חיים אליעזר ביחובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:32, 9 באוגוסט 2020

הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי (בכתיב מיושן: ביכאָווסקי או ביחאָווסקי; ? – י"ז באב תרפ"ד) היה חסיד חב"ד, מחסידי רבי יצחק דובער שניאורסון מליאדי ורבי שמריהו נח שניאורסון מבוברויסק, ראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק, מוציא לאור וחבר הנהלת כולל חב"ד.

תולדות חיים

הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, נולד לר' דובער. נכד גיסו של אדמו"ר האמצעי. חיים אליעזר ביחובסקי היה מחסידי אדמו"ר המהרי"ד מליאדי, ואחר פטירתו היה מחסידי אדמו"ר שמריה נח שניאורסון מבוברויסק.

התחתן עם בתו של ר' שמואל יהודה לייב עפשטיין, לאחר נישואיו התיישב כנראה בכלמי (שבפלך צ'רניגוב), והיה סמוך על שולחן חותנו^[1].

משנת תרנ"א חבר בוועד מעות כולל חב"ד ומנהל החשבונות של הכולל, תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.

משנת תרס"ז עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של אדמו"רי חב"ד. בין השנים תרע"א-תרע"ד הדפיס כתשעה ספרים (ראה להלן פסקה 'ספרים שהו"ל').

תקופה מסוימת התגורר בבוברויסק, ושימש שם כראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק יחד עם הרב יעקב הנקין.^[2]

בקיץ תרע"ד נסע לארץ ישראל, ולאחר שובו עבר לגור בעיר סנובסק, סמוך לבנו זלמן, ושב לעסוק בעריכת ספרים.

במשך הזמן שלאחר המהפכה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, והמשיך בהדפסת ספרים.

נפטר בי"ז באב תרפ"ד. ונטמן בחלקת כולל חב"ד בהר הזיתים בירושלים. סמוך לקברו נטמן הרב דוד צבי חן.

ידועים על שלושה מילדיו, בן ושתי בנות. אחת הייתה נשואה להרב איסר תומרקין, הרב העיר סטארודוב.

סכסוך כולל חב"ד

סכסוך כולל חב"ד היה על השליטה בכולל חב"ד, הרבי הרש"ב רצה שהשליטה תהיה אצל אנשיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, ואדמו"ר שמריה נח שניאורסון לעומת זאת ניסה לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד לובביץ' היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף, המחלוקת נמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות. באמצע שנות תר"ע החליט אדמו"ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב"ד והקים את "כולל חב"ד המיוחד", בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו"ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב"ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל.^[3]

הרב ביחובסקי בא פעם אחת לליובאוויטש להתנצל על אחת התבטאויותיו על אדמו"ר הרש"ב במהלך הפולמוס, אך אדמו"ר הרש"ב לא נתן להיכנסו. במהלך ביקורו נידב תרומתו לקופת בחורים. לאחר מעשה נזף הרבי הריי"צ בגבאי הקופה על שביקשוהו לנדב.

לאחר פטירת האדמו"ר הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מהרבי הריי"צ שהורה לו לבקש מחילה על קברו אביו^[4].

כתביו

בתשל"ד הודפסו הגהותיו על ספר התניא תחת השם "לקוטי הגהות", בהוצאת קה"ת.

בתשמ"ד הודפסו הגהותיו על לקוטי תורה, במראי מקומות בסוף המהדורה של "לקוטי תורה של אותה שנה, בעריכת הרב אהרן חיטריק.

בתש"נ הוקם בברוקלין "וועד להדפסת כתבי הרח"א ביחובסקי", הוועד הדפיס רק ספר אחד מתוך כתביו בשם "כתבי הרח"א ביחובסקי", בעריכת הרב שלום דובער לוין.

כתביו בעניין הסכסוך

תשובה לדורשי אדרעס בענייני הסכסוך בכולל חב"ד, ווילנה תרס"ז
הטענות והאשמות שיש לנו על הממונים בענייני כולל חב"ד, פולטבה תרע"ג
מעוז לתום בענייני כולל חב"ד, פולטבה תרע"ג
למען שלא יוכל לצמוח שום סכסוך אודות הסכסוכים בענייני כולל חב"ד, ירושלים

ספרים שהו"ל

דרך מצותיך, פולטובה, תרע"א
דרך אמונה, פולטובה, תרע"ב^[5]
דרך מצותיך חלק שני, פולטובה, תרע"ב
חנה אריאל (לפי פרשיות, מאת יצחק אייזיק אפשטיין, ברדיצ'ב, תרע"ב
חנה אריאל (עניינים), ברדיצ'ב, תרע"ב
אור התורה, ח"א, בראשית (מאת הרבי הצמח צדק), ברדיצ'ב תרע"ג
חנה אריאל, ברדיצ'ב, תרע"ג
סדר מאה שערים, ברדיצ'ב תרע"ג
סדר תפילה, עם פירוש מהרי"ד מליאדי, ברדיצ'ב תרע"ג
פלח הרימון על שיר השירים, מאת הרב הלל מפאריץ', פולטובה, תרע"ח
שני המאורות מאת יצחק אייזיק אפשטיין, פולטובה תרע"ח
תהלים, עם פירוש יהל אור של אדמו"ר הצמח צדק, פולטובה תרע"ח
לקוטי מאמרים, מאת אדמו"ר יצחק דובער שניאורסון מליאדי, פולטובה תרע"ח
גנזי נסתרות (מכתבי הבעש"ט, הרב המגיד ממעזריטש ובעל התניא - רבים מהם הם ממכתבי הגניזה החרסונית), ירושלים תרפ"א

קישורים חיצוניים

בונה ירושלים, באתר היברובוקס
גנזי נסתרות, באתר היברובוקס
כתבי הרח"א ביחובסקי, הועד להדפסת כתבי הרח"א ביחובסקי, ניו יורק תש"נ, באתר אוצר החכמה
הרב שלום דובער לוין, ‏ראשי פרקים מתולדות המחבר, שם, עמ' 7-16, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

↑ על פי השערת שלום דובער לוין, כתבי הרח"א ביחובסקי, תש"נ, עמוד 7.
↑ ספר זיכרון לקהילת בוברויסק, עמוד 296.
↑ בהרחבה על פרשה זו ראו שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק מא.
↑ חיים מרדכי פרלוב, לקוטי סיפורים,עמודים שעא-שעב.
↑ הדפסה זו לא הייתה לרוח הרבי הרש"ב (אג"ק הריי"צ ח"א, עמודים שז-שח), אך אדמו"ר שמריה נח שניאורסון סמך עליו את ידיו.

[1] על פי השערת שלום דובער לוין, כתבי הרח"א ביחובסקי, תש"נ, עמוד 7.

[2] ספר זיכרון לקהילת בוברויסק, עמוד 296.

[3] בהרחבה על פרשה זו ראו שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק מא.

[4] חיים מרדכי פרלוב, לקוטי סיפורים,עמודים שעא-שעב.

[5] הדפסה זו לא הייתה לרוח הרבי הרש"ב (אג"ק הריי"צ ח"א, עמודים שז-שח), אך אדמו"ר שמריה נח שניאורסון סמך עליו את ידיו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 סכסוך [[כולל חב"ד]] היה על השליטה בכולל חב"ד, [[הרבי הרש"ב]] רצה שהשליטה תהיה אצל אנשיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, ואדמו"ר [[שמריה נח שניאורסון]] לעומת זאת ניסה לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד לובביץ' היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף, המחלוקת נמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות. באמצע שנות תר"ע החליט אדמו"ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב"ד והקים את "[[כולל חב"ד המיוחד]]", בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו"ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב"ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל.{{הערה|בהרחבה על פרשה זו ראו שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''', פרק מא.}}
-הרב ביחובסקי בא פעם אחת ל[[ליובאוויטש]] להתנצל על אחת התבטאויותיו על רבי שלום דובער שניאורסון במהלך הפולמוס, אך אדמו"ר לא נתן להיכנסו. במהלך ביקורו נידב תרומתו ל[[קופת בחורים]]. לאחר מעשה נזף הרבי הריי"צ בגבאי הקופה על שביקשוהו לנדב.
+הרב ביחובסקי בא פעם אחת ל[[ליובאוויטש]] להתנצל על אחת התבטאויותיו על [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך הפולמוס, אך אדמו"ר הרש"ב לא נתן להיכנסו. במהלך ביקורו נידב תרומתו ל[[קופת בחורים]]. לאחר מעשה נזף הרבי הריי"צ בגבאי הקופה על שביקשוהו לנדב.
 לאחר פטירת האדמו"ר הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מ[[הרבי הריי"צ]] שהורה לו לבקש מחילה על קברו אביו{{הערה|חיים מרדכי פרלוב, '''לקוטי סיפורים''',עמודים שעא-שעב.}}.