![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שבעת קני המנורה – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שבעת קני המנורה הינו מושג | '''שבעת קני המנורה''' הינו מושג ש[[הרבי]] חידש בשנים הראשונות לנשיאותו ומטרתו שיהיו שבעה בחורים בישיבה שמצטיינים בלימוד ה[[נגלה]] ושבעה תלמידים שמצטיינים בלימוד ה[[חסידות]]. | ||
==תולדות המושג== | ==תולדות המושג== | ||
בתחילת [[חודש | בתחילת [[חודש כסלו]] של [[תשי"ט]] בעת [[יחידות]] שגרתית להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ביקש [[הרבי]] מאת הנהלת ה[[ישיבה]] לבחור את שבעת הקני המנורה דהיינו שבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד חלק ה[[נגלה]] שב[[תורה]] ובזה הם מצטיינים ושבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד בחלק ה[[חסידות]] שב[[תורה]] ובזה הם מצטיינים. | ||
מייד לאחר היחידות ההנהלה בחרה את ה"קנים" הרב [[מרדכי מענטליק]] בחר את ה"קנים" ב[[נגלה]] והרב [[יואל כהן]] בחר את ה"קנים" ב[[חסידות]]. | מייד לאחר היחידות ההנהלה בחרה את ה"קנים" הרב [[מרדכי מענטליק]] בחר את ה"קנים" ב[[נגלה]] והרב [[יואל כהן]] בחר את ה"קנים" ב[[חסידות]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הקנים היו מוסיפים בכל יום שעה נוספת בלימוד - הקנים בחסידות במאמרי ה[[אדמו"ר המהר"ש]], והקנים בנגלה במסכתות שונות. | הקנים היו מוסיפים בכל יום שעה נוספת בלימוד - הקנים בחסידות במאמרי ה[[אדמו"ר המהר"ש]], והקנים בנגלה במסכתות שונות. | ||
למחרת ההתועדות הוציא הרבי פתק להרב [[מרדכי מענטליק]] בו הוא מבקש שהבחורים שמשתתפים בענין של ה"קנים" ימסרו שיעור בפני הישיבה, ומאז נהיה מנהג ב770 שבכל יום שישי בצהריים היה שיעור בנגלה על ידי אחד ה"קנים" ב[[נגלה]] ובכל ליל שבת היה שיעור ב[[חסידות]] שנמסר על ידי אחד | למחרת ההתועדות הוציא הרבי פתק להרב [[מרדכי מענטליק]] בו הוא מבקש שהבחורים שמשתתפים בענין של ה"קנים" ימסרו שיעור בפני הישיבה, ומאז נהיה מנהג ב770 שבכל יום שישי בצהריים היה שיעור בנגלה על ידי אחד ה"קנים" ב[[נגלה]] ובכל ליל שבת היה שיעור ב[[חסידות]] שנמסר על ידי אחד מה"קנים" בחסידות. | ||
לאחר שבועיים ב[[התועדות]] [[י"ט | לאחר שבועיים ב[[התועדות]] [[י"ט כסלו]] ביקש [[הרבי]] שכל הבחורים הנבחרים יאמרו [[לחיים]] והרבי הזכיר את שמותם. לאחר שאמרו [[לחיים]], הרבי ביקש מהם שיתחילו [[ניגון]], והם התחילו לנגן "[[ופרצת]]" במנגינת כי אלוקים. | ||
הרבי גם דרש מהם לכתוב את חידושיהם ולהדפיסם ב[[קובץ פלפולים]] | הרבי גם דרש מהם לכתוב את חידושיהם ולהדפיסם ב[[קובץ פלפולים]], ואכן, יומיים לאחר הופעת הקובץ הראשון, הרבי הזכיר את העניין בהתועדות של [[חג השבועות]] [[תשי"ט]]. | ||
הרבי רצה | הרבי רצה שמנהג שבעת הקנים יתפשט גם בישיבות אחרות ושלח מכתב בי"ב [[סיון]] להנהלת ה[[תומכי תמימים לוד|ישיבה בלוד]] בצירוף קובץ הפלפולים וביקש מהם לאמץ את הרעיון. | ||
==ה"קנים" הראשונים== | ==ה"קנים" הראשונים== | ||
גרסה מ־05:57, 3 ביולי 2020
שבעת קני המנורה הינו מושג שהרבי חידש בשנים הראשונות לנשיאותו ומטרתו שיהיו שבעה בחורים בישיבה שמצטיינים בלימוד הנגלה ושבעה תלמידים שמצטיינים בלימוד החסידות.
תולדות המושג
בתחילת חודש כסלו של תשי"ט בעת יחידות שגרתית להנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית ביקש הרבי מאת הנהלת הישיבה לבחור את שבעת הקני המנורה דהיינו שבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד חלק הנגלה שבתורה ובזה הם מצטיינים ושבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד בחלק החסידות שבתורה ובזה הם מצטיינים.
מייד לאחר היחידות ההנהלה בחרה את ה"קנים" הרב מרדכי מענטליק בחר את ה"קנים" בנגלה והרב יואל כהן בחר את ה"קנים" בחסידות.
שבוע לאחר היחידות ההיא להנהלת הישיבה, קרא הרבי את הבחורים הנבחרים אליו ליחידות והסביר להם את גודל הזכות שנפל בחלקם ומצד שני את גודל האחריות ובמהלך היחידות הרבי גם הסביר להם מה נדרש מהם בתור "שבעת הקנים" להשפיע בלימוד שלהם על הזולת ושאר תלמידי הישיבה,
הקנים היו מוסיפים בכל יום שעה נוספת בלימוד - הקנים בחסידות במאמרי האדמו"ר המהר"ש, והקנים בנגלה במסכתות שונות.
למחרת ההתועדות הוציא הרבי פתק להרב מרדכי מענטליק בו הוא מבקש שהבחורים שמשתתפים בענין של ה"קנים" ימסרו שיעור בפני הישיבה, ומאז נהיה מנהג ב770 שבכל יום שישי בצהריים היה שיעור בנגלה על ידי אחד ה"קנים" בנגלה ובכל ליל שבת היה שיעור בחסידות שנמסר על ידי אחד מה"קנים" בחסידות.
לאחר שבועיים בהתועדות י"ט כסלו ביקש הרבי שכל הבחורים הנבחרים יאמרו לחיים והרבי הזכיר את שמותם. לאחר שאמרו לחיים, הרבי ביקש מהם שיתחילו ניגון, והם התחילו לנגן "ופרצת" במנגינת כי אלוקים.
הרבי גם דרש מהם לכתוב את חידושיהם ולהדפיסם בקובץ פלפולים, ואכן, יומיים לאחר הופעת הקובץ הראשון, הרבי הזכיר את העניין בהתועדות של חג השבועות תשי"ט.
הרבי רצה שמנהג שבעת הקנים יתפשט גם בישיבות אחרות ושלח מכתב בי"ב סיון להנהלת הישיבה בלוד בצירוף קובץ הפלפולים וביקש מהם לאמץ את הרעיון.
ה"קנים" הראשונים
- בחסידות
- יהודה לייב אלעווסקי.
- אהרון חיטריק - חבר מערכת אוצר החסידים.
- מרדכי לייב חן - מחברי הנהלת מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו.
- בצלאל יעקאבסהאן.
- ישראל חיים לאזאר.
- אלטר שניאור זלמן ליפסקר.
- שמריהו רויטבלאט - משגיח בחסידות בתומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס.
- בנגלה
- יוסף ישעיה אייברהמס - ר"י בישיבה גדולה מיאמי.
- משה בוגומילסקי - חבר 'ועד רבני ליובאוויטש הכללי'.
- פרץ פייגענסאהן.
- ישראל פרידמן - ראש ישיבת תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס.
- אברהם קארף.
- יצחק רייטפארט - דיין בבית דין צדק בשכונת קראון הייטס.
- אברהם שם טוב - שליח הרבי לפילדלפיה.
לקריאה נוספת
- הרב שלום יהודה לייב גינזבורג, אבינו מלכנו, מערכת התמים תשע"א.