אין ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←ענינו) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←בקדושה) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==בקדושה== | ==בקדושה== | ||
בחינת אין ערוך היא ביחס ל[[שם הוי']], כי ביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך אישהו הבנה והשגה - כי הרי [[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס ל[[שם הוי']] שהוא למעלה מ[[הצמצום]] לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל. | בחינת אין ערוך היא ביחס ל[[שם הוי']], כי ביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך אישהו הבנה והשגה - כי הרי [[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס ל[[שם הוי']] שהוא למעלה מ[[הצמצום]] לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל. | ||
מסופר שפעם התווכחו ר' [[משה גוראריה]] ואחד החסידים אם יש מושג של אין ערוך גם בנבראים ולא רק באלוקות, באמצע הוויכוח נכנס ר' [[נחום גולדשמיד]] שהיה ידוע בכושר ההזברה שלו, ר' נחום גולדשמיד אמר שהוא לא עומר להכריע בוןויכוח, הוא רק יצדד את דעת כל אחד מהשניים, והקדים ואמר שבשביל לומר שאין ערוך זה לא רק באלוקות אזי זה אומר שאין הבנה אמתית מה המושג הזה של אין ערוך, אך כשלומדים [[חכמות חיצוניות]] אפשר לטעות ולחשוב שיש גם שם אין ערוך. והוסיף ואמר שבשני דברים אלו אינו חושד בר' [[משה גוראריה]].. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־11:18, 30 ביוני 2020
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
אין ערוך זהו מושג המתאר את גדולתו של הקב"ה ביחס לשאר הנבראים.
ענינו
ההבדל בין הנבראים להקב"ה הוא בבחינת "אין ערוך" - אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים.
אין ערוך גם מבטא את ההבדל והמרחק בין הקב"ה לבין האדם, שאדם הוא שפל הבריאה[1] הוא רחוק באין ערוך מהקב"ה, אך עם זאת בתניא[2] מוסבר שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - נשמתו של האדם היא כלשון התניא "חלק אלוקה ממעל ממש[3]".
אך אדמו"ר הזקן מסביר שם שלא רק הנשמה יכולה להיות כלולה בהקב"ה, אלא גם האדם עצמו יכול להיות כלול בה', ומסביר שם שכאשר אדם לומד תורה, אז הוא נהיה כלול בהקב"ה. וזה כמו אדם המחבק מלך, שכשאר אדם מחבק מלך - גם האדם מחבק את המלך והמלך מלובש באדם, וגם המלך מחבק את האדם והאדם מלובש במלך, כך בלימוד תורה כשיהודי לומד תורה הוא מלביש עצמו בתורה, ואף התורה מלבישה עצמה ביהודי, ומכיון ש"אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד" במילא יוצא שהאדם מלביש עצמו באלוקות, וכל זאת למרות שהקב"ה הוא באין ערוך לנבראים.
ועוד מבואר בתניא[4] שהאבות שהם היו מרכבה לאלוקות, להם היה איזשהו הבנה ותפיסה באלוקות, אך אנחנו - שאיננו מרכבה ולא מתקרבים לדרגה זו, אין ביכולתנו להבין ולהשיג את גדולתו של הקב"ה.
בקדושה
בחינת אין ערוך היא ביחס לשם הוי', כי ביחס לשם אלוקים עוד שייך אישהו הבנה והשגה - כי הרי שם אלוקים מולבש בטבע, אך ביחס לשם הוי' שהוא למעלה מהצמצום לא שייך הבנה והשגה כלל.
מסופר שפעם התווכחו ר' משה גוראריה ואחד החסידים אם יש מושג של אין ערוך גם בנבראים ולא רק באלוקות, באמצע הוויכוח נכנס ר' נחום גולדשמיד שהיה ידוע בכושר ההזברה שלו, ר' נחום גולדשמיד אמר שהוא לא עומר להכריע בוןויכוח, הוא רק יצדד את דעת כל אחד מהשניים, והקדים ואמר שבשביל לומר שאין ערוך זה לא רק באלוקות אזי זה אומר שאין הבנה אמתית מה המושג הזה של אין ערוך, אך כשלומדים חכמות חיצוניות אפשר לטעות ולחשוב שיש גם שם אין ערוך. והוסיף ואמר שבשני דברים אלו אינו חושד בר' משה גוראריה..