויטש". בית ספר לבנות "גני".

מוסדות אור מנחם

נוסדו על ידי הרב יעקב גרנשטט והרב אריה ברוך בלוך וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "אור מנחם". בית ספר לבנות "אור מנחם".

ישיבה ומכון סמיכה

ישיבת תומכי תמימים ס. פאולו בראשות הרב שמאי ענדע. הכוללת ישיבה קטנה ומכון סמיכה לתלמידים השלוחים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429

[1] ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429

[1]

@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 ==אצל רבותינו נשיאינו==
 ===בתקופת ה[[אדמו"ר הרש"ב]]===
-ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[הרבי הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].
+'''[[תר"ע]]'''ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[הרבי הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].
 ===בתקופת ה[[הרבי הריי"ץ|אדמ"ור הריי"צ]]===
-בשנת [[תר"צ]], [[הרבי הריי"ץ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.
+'''[[תר"צ]]''', [[הרבי הריי"ץ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.
-בשנת [[תרצ"ג]], התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר פאולו בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רצוף עם [[הרבי הריי"ץ]] אליו דווח על יהדות [[ברזיל]].
+'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר פאולו בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רצוף עם [[הרבי הריי"ץ]] אליו דווח על יהדות [[ברזיל]].
 בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.
-בשנת [[תרצ"ד]] התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפוילן היה עליו לשלם סכות כסף גדול, וכשבא לשאול את [[הרבי הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].
+'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפוילן היה עליו לשלם סכות כסף גדול, וכשבא לשאול את [[הרבי הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].
 בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר ריו דה ז'נירו, כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, שיעורים בדא"ח, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].
-תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".
+'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".
 העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.
@@ שורה 53: / שורה 53: @@
 הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] בפאולו.
-גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[הרבי הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר הסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[הרבי הריי"צ]] להצלחת שליחותם.
+'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[הרבי הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר הסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[הרבי הריי"צ]] להצלחת שליחותם.
-אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח לשם את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.
+===אצל הרבי===
+'''[[תשי"א]]''' אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח לשם את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.
 הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.
@@ שורה 61: / שורה 62: @@
 הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.
+'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר ריו דה ז'נירו שם הקהילה היהודית היתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.
+'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.
+'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך.
+'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק היתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן", עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.
+בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפעלד לריו, שם סייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה נשים]] מהודר.
 ==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==