משתמש:חסיד של הרבי/ארגז חול

יחי המלך!

דף זה הינו ארגז החול של המשתמש היקר חסיד שלך הרבי. בדף זה אכין את כל הפרויקטים שלי - ולאחר מכן - בתכנית הגלותית - אפרסם אותם.

תבניאות

משתמש זה דוגל בכך שאגו"ח מנוהל אך ורק ע"י הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה ולא ע"י אף אחד אחר ולא ע"י שום גורם אחר

משתמש זה דוגל בכך שאגו"ח מנוהל אך ורק ע"י הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה ולא ע"י אף אחד אחר ולא ע"י שום גורם אחר איזה אשר יהיה

כיפת יחי

על ראשו של משתמש זה מתנוססת לתפארה כיפת יחי

יחס רבותינו נשיאנו לחצר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

תבניות

		תבנית זו נתמכת באופן מלא על ידי אשף התבניות, וניתנת לשילוב בקלות היישר מדף הערך.
		אם אתם עורכים את התבנית, ובפרט אם אתם מוסיפים או מסירים פרמטרים, יש לעדכן גם את דף המשנה המתאים. מידע נוסף על אשף התבניות.	דף הסבר לפרמטרים

חסיד של הרבי/ארגז חול
כאן צווה ה' את הברכה בית אגודת חסידי חב"ד 770, כפר חב"ד
שטח שיפוטי	2,500 דונם
רשות מונציפאלית	{{{רשות מונציפאלית}}}
שכונות	{{{שכונות}}}
מדינה	{{{מדינה}}}
ממייסדי הכפר	{{{ממייסדי הכפר}}}
רב	{{{רב}}}
משפיע הקהילה	{{{משפיעים בבירה}}}
מוסדות	{{{מוסדות}}}
שלוחים מרכזיים בוגרי הכפר	{{{שלוחים מרכזיים בוגרי הכפר}}}
בתי כנסת	{{{בתי כנסת}}}
מספר משפחות	{{{מספר משפחות}}}
{{{ראו גם}}}
{{{אישים בקהילה (קטגוריה)}}}
{{{מוסדות הקהילה (קטגוריה)}}}
{{{שלוחים בקהילה (קטגוריה)}}}

התבנית משמשת לתיאור כפר חב"ד בלבד.

{{כפר חב"ד| |שם= |תמונה= |כתובית= |שטח שיפוטי= |רשות מונציפאלית= |שכונות= |מדינה= |ממייסדי הכפר= |רב= |משפיעים בבירה= |מוסדות= |בתי כנסת= |מספר משפחות בקהילה= |ראו גם= |אישים בבירה (קטגוריה)= |מוסדות בבירה (קטגוריה)= |שלוחים המתגוררים בבירה (קטגוריה)= }}

ביאור מספר פרמטרים תמונה - בפורמט [[תמונה:שם התמונה|כיתוב]], ללא יישור וללא המאפיין "ממוזער" שטי שיפוטי – מס' השטח שנמצא באחראיות ועד הכפר רשות מונציפאלית – הרשויות בהם נמצא הכפר שכונות – שמות השכונות של הכפר מדינה- ארץ ישראל ממייסדי הכפר - אישים ממייסדי הכפר רב- רב הכפר משפיעים בבירה – משפיעים ידועים המתגוררים בכפר. מוסדות- מוסדות הנמצאים בכפר, לדוגמה: ישיבה, תלמוד תורה וכד' (ניתן להיעזר בקטגוריה המתאימה) שלוחים בוגרי הכפר- מספר השלוחים הפועלים בעיר במשרה מלאה בתי כנסת- רשימת בתי הכנסת הפעילים בכפר מספר משפחות בקהילה- מספר משפחות אנ"ש בכפר ראו גם- במקרה ויש את הקטגוריות דלהלן, יש לכתוב '''ראו גם''' אישים בקהילה (קטגוריה) – הפניה לקטגוריה המתאימה מוסדות הקהילה (קטגוריה) - הפניה לקטגוריה המתאימה שלוחים בקהילה (קטגוריה) - הפניה לקטגוריה המתאימה

ניתן לסמן את הטקסט הנ"ל על ידי לחיצה על CTRL ולחיצה על לחצן עכבר שמאלי. לאחר הסימון ניתן להעתיק לזיכרון את המידע באמצעות CTRL + C ולהדביק בערך באמצעות CTRL + V.

קהילות חב"ד בבריטניה

בשנת 1948 שלח האדמו"ר הקודם מליובאוויטש, הרב יוסף יצחק שניאורסון, את חסידו המסור הרב בנציון שמטוב ללונדון במטרה לארגן נוכחות של חב"ד-ליובאוויטש במטרה לחזק את החינוך היהודי ברחבי בריטניה. הפעילות גדלה. בשנת 1959 נרכש בניין בסטמפורד היל - עד מהרה לחידוש ובנייתו מחדש. נוסדו בתי הספר לחטיבות ביניים ולבנות של ליובאוויטש. בית הספר הבנים הבכיר, שנפתח בשנת 1963, היה ממוקם בקינגסלי דרך, בפרבר גן המפסטד. פרויקטים אחרים כללו שיעורים ומפגשים קבועים שאורגנו על ידי ארגון נוער ליובאוויטש, עבודות בקמפוס המנוהלת על ידי מועצת ליובאוויטש לאוניברסיטאות ומכללות, חינוך מבוגרים, ארגון הנשים מליובאוויטש, פרסומים, מחנות יום ילדים ומחנות לילה, ול"ג בעומר תהלוכות. בשנת 1967, כאשר ל"ג בעומר נפלה ביום ראשון, לקחו חלק במצעד יותר מאלף ילדים שהגיעו משלושים מרכזים שונים ברחבי לונדון. בשנת 1968 הייתה הפתיחה הרשמית של הבניין החדש, בית ליובאוויטש . להלן קטע מתוך המכתב ששלח הרבי מליובאוויטש לאירוע:

לפני השואה בקושי והיו חסידי חב"ד בבריטניה, הנוכחות החב"דית בבריטניה הסתכמה בשני בתי כנסת חב"ד בלבד במנצ'סטר, ובית כנסת חב"ד אחד בלונדון. (כמו כן היה עוד בית כנסת שנוהל ע"י חסיד חב"ד, אך מתפלליו לא היו חב"דניקים).

לאחר השואה בשנת תש"ט שלח אדמו"ר הריי"ץ את ר' בן ציון שם טוב לחזק את ההתיישבות החב"דית ברחבי בריטניה, ותוך כדי לחזק את החינוך היהודי במדינה.

בשנת תשי"ט נרכש מבנה בשכונה היהודית בלונדון "סטמפורד היל" ועד מהרה הוקם ונהיה למרכז חב"ד בבריטניה. (המבנה נפתח רשמית בתשכ"ט, ואף קיבל ברכרה מהרבי לרגל הפתיחה)בנתיים נוסדו ברחבי בריטניה תלמוד תורה חב"ד, בית ספר בנות, בית ספר יסודי לבנים (נפתח בערך בשנת תשכ"ג),. כמו כן חב"ד בלונדון המשיך לצמוח ולפרוח כאשר התווספו עוד ועוד שיעורי תורה וחסידות ברחבי לונדון, נפתח ארגון "נוער חב"ד" בבריטניה - ארגון שנותן מענה לסטודנטים יהודים ברחבי בריטניה כולה, נשי ובנות חב"ד אנגליה, ואז גם התחילה מסורת של תהלוכות ל"ג בעומר.

קהילת חב"ד בלונדון

מתחם בית ליובאוויטש בלונדון

לפני השואה בקושי והיו חסידי חב"ד בלונדון, הנוכחות החב"דית בלונדון הסתכמה בבית כנסת חב"ד אחד בלבד. (היה אז עוד בית כנסת אחר שנוהל ע"י הרב בנימינסון - חסיד חב"ד, אך מתפללי הבית כנסת לא היה חב"דניקים). ובמס' מאוד קטן של חסידים.

הרב שמרינוב, שהתקבל בחום על ידי מר פרין, בחר את סטמפורד היל כמרכז פעילותו , אם כי הוא גם טייל ללא לאות ברחבי הארץ. ביתו ברחוב קרניץ 'הפך לחדר, מנוהל על ידי אשתו ובתו פרדל, (לימים אשתו של רבי נחמן סודק). הרב שמטוב ארגן חידורים נוספים בגבעת סטמפורד ובאיסט אנד. במקביל אליו הצטרפו אישים מסורים כמו הכומר אד"ף סופרין ז"ל והליברוד לחיים הרב שרגא פייוויש פוגל, שהיו אמורים להיות דמויות מובילות בלבביץ 'בבריטניה.

בשנת תש"ט - מס' שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה נרשמה הגירה המונית של חסידי חב"ד אל בריטניה, רובם ככולם התרכזו בלונדון, אך אז הם עוד לא היו לקהילה מסודרת. לא היה להם מוסדות, בתי כנסת (מלבד אלה שצוינו לעיל), תלמודי תורה, כוללים, וישיבות. כאשר שמע ע"כ אדמו"ר הריי"ץ הוא שלח את הרב בן ציון שם טוב כדי שיחזק את הקהילה היהודית בבריטניה, ובכלל זה את הקהילה החב"דית הטריה שנרקמה זה עתה בלונדון. הרב בנציון שם טוב נחל הצלחה גדולה במשימה שהטיל עליו הרבי, והחל פותח שורות של מוסדות ומסגרות לילדים היהודים בבריטניה. כמו כן הרב שם טוב פתח תלמוד תורה זמני לקהילת חב"ד בלונדון בביתו הפרטי ברח' קרניץ, החדר נוהל ע"י אשתו ובתו פדרל (לימים אשתו של ר'נחמן סודק - יו"ר המוסדות של חב"ד באנגליה ומנהל בית ליובאוויטש לונדון). בנוסף ל'חדר' הזה הקים הרב שם טוב 'חדרים' נוספים בעוד מס' מוקדים ברחבי לונדון. את מרכז הפעילות של חב"ד ליובאוויטש בבריטניה ריכז הרב בן ציון שם טוב בשכונת סטמפורד היל.

בשנת תשי"ט, כאשר פעילות חב"ד בבריטניה גברה, והקהילה הורחבה. הוחלט על רכישת מבנה בשכונה היהודית בלונדון - שכונת סטמפורד-היל. המבנה נרכש וניתן לו השם "בית ליובאוויטש"

קהילת חב"ד במנצ'סטר

לפני השואה בקושי והיו חסידי חב"ד במנצ'סטר, הנוכחות החב"דית במנצ'סטר הסתכמה איפה בשני בתי כנסת חב"ד בלבד.